שרת המשפטים איילת שקד הקדישה היום (28.5) את נאומה בכנס לשכת עורכי הדין לרפורמת "הליך הוגן", עליה היא עובדת מזה תקופה ארוכה. "מרוב עיסוק בסוגיות המשטרתיות שחוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעורר, יש תחומים משפטיים שלמים בהם שכחנו לעסוק. שכחנו לעסוק באדם עצמו, ושכחנו לעסוק בכבודו, ושכחנו לעסוק בחירותו. זכותו של החשוד הישראלי לכבוד ולחירות נרמסת לא פעם תחת גלגלי המשפט הפלילי", אמרה. "הזכות לכבוד ולחירות אינן מתקיימות רק בשעותיהם היפות של אזרחי המדינה", המשיכה. "החשודים, העצורים והנאשמים זכאים לזכויותיהם דווקא בשעותיהם הקשות, הם זכאים לכך גם בשעה שמתעורר אצלנו חשד בנחמדותם, ואולי אפילו בחפותם".
השרה שקד גילתה כי בכוונתה להוביל מהלך חדש להגנה על זכויות האדם בהליך הפלילי. "יחד עם הממשלה והכנסת", הודיעה, "נבצר את הזכות להליך הוגן, ונעשה זאת בשלושה תחומים: ניהול החקירה הפלילית, שמירת המוצגים והראיות, וצמצום הרשעות השווא. כל אלה ייצרו את רפורמת 'ההליך ההוגן'". שקד אף טבעה מונח חדש, "מבחן נאמן" (בהתייחס ליעקב נאמן, שהיה מועמד לתפקיד שר, הועמד לדין, ולבסוף זוכה-ז"ק), לפיו "מערכת אכיפת החוק תכווין את התנהגותה כלפי חשוד או נאשם, כך שככל שיזוכה בסוף התהליך, תצליח להביט בעצמה בדיעבד ולומר ביושר 'נהגתי בו כראוי'.
"אסור לנו לעצב את מערך הזכויות שלנו באופן כזה שמניח אבחנה ברורה מדי בין האנשים הנחמדים והנורמטיביים, לאנשים הלא נחמדים שמוצאים את עצמם בחדרי החקירות והמעצר. ברגע אחד יכול אדם להפוך מאזרח רגיל לחשוד, כשעתידו לוט בערפל. בסוף התהליך הפלילי יתכן שהמערכת תמצא אותם זכאים, אבל עד אז היא לעתים נוהגת בהם כאחרוני הפושעים, ולכן יש לזכור לפעול על פי 'מבחן נאמן'. הגיעה העת שכבודם וחירותם של מי שמצויים בהליך פלילי, יקבלו ביטוי משפטי קונקרטי".
עיקרי הרפורמה הם הקמת ועדה לצמצום הרשעות השווא בישראל, וחוק ניהול חקירה, שתגיש בקרוב עם השר לביטחון פנים גלעד ארדן. בראשות הוועדה יעמוד שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר, סגנו יהיה פרופ' אורן גזל, וחבריה הם פרופ' דוד ליבאי, ונציגי הסנגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל והיועץ המשפטי לממשלה. בקרוב יימסר כתב המינוי לוועדה.
בחוק ניהול חקירה יוסדרו זכויותיהם של חשודים ושל עדים במהלך החקירה, והוא ימסד נורמות ביחס למשך החקירה, מיקומה, אופן ניהולה ודרך תיעודה. בין היתר הוא קובע את זכותו של הנחקר לשינה, זכות השתיקה באופן רחב ולא רק בנוגע להפללה עצמית, והרחבת זכות היוועצות עם עורך דין, גם ביחס לחשוד שאינו עצור. החוק יאפשר גם לערער על החלטה שלא לאפשר לחשוד לפגוש את עורך דינו. במקביל, בוחנת השרה לאפשר לעו"ד להתלוות לכל נחקר במהלך חקירתו.
שקד תקדם בשבועות הקרובים גם הצעת חוק בנושא שמירת מוצגים וראיות, לפיו בכל עבירה יישמרו המוצגים, ללא יוצא מן הכלל, עד קבלת פסק דין חלוט. בעבירות פשע יישמרו המוצגים עד שחרורו של האסיר, ובעבירות פשע חמור במיוחד, שעונשן 15 שנה ומעלה, יישמרו המוצגים עד שלוש שנים ממועד השחרור. כיום מתקיים פינג פונג בין גורמי המשפט הבכירים כיצד יש לשמור על מוצגים. ב-2015 העירה הנשיאה לשעבר מרים נאור כי יש לשמור עליהם, לאחר מכן יצאה הנחיה מצמצמת מצד פרקליט המדינה, ולאחרונה פסק השופט יצחק עמית פסק כי אין חובה לשמור מוצגים. "הפינג פונג הזה חייב להסתיים", קבעה שקד. "הזכות למשפט חוזר לעולם לא תהיה אפקטיבית ללא חובה של שמירת מוצגים".
השרה גם ביקשה לחדד את נושא איסור צילום חשוד בבתי משפט, וביקשה מנשיאת בית המשפט הע
ליון להבהיר לנשיאי בתי המשפט את העיקרון שנקבע בחקיקה לפיו לא יצולם אדם באולם. "אם אראה שהמצב באולמות המשפט לא משתנה, אתקן את החוק באופן שלא ניתן יהיה לפרש אותו אלא בדרך אחת", הבהירה. "מעצר אינו מכשיר את גזילתה הלא מוצדקת של טיפת הכבוד שעוד נותרה לחשוד".
