בית המשפט העליון דן אתמול (23.4) בערעורם של נוחי דנקנר והברוקר איתי שטרום על הרשעתם בתרמית בניירות ערך ואיסור הלבנת הון. שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חאלד כבוב, דן את דנקנר לשנתיים מאסר ואת שטרום לשנה בפועל. מנגד, מבקשת המדינה להחמיר בעונשם, ומי שיכריעו הם שופטי העליון ניל הנדל, ג'ורג' קרא ודוד מינץ.
בפברואר 2012 יצא דנקנר למהלך של להיות או לחדול: גיוס הון להצלת שליטתו בחברת האחזקות אי.די.בי. המשקיעים הגדולים איבדו את אמונם במניה, ודנקנר יצא ל"הנפקת חברים" – פנייה למקורביו. במסע ההצלה נעזר דנקנר באיש שוק ההון איתי שטרום, שהפעיל מצידו את הסוחר עדי שלג, מי שגויס כעד מדינה. שלג העיד כי קיבל משטרום הוראות להריץ באופן מלאכותי את מניית אי.די.בי, בניגוד למגמת השוק, וגם כנגד הפסדים עצמיים גדולים.
השופט כבוב קבע כי בתיווך דנקנר, לווה שטרום מהבנק סכומים גבוהים פי 20 מההון העצמי שלו, והשקיע במניה כנגד כל הגיון כלכלי. עד המדינה שלג סיפר על שיחה בה שטרום הנחה אותו לשמור על שער המניה בכל מחיר, ולתמוך בה ללא התחשבות הפסדים. בהדרגה, לטענתו, התגלתה לו מעורבות דנקנר בתוכנית.
ערעור דנקנר, באמצעות עורכי הדין מיכל רוזן-עוזר, אפרת ברזילי, גיורא אדרת ויפעת מנור-נהרי, מסתמך על שקריו לכאורה של עד המדינה, ועל הטענה כי השופט כבוב לא נתן משקל להסברים ולגרסת דנקנר, המאירה את פעילותו באור לגיטימי. עו"ד איריס ניב-סבאג, המייצגת את שטרום עם עו"ד נוית נגב, הוסיפה כי "זה תיק ראשון בו ניתנת הרשעה בעבירות תרמית בניירות ערך על יסוד ראיות נסיבתיות בלבד".
החברים התגייסו
"עד המדינה שיקר", הסבירה עו"ד רוזן-עוזר. "ליבת העדות של שלג מתייחסת לשתי פגישות בהן קיבל הנחיות משטרום. הוכח שמדובר בעדות שקר, על פי ראיית איכון המפריכה את טענת שלג כי שטרום היה במשרדים בימים ובשעות בהן התקיימו הפגישות. זה נתון דרמטי. אין מחלוקת שדנקנר מעולם לא פגש את שלג. תמורת עדותו, יצא שלג מהתיק ללא רבב". כאן המקום לציין כי לפי פסק הדין במחוזי, עדות שלג התקבלה כראיה מחזקת, ולא עיקרית בתיק.
עו"ד רוזן-עוזר: "בית המשפט התעלם מסט שלם של עובדות שמחזק את הסברי הנאשם. בכל הכרעת הדין, בית המשפט לא מצא לנכון להתייחס לגרסת הנאשם במלואה, כפי שניתנה על פני 700 עמודים. בית המשפט עצמו הבהיר שלא הובאו בפניו ראיות ישירות להוכחת כוונותיו של דנקנר, והסיט הצידה ראיות שהיה בהן ללמד על העובדה שלא היתה לנאשם כוונה להשפיע על השער.
"הנאשם לא יזם את הפעילות של שטרום, לא תכנן ולא היה שותף לה. בית המשפט קבע שההלוואה שנתן הנאשם (דנקנר) לשטרום היתה אמיתית, לא מתוכננת, ולא היוותה פיצוי בשום צורה ודרך על קניית המניות. לא היה הסדר מימון לפעילות של שטרום, וזה עוד נתון עובדתי שבית המשפט היה חייב לשקול לטובת הנאשם. אנו מבקשים זיכוי מלא".
עו"ד ברזילי: "דנקנר אינו שותף להשפעה על מניות בדרכי תרמית. הוא לא התכוון לעקוץ את שוק ההון. ההנפקה לגיטימית, והרצון להצלחה לגיטימי. מהתחלה זו הנפקה מיוחדת. דנקנר ריכז את מאמציו לאנשים שמקורבים אליו, שישקיעו ויביעו אמון במניה ובו".
עו"ד ברזילי ציינה לעניין העונש את הפרויקטים החברתיים והתרומות שהרימה אי.די.בי בתקופת דנקנר, וציינה כי "הוא איבד את רכושו, נאלץ לפנות את ביתו, ועד לעת הזו שילם 74 מיליון שקל במסגרת הסדר חוב עם הנושים. הוא לא בחר בדרך הקלה של פשיטת רגל, אלא החליט לשלם את חובותיו".
פרקליטתו של שטרום, עו"ד ניב-סבאג, אמרה לשופטי בית המשפט העליון כי "החקירה החלה מחשד ששטרום הוא איש קש של דנקנר. משהוכח שאינו, טענו שפעל עבור דנקנר, והכרעת הדין היא גלגול נוסף, לאחר שנקבע שלא התקיימה הנחיה מפורשת ובית המשפט עבר לנתיב החלופי של הרשעה על יסוד ראיות נסיבתיות… שטרום ביצע את הרכישות מתוך מניעים עצמאיים ומתוך הכרעת הדין עולה שהוא רכש את המניות על חשבונו, מכספו. "שטרום האמין בדנקנר, כמו עוד הרבה אנשים. 270 מתוך 320 מיליון שקל שגויסו נרכשו על ידי אנשי עסקים שדנקנר היפנה אליהם, מה שמצביע על כך שהיתה אמונה ריאלית שדנקנר ישרוד את המשבר. הוא סיפר על פעולותיו לדנקנר כי כך חשב שיעמיק את הקשרים איתו".
