השופט פינקלשטיין בכנס אילת 2018: המשטרה מעלימה חומרים כדי להשיג הרשעות

שתף כתבה עם חברים

נציגי המשטרה מצאו עצמם מותקפים בפאנל. טבעי, כשזה מגיע מסנגורים פליליים. קצת פחות, כשזה מגיע משופט מכהן

"אם המשטרה תטפל בתופעה, זו תהיה פסקת ההתבגרות שלה". השופט מנחם פינקלשטיין (צילומים: פוטו מרסלו, דוברות לשכת עורכי הדין)

נציגי המשטרה, הדוברת מירב לפידות וראש אגף  חקירות עד לפני זמן קצר, ניצב בדימוס מני יצחקי, מצאו עצמם היום (28.5) בכנס עורכי הדין באילת, תחת מתקפה חריפה ומשולבת. טבעי, כשהביקורות מגיעות מסנגורים פליליים, פחות מקובל כשהאשמות בהטיית משפט מגיעות מפי שופט בית משפט מחוזי מכהן, ובכנס פומבי. בפאנל נוסף מהיום האשים השופט מנחם פינקלשטיין ממחוזי מרכז את המשטרה בהעלמת חומרים מבתי משפט כדי לקדם הרשעות. הפאנל דן בנושא זיהום חקירות, הדלפת חומרים מהמשטרה ומהפרקליטות, פגיעה בחשודים ונאשמים ובהליך ההוגן. בניגוד לפאנלים הקודמים, הפעם, מטבע הדברים, הרשו לעצמם כמה מהדוברים, לצאת מהמגננה על מערכת המשפט.

"ברור שזה לצורך השפלה". עו"ד ז'ק חן

כך למשל, עו"ד ז'ק חן, שמייצג את איש העסקים שאול אלוביץ, בעלי בזק. "יש פער עצום בין הרטוריקה של המערכת לגבי שמירה על זכויות חשודים, לבין המעשים", קבע עו"ד חן. "אין שמירה על זכויות, נחצו כל הסכרים. חדרי מעצר עבשים שלא ראויים למעצר אדם, חקירות אגרסיביות וברוטליות, כשאומרים לנחקר (כמו אלוביץ): 'אם לא תשנה פאזה, תצא מבית הסוהר בגיל 80, כשאתה חסר כל'. לאשתו של אלוביץ הורידו את העגילים מהאוזניים כשהיא נלקחה למעצר. הורידו לה את טבעת הנישואים מהיד, כאילו בכך תלויה האכיפה הכלכלית. ברור שזה לצורך השפלה. כשהציבור רואה התנהלות כזו של מערכת אכיפת החוק, הוא מאבד אמון בה ולא יכול להזדהות עם המלחמה בשחיתות".

עו"ד חן המשיך להתמקד במקרה הפרטי, ודיבר על העיתונאי מוטי גילת, שסיפר בערוץ 11 כי במשטרה לא מבינים איך עדיין אלוביץ לא הפך לעד מדינה. "יש הדלפות מתוזמרות לכל הערוצים של חומרי חקירה ומהלכי חקירה עתידיים, שכל מטרתן להעביר לאלוביץ את המסר: לא מבינים איך לא הפכת עדיין לעד מדינה, איך עדיין לא נכנעת".

"כשאתה סנגור, טבעי שתקצין את הדברים. ניצב בדימוס מני יצחקי

ניצב בדימוס יצחקי נחלץ להגן על המשטרה, וטען כי עיקר ההתקפות המופרזות על המשטרה מגיעות מבעלי עניין, סנגורים, שמנסים להציב את המשטרה בעמדת הנאשמת. "אני מזהה מלחמה על התודעה הציבורית בכל תיק", אמר. "כשאתה סנגור, לגיטימי שתקצין את הדברים. החקירות מתועדות ומוקלטות".

אלא שדברי השופט המחוזי פינקלשטיין די רוקנו את טענותיו מתוכן. "בתיקי הריגה וניסיון רצח, גילינו חקירות משטרה נעלמות ומהלכים שלא תועדו", הסביר השופט את עמדתו החריגה. "הדבר שאני הכי חושש ממנו הוא הרשעת חפים מפשע, והחשש להרשעות שווא נובע בראש וראשונה בגלל 'היעלמות' חומרים. אם השפיעו על עד השפעה לא הוגנת, אם לחצו ואיימו על נחקר, מתי עשו את זה? בחלק שלא תועד. הדברים קורים בכל מיני מרפסות ומרתפים, מחוץ לחדרי החקירות. לכן אני קורא למשטרה: עוז לתמורה בטרם פורענות. אם המשטרה תטפל בתופעה ותשרש אותה, ואני לא מדבר על מקרה אחד, זו תהיה פסקת ההתבגרות של המשטרה, ולא פסקת ההתחפרות של המשטרה".

עו"ד אורי קינן

דוברת המשטרה, לפידות, הגיבה על הטענות כאילו המשטרה מדליפה לתקשורת חומרי חקירה, למשל תמונות מתיקים, כמו תפילין שבתוכו הוברחו סמים בתיק מתוקשר בו נעצר לאחרונה נכדו של חבר כנסת. "המשטרה פועלת לפי הנחיות היועץ המשפט לממשלה" הבהירה. "העברת חומר לעיתונות בצורה מתואמת, מתרחשת בסיום חקירה, עם הגשת כתב אישום, כחלק מזכות הציבור לדעת".

עו"ד שרון כהנא: "מערכת אכיפת החוק מתהדרת ביכולת לפצח חקירות מורכבות באמצעות כלים טכנולוגיים, אבל לגלות מי מדליף ממנה חומרים גולמיים במהלך חקירה היא מתקשה. וזאת למרות שבשלבים מוקדמים של חקירה ניתן בקלות ובמהירות למצוא את המדליף".

דוברים נוספים, עו"ד פנחס רובין ועו"ד אלי זהר, דיברו על מעצרים שנועדו לשבור רוחם של נחקרים, על חילוטים אימתניים ותפיסת רכוש גורפת. עו"ד אורי קינן, המשנה לראש לשכת עוה"ד: "משטרת ישראל שמה בתא מעצר אחד חשודים נורמטיביים ולא נורמטיביים, כאמצעי לחץ נוסף. חוקרים אומרים לעצור: 'בית המשפט יכול להוריד יום יומיים מהמעצר, אבל מי שמנהל את ההצגה בבית המשפט זה אנחנו. אסור ששופטי ישראל יהיו חלק מהקרקס".

מה שרואים מכאן לא רואים משם

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *