נ"ס, צעיר בדואי (26) מהכפר סלאמה שבגליל המערבי, אשר נעצר בערב יום העצמאות על ידי יחידת יס"מ כינרת ומאוחר יותר הוגש נגדו כתב אישום, נדקר בראשו על ידי אחד משותפיו לתא באגף המעצרים של כלא צלמון. לפי סנגורו של הנאשם, הרקע לדקירה הוא שירותו של הצעיר בצה"ל.
תחילת הפרשה בלילה שבין ה-18 ל-19 באפריל, ערב יום העצמאות, אז הגיע נ"ס לחוף לבנון שלשפת הכינרת. לפי כתב האישום, הוא החל להתקוטט עם חבורת צעירים שבילו במקום, ואמר להם כי יהרוס להם את הבילוי. לפי האישום, אל המקום הגיעו מאבטחים ברכבם, הנאשם התקרב לדלת הרכב, החל להתווכח איתם ומנע מהמאבטח שישב ליד הנהג לצאת מרכבו. נטען עוד, כי המאבטחים חשבו שהנאשם הוא חלק מקבוצת המבלים במקום, ולכן ביקשו מהם להרחיקו מהרכב.
לפי כתב האישום, מספר מהמבלים פנו לנאשם והחלו להרחיק אותו מהמקום בכוח. המאבטחים הצליחו בינתיים לצאת מהרכב, אך לפי האישום הנאשם סירב ללכת מהמקום והחל לריב עם אחד המבלים. לטענת התביעה, הנאשם אף הוציא סכין ודקר את הצעיר ברגלו.
בשלב הזה אל המקום הגיעו שוטרים. מכתב האישום עולה, כי הם הבחינו בנאשם אוחז בסכין ודרשו ממנו לזרוק אותה. אחד מהם, כך נטען, נאלץ לשלוף אקדח. לפי התביעה, הנאשם הכניס את הסכין לכיסו ואז "נכנע" והשוטרים השתלטו עליו. מכתב האישום עולה, כי לאחר מכן הוא התנגד למעצרו והחל להשתולל.
בחקירתו הודה הנאשם כי שתה אלכוהול, אולם הכחיש כי תקף או דקר אחרים והוסיף בתוקף כי לא מדובר בסכין שלו אלא בסכין שהושלכה לעברו על ידי מי מהמעורבים. למרות זאת, כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לו התנהגות פרועה במקום ציבורי, חבלה כשהעבריין מזוין, החזקת סכין, הפרעה לשוטר וחבלה חמורה.
מלבד כתב האישום, התביעה ביקשה להאריך את מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים. התביעה טוענת כי כתב האישום מתבסס על עדויות וראיות שונות, בכלל זה סרטון שנלקח ממצלמות האבטחה החוף, בו נראה לכאורה האירוע כולו.
תחילה, מעצרו של נ"ס הוארך במספר ימים. בדיון שהתקיים בפני השופטת רות שפילברג-כהן טען הסנגור, עו"ד רונן חליוה, כי הנאשם הוא הקורבן בסיפור הזה. לדברי הסנגור, אותו סרטון שנמצא ברשימת הראיות של התביעה, דווקא מראה כי הנאשם הוא הקורבן בסיפור הזה. לדבריו, הוא הוכה קשות על ידי חבורת המבלים, כאשר המאבטחים צופים במתרחש ולא נוקפים אצבע. לאחר מכן, כך נטען, הנאשם הוכה על ידי אנשי יס"מ שהשתלטו עליו.
יש לציין כי הנאשם מגיע ממשפחה "מכובדת" שכל בניה שירתו בצה"ל במשך דורות. הנאשם עצמו שירת ביחידה קרבית מובחרת. עו"ד חליוה ציין, כי נערכה סולחה בין משפחת המתלונן שלכאורה נדקר, לבין משפחת הנאשם. לטענתו, משפחת המתלונן אף הביעה נכונות לפצות את משפחת הנאשם "על עוגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה ממעצרו". המתלונן, הוסיף הסנגור, כלל לא הגיש תלונה ואף לא פונה לטיפול רפואי.
אבל אחת מהטענות המשמעותיות ביותר של הסנגור היתה זו: לאחר מעצרו של הנאשם, התברר למי מבין העצורים שישבו איתו במעצר, כי הוא שירת בצה"ל כחייל קרבי. "אתה משת"פ", אמר לו אחד העצורים, וחתך אותו בלחיו. האירוע הזה, ציין הסנגור, קרה במעצר, בזמן שהנאשם היה באחריות של שירות בתי הסוהר (שב"ס).
השופטת שפילברג-כהן, שציינה לפרוטוקול כי "על לחי שמאל של המשיב חתך ארוך עם תפרים", הורתה בהמשך הדיון לצדדים לצאת להפסקה, שבסיומה הגיעו הצדדים להסכמה על שחרורו של הנאשם לפי החלטת בית המשפט. השופטת קבעה כי הנאשם ישוחרר למעצר בית, בכפוף לתנאים כספיים נוספים.
