כנס עו"ד משפחה 2022: האם אפשר לתבוע על סודות שהוסתרו לפני הנישואין?

שתף כתבה עם חברים

מושב הפתיחה הראשון עסק בנושא "רב הנסתר- חובת הגילוי בדיני משפחה" ופאנל התייחסו לנושאים מגוונים בנושא שקיפות ביחסים ועל מה ניתן לתבוע אחרי גירושין

עוה״ד אבי חימי ועורכי הדין שמעון חסקי, רוני עזרא ודוד טובול (צילום: דפנה לביא)

הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין בנושא דיני משפחה נפתח השבוע  במלון דן אילת בטקס הוקרה לוותיקי המקצוע.
רגע מרגש בפתיחה היה כאשר שתעודת הוקרה הוענקה לעו"ד עינת טירר לזכר אביה, אהרון טירר, מעורכי הדין הותיקים והמוערכים בתחום.
תעודה נוספת הוענקה לעו"ד מנשה בר-שלטון, כמעט 60 שנה במקצוע, שסיפר על תקופה של גן עדן לחוקרים הפרטיים בתחום שהיתה בטרם חוקקו חוק האזנת סדר וחוק הפגיעה בפרטיות.

הטקס המיוחד התקיים במעמד ראש הלשכה עו"ד אבי חימי ובהנחיית עורכי הדין שמעון חסקי ורוני עזרא, יושבי ראש משותפים של פורום המשפחה בלשכה, ועו"ד דוד טובול.
בין עורכי הדין שקיבלו תעודות הוקרה היו עו"ד ציון סמוכה, עו"ד בני דון יחיא, עו"ד זאב ולנר, עו"ד יעקב סידי, עו"ד אהובה יששכר ועוד.
עו״ד סמוכה, עם חוש ההומור האופייני לו, הצחיק את הקהל כאשר אמר: ״לכל המספידים, אנחנו הולכים להישאר כאן עוד הרבה…״

מושב הפתיחה הראשון עסק בנושא "רב הנסתר- חובת הגילוי בדיני משפחה" שהנחה עו"ד יוסף מנדלסון. עו”ד מנדלסון סיפר על פסיקה מהפכנית של שופטת בית משפט העליון יעל וילנר בזמן שעוד כיהנה בבית המשפט המחוזי, ועסקה בחובת הגילוי טרם הנישואין, עוד בזמן חתימה על הסכם ממון. השופטת וילנר שהיתה אמורה להשתתף באירוע נעדרה ממנו.

השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי אמר כי "יש הבדל במצב בו מדובר על הסתרה לגיטימית של פרטים אישיים בעת שעורכים הסכם ממון, שכן מדובר ברכוש נפרד שכל צד בא עימו לחתונה, לבין הסתרה בזמן תהליך הגירושים".
פרופסור שחר ליפשיץ' הסכים עם השופט שילה שאכן על פי הפסיקה יש חובת גילוי מוגברת בהסכמי גירושין.

עו"ד טל אטקין הוסיפה שאישור בית המשפט הסכם ממון או הסכם גירושים הוא אישור טכני, ואם אחד הצדדים מגיע אם רכוש רב, בית המשפט לא ייכנס לזה במעמד אישור ההסכם.
ברוח החשיפה על הסטנדאפיסט ניקי גולדשטיין, שיצא מהארון לאחרונה אחרי שהיה נשוי במשך שנים לאישה והביא שלושה ילדים לעולם, נערך דיון בנושא: "האם יש חובת גילוי על העדפה מינית בזמן הנישואים?"
השופט שילה הגיב על זה: "אני לא חושב שמבחינה משפטית אדם חייב לגלות מה שבליבו. אדם גם בסיום הנישואין יכול לשמור לעצמו את סודותיו".
ומה לגבי חובת גילוי בנושאים של בעיות רפואיות? של עבר פלילי? שאלו משתתפי הפאנל, והשופט שילה השיב שהמבחן הוא: "האם אותו נתון היה שיקול שלא להתחתן. אם כך, הייתה חובת גילוי".

עו״ד מנדלסון ביקש לסיים את המושב באמירת שופטי בית המשפט העליון לפיה הם יבדקו את חובת הגילוי בין תיק לתיק ובין זוג לזוג, מה שאומר, לגישתו של עו״ד מנדלסון, שבפועל אין באמת קריטריונים ובעצם נתן להגיש תביעה נזיקית כמעט בכל מצב בו אחד הצדדים נפגע מסוד כזה או אחר שבן זוגו הסתיר ממנו.

בהרצאה קצרה נתן הרב דוד ברוך לאו, הרב הראשי לישראל, דוגמאות מאלפות אשר באות לידי ביטוי בהתמודדות של  בית הדין לעניין העגינות. בעל אשר שנים רבות עיגן את אשתו ולאחר שישב מעל 100 ימים במעצר הסכים לתת גט לאשתו. לאחר הגט התקשרו שני הצדדים להודות לבית הדין. כמו כן הרחיב לעניין טענת מקח טעות בין בני הזוג.

כנס עורכי הדין לדיני משפחה ינואר 2022 (צילום: דפנה לביא)
(צילום: דפנה לביא)

(צילום: דפנה לביא)

* הכותבת, עו"ד דפנה לביא, היא עורכת דין לענייני משפחה ומרכזת מדור המשפחה באתר "פוסטה"

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות