ליקויים חמורים בניהול חומרי חקירה; כתבי אישום שמוגשים ללא חומרי חקירה קריטיים, המצורפים לתיקים זמן רב אחרי הגשת כתב האישום; תקלות ועיכובים בהעברת תמלילי חקירות, תעודות חיסיון, וחוות דעת של מעבדות הזיהוי הפלילי (מז"פ) של המשטרה ושל המכון הלאומי לרפואה משפטית. כל אלה עולים בדוח מבקר המדינה יוסף שפירא, שעניינו "עיון וטיפול בחומרי חקירה בהליך הפלילי". זהו הדוח הראשון של המבקר על נציגי המדינה בערכאות – הפרקליטות והתביעה המשטרתית – מאז הועברה אליו בחוק הסמכות לביקורות מערכתיות בגופים אלו, שנלקחה מהנציב דוד רוזן העוסק בביקורות פרטניות.
המבקר קובע שהעיכובים בתמלול חקירות המתועדות בתקליטורים, ועיכובים בהגשת חוות דעת פורנזיות של המז"פ והמכון באבו כביר, כולל בתיקי רצח, אינם מאפשרים לפרקליט לבדוק את כל החומר. למעשה, כתבי אישום מוגשים לפני שהתביעה למדה את החומרים.
שפירא קורא לשרת המשפטים ולשר לביטחון פנים להתערב מיידית בתופעה, ו"לצמצם משמעותית את הפער בין מועד הגשת כתבי אישום לבין מועד קבלתם לתיק של חומרי החקירה". התופעה פוגעת לדבריו באופן חמור בהליך הפלילי, בזכויות נאשמים, ובאמינות התביעה. שפירא מצטט דיונים בפרקליטות, לפיהם הכשלים המערכתיים גורמים נזקים בלתי הפיכים – משחרור החשוד ממעצרו, דרך הסדרי טיעון בעייתיים, פגיעה תדמיתית בפרקליטות ובאמון הציבור במערכת אכיפת החוק, ועד לזיכוי מלא בתיקים מפאת מחדלי התביעה וחיוב המדינה בפיצויים.
המבקר מצטט את המשנה לפרקליט המדינה לשעבר והשופט המחוזי כיום, אלי אברבנאל, שכתב בדצמבר 2015 לפרקליט המדינה שי ניצן, כי עיכובים במסירת תמלילי חקירות הם "אחת מאבני הנגף הבולטות בעבודתנו…נראה שנקעה נפשם של בתי המשפט מההתנהלות שלנו בנושא זה. שנים אנו מנסים לפתור את הקושי הזה מול המשטרה, ללא הצלחה", כתב אברבנאל. "כמעט בכל מפגש עם שופטים עולה סוגיה מטרידה זו".
לדברי המבקר, "נמצא כי הפרקליטות מגישה כתבי אישום רבים במקרים שבהם היא ערה לכך שהמשטרה טרם העבירה לה את כל חומרי החקירה. תהליך העברת החומרים מהמשטרה לתביעה טרם הוסדר בנוהל או הנחיה באופן מפורט, ועדיין לא גובש פתרון מערכתי נאות".
מנתוני המשטרה עולה כי בתוך שנתיים (2014-2015) תומללו חצי מיליון עמודים מהקלטות ב-24,000 תיקי חקירה. נוכח העומס, תמלילים חיוניים מתקבלים לאחר חודשים. פרקליט המדינה הלין כי הבעיה מתעצמת לנוכח הגידול במספר התיקים שיש בהם ריבוי קלטות וראיות דיגיטליות. פרקליטת מחוז צפון לשעבר סיפרה כי באחד התיקים, תשעה חודשים אחרי הגשת כתב אישום עדיין היו חסרים 65 תמלילי שיחות. 15 שנים לקח לממשלה להתקין תקנות בעניין תמלול של תיעוד חזותי או קולי בחקירה, ואלה אושרו רק בינואר 2018, ומתייחסות לחוק חקירת חשוד שנכנס לתוקף ב-2003.
המבקר מציין תקלות נוספות, למשל חומרי חקירה שהולכים לאיבוד, או הקלטות תרגילי חקירה, תשאולים, מחקרי תקשורת וחומרים שתויקו בטעות בתיקים אחרים. לעתים קיים גם חוסר התאמה בין התמלול לבין הדברים הנשמעים בהקלטה. הדברים מגיעים לעתים עד כדי זיכוי או חזרה של התביעה מכתב האישום.
בתשובתה למבקר ציינה הפרקליטות כי התקלות עולות דווקא בתיקים החמורים, בהם מוגש כתב אישום בתוך תקופת המעצר (30 יום). בתיקים אלה, נראה כי המשטרה והפרקליטות מתקשות להשתלט ולגבש את כל החומר בתוך סד הזמן. "במסגרת האיזונים עמלה הפרקליטות, בשיתוף עם המשטרה, להפחית את מספר כתבי האישום המוגשים לפני שהועברו כל חומרי החקירה", נמסר מהפרקליטות. המשטרה מסרה כי "על אף המאמצים, כשהיקף החומר גדול במיוחד, אין אפשרות מעשית להעבירו לפרקליטות באופן מלא לפני שיחל המשפט".
ועדה לבחינת הרפואה המשפטית
אם לא די בכך, גם חוות הדעת המדעיות אינן תמיד זמינות לתביעה. ב-40 אחוז מהתיקים, מצא המבקר, חוות דעת מז"פ מתקבלת אחרי הגשת כתב האישום. בנוגע למכון לרפואה משפטית, המצב גרוע יותר: כתבי אישום בתיקי רצח מוגשים ללא חוות הדעת. פרקליטי מחוזות הלינו כי כמעט בכל תיקי הרצח, לא התקבלה אפילו חוות דעת ראשונית לבקשתם, בתוך 30 ימים ממועד הנתיחה. בתיקים אחרים, שאינם תיקי מעצר, פרק הזמן למתן חוות דעת של המכון הוא בממוצע כשנה. "נוכח העובדה שמתן חוות הדעת מתעכב, נדרשים הפרקליטים להחליט על פי הערכתם, אם להמשיך בניהול התיק ללא חוות דעת רפואית", כתב המבקר. לעתים ההליכים בבית משפט מוקפאים בשל כך.
בדיונים בין אגף החקירות במשטרה לבין המכון, סוכם בחודשים האחרונים על צעדי חירום, לתעדוף חוות דעת בהתאם לדחיפות. מנהל המכון באבו כביר, ד"ר חן קוגל, אמר למבקר כי מקור הבעיה במיעוט משאבים. משרד הבריאות מסר כי מאז כניסתו של קוגל לתפקיד, בוצעו שינויים בנוהלי כתיבת חוות הדעת, והן נדרשות להיות מפורטות ומנומקות יותר, עקב מחדלי העבר תחת ניהולו של פרופ' יהודה היס. עוד נמסר כי ועדה לבחינת הרפואה המשפטית בישראל, בראשות מנכ"ל המשרד, אמורה להגיש בקרוב את מסקנותיה, וצפויה להתחיל בהסמכת גופים נוספים, כלומר הקמת מכונים נוספים לשירותי רפואה משפטית.
"עיכוב תדיר של חודשים ואף למעלה משנה במתן חוות דעת בתיקי עבירות חמורות מעורר חשש כבד לפגיעה בהגינות ההליכים הננקטים נגד הנאשמים שתיקיהם נמצאים בטיפול, נוכח משקלה המכריע של חוות הדעת", סיכם המבקר. "בנסיבות אלה גם פעולתה של התביעה נפגעת".
