צעיר בן 20 מאשקלון שנתפס עם 31 אלף טבליות MDMA במזוודה, סיפור לחוקריו כי נאלץ להבריח את הסמים כדי לכסות חוב של 3,000 שקל לסוחר הסמים שלו, שנאשם יחד איתו
דניאל יבלנוב, צעיר בן 20 מאשקלון, היה אחד מנוסעי מטוס מוינה אשר נחת בנמל התעופה בן גוריון ב-2 באפריל. בחיפוש במזוודה של יבלנוב התגלתה תחתית כפולה, שבתוכה הוסלקו 31,243 טבליות MDMA מחולקות לשלוש חבילות עטופות בנייר צלופן.
יבלנוב נלקח לחקירה, בה הודה כי כי שימש כבלדר, וכי היה אמור לקבל כ-60 אלף שקל תמורת העברת המזוודה מאירופה לישראל ומסירתה ל"ידיים הנכונות". יבלנוב טען בפני חוקרי ימ"ר מרכז, כי למרות שהיה אמור לקבל תשלום, הוא אולץ להבריח את הסמים בעקבות חוב של 3,000 שקל לסוחר סמים מקומי מאשקלון, בשם אביות (רפי) אברהם (33).
נגד יבלנוב ואברהם הוגש כתב אישום, ומואשם איתם גם מור ביטון (27) משדרות. לפי כתב האישום, אברהם מכר בעבר סמים ליבלנוב: ב-18 מועדים שונים, הוא מכר לו בכל פעם אצבע חשיש תמורת 100 שקל. לטענת הפרקליטות, ליבלנוב נוצר חוב כספי של 3,000 שקל אצל אברהם, ולכן זה הציע ללקוח הקבוע שלו לייבא סמים מאירופה לישראל בתמורה למחיקת החוב. יבלנוב, כך נטען, נענה להצעה.
בשלב הזה, נטען, אדם המכונה F יצר בסוף חודש מרס קשר עם יבלנוב באמצעות אפליקציית טלגרם, המאפשרת העברת מסרים באופן מוצפן ומחיקתם אחרי זמן מוגדר. הוא כתב ליבלנוב כי ישלח לו כסף עבור כרטיסי טיסה והשהות בחו"ל. עוד עולה מכתב האישום, כי ביטון היה זה שפנה לנהג מונית והעביר באמצעותו ליבלנוב 8,000 שקל. זמן קצר לאחר מכן, F יצר קשר עם יבלנוב, שרכש כרטיס טיסה לגרמניה ואף הזמין שלושה לילות במלון מקומי בברלין.
ב-30 במרס טס יבלנוב עם תיק יד לפרנקפורט ומשם לברלין. במהלך שהותו במלון הוא היה בקשר עם F, ולמחרת נסע ברכבת מברלין לתחנת הרכבת "אמסטרדם סנטרל", ומהתחנה במונית לרטנסבורג. שם קיבל לידיו מזוודה עם תחתית כפולה, כמו גם 200 יורו במזומן. המזוודה שקיבל יבלנוב היתה ריקה, אולם הוסלקו בתוכה הסמים. יבלנוב העביר את חפציו מתיק היד לתוך המזוודה, ואת תיק היד שלו זרק לפח אשפה. בהמשך, כך לפי עדותו, הוא חזר למלון ועדכן את F כל העת באמצעות אפליקציית טלגרם. נטען כי במשך כל התקופה בה שהה יבלנוב בחו"ל, וגם יומיים לפני הטיסה, הוא היה בקשר רצוף עם אברהם, בטלפון וגם בהודעות סמס.
במשטרה ובפרקליטות מעריכים את שווי הסמים שנתפסו במזוודה בכ-2.5 מיליון שקל, ומציינים כי התשתית הראייתית מתבססת על הודאתו המפלילה של יבלנוב. כמו כן מציינים בפרקליטות, כי בניגוד לחקירתו הראשונה, יבלנוב טען לאחר מכן כי לא ידע שהמזוודה הכילה סמים. לדבריו, הוא נסחט על ידי אברהם ונאלץ להסכים לשמש כבלדר. בתיק החקירה גם עדותו של נהג המונית אשר מסר ליבלנוב את הכסף.
מלבד כתב האישום הוגשה נגד השלושה בקשה להארכת מעצרם עד תום ההליכים. בבקשה מצוין כי באמתחתו של אברהם הרשעות קודמות, שבגינן ריצה שלוש שנות מאסר. באמתחתו של ביטון הרשעה בודדת על איומים והפרעה לעובד ציבור.
השלושה מיוצגים על ידי עורכי הדין רפי ליטן, משה אלון ואהוד בן יהודה.
עו"ד משה אלון, המייצג את אברהם, מסר בתגובה: "מרשי כופר מכל וכל בכל האשמות המיוחסות לו בכתב האישום. חומר החקירה כנגד מרשי מביסס כולו על עדות של עד לא אמין בעל סתירות ותמיהות רבות בעדותו. אני סמוך ובטוח שחפותו של מרשי תתברר במסגרת ניהול ההליך".
הכל בגלל 3,000 שקל?
לידי פוסטה הגיעו תמלילי חקירותיו של יבלנוב במשטרה, לאחר שנתפס בנמל התעופה. "הייתי חייב כסף, שלושת אלפים שקל על קנייה של סמים לעצמי", סיפר לחוקר, "הייתי חייב להסכים (להבריח סמים, מ"פ) כי אחרת היו מכריחים אותי רפי וחברים שלו. איימו עלי שהם יודעים איפה אני גר. אמרו לי שיתפסו אותי, את חברה שלי, את אחי, את המשפחה שלי אם אני לא אחזיר את הכסף…".
לשאלת החוקר, יבלנוב סיפר גם על מה שקרה בחו"ל: "ניגש אליי בחור שנראה ערבי, דיבר איתי באנגלית עם מבטא ערבי, הביא לי 200 יורו ואת המזוודה ואמר לי לקחת את התכולה מהתיק שלי ולשים במזוודה".
בחקירה שנייה שאל החוקר את יבלנוב מדוע כעת הוא מכחיש שידע כי יש סמים במזוודה. "הוא אמר לי שאני צריך להעביר משהו ממקום למקום אבל הוא לא אמר לי שאלה היו סמים", ענה יבלנוב, "פחדתי לשאול כי פחדתי שיהיה להם קלף מיקוח עליי… שיהיה להם עליי משהו לא חוקי… שיגידו שאני העברתי סמים והם יוכלו לסחוט אותי עם זה".
גם בחקירתו השנייה טען יבלנוב כי איימו עליו, בצורה ישירה, בשיחות טלפון וגם "פנים מול פנים", כהגדרתו, "אחד בחוף ליד הים, קרוב למרינה… יש שם מצלמות… ובבניין של חבר, יש שם גם מצלמות".
החוקר: "כל האיומים האלו… כללו גם אלימות פיזית?".
יבלנוב: "כמעט. הוצאו סכינים, גרזנים… אבל ניסיתי לא להגיע למצב כזה".
החוקר: "והכל בגלל 3,000 שקל?".
יבלנוב: "כן".
"אני לא שאלתי מה צריך להביא", הוסיף יבלנוב בתשובה לשאלה אחרת של החוקר, "פשוט רציתי לגמור את העניין הזה שיעזבו אותי בשקט".
החוקר: "הבנת כשהיית בחו"ל כאשר קיבלת את המזוודה שיש בתוכה משהו כבד, נכון?".
יבלנוב: "כן".
החוקר: "אז מה הבנת שיש שם, המשהו הכבד הזה?".
יבלנוב: "אני בהתחלה לא ידעתי והבנתי שהמזוודה כבדה, אבל כשקיבלתי את המזוודה כבר לא היתה לי ברירה".
החוקר: "מה זאת אומרת לא היתה לך ברירה, היית יכול לא להביא את זה. היית יכול לפנות למשטרה ולהגיד הכל. מה מנע ממך מלעשות את זה?".
יבלנוב: "הם. האיומים שלהם".
החוקר: "מתי אתה מבין שאתה לוקח איתך במזוודה משהו לא חוקי, פלילי אפילו?".
יבלנוב: "כשהחוקרים עצרו אותי בשדה התעופה".
בחקירה אחרת שאל אותו החוקר: "אתה טוען שהיית מאוים ונסחטת על ידי אחרים, אז איך אתה מסביר את שזה שהיו לך מספר תחנות והזדמנויות לפנות ולהתלונן במשטרה, בשלב האיומים, לפני היציאה לחו"ל, גם כשהיית בחו"ל היית יכול להתחרט ולא להביא את המזוודה אבל העדפת לא לעשות את זה, למה?".
יבלנוב: "בארץ פחדתי ולא היתה לי הזדמנות ללכת להתלונן בגלל שפחדתי. בחו"ל היה רגע שכן התחרטתי, והוא המשיך לאיים. לא עליי אלא על המשפחה שלי והוא אמר לי שאם אני לא אסיים את זה אז הוא יפגע בהם. פחדתי שיפגעו בי או במשפחה שלי".
החוקר: "מי המשיך לאיים עליך בחו"ל?".
יבלנוב: "F".
באחת החקירות הטיח החוקר ביבלנוב כי ביטון היה שותף בייבוא הסמים. יבלנוב טען בתגובה כי אינו יודע מי זה ביטון. כאשר הטיחו בו החוקרים שיחות שנערכו נהג המונית לבין ביטון, יבלנוב השיב: "אין לי מה להגיד".
בחקירה אחרת אמר החוקר ליבלנוב שאברהם הכחיש כל קשר לייבוא הסמים. "שקרן", השיב לו יבלנוב.
