שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אלי אברבנאל הורה ללשכת עורכי הדין להעביר לעותרים כנגד בחינות ההסמכה האחרונות דו"ח פנימי של הוועדה הבוחנת, ובו ניתוח של האופן בו התפלגו התשובות שניתנו בכל שאלה במבחן ופילוח סטטיסטי.
מאות מתמחים עתרו נגד הלשכה ו-ועדת הבחינות בטענה כנגד "פגמים מהותיים קשים" שנפלו בבחינות ההסמכה בדצמבר 2017, בהן אחוז הנכשלים שבר שיאים ורק כשליש מהנבחנים סיימו בציון עובר – הנתון הנמוך אי-פעם. המתמחים, באמצעות עו"ד אילן בומבך, העלו שורת טענות על ניסוח בלתי הוגן של הבחינה, וכשלים לכאורה בהליכיה, ששורשיהם ב"אג'נדה" של לשכת עורכי הדין להקטין את הבאים בשערי המקצוע, תוך "הכשלה בלתי מוצדקת של הרשאים להירשם ופגיעה שרירותית בחופש העיסוק של הנבחנים".
העותרים, הדורשים לפסול שאלות ולהעניק תוספת פקטור של 15 נקודות, ביקשו כסעד ראשון לצורך דיון בעתירה, להורות ללשכה ולוועדת הבחינות לחשוף שורה של מסמכים ונתונים על הבחינה.
מעבר ל"דוח ניתוח פריטים" סטטיסטי של כל השאלות והתשובות השגויות, ביקשו העותרים את מסמכי ההנחיות שניתנו לבודקי הבחינות לגבי אופן חישוב הציונים במטלת הכתיבה, ובנוסף מידע אישי על זהות הבוחנים, שמותיהם ן"פירוט קשריהם עם לשכת עורכי הדין". לטענת העותרים המידע נדרש להם "כדי לבסס את טיעוניהם בעתירה".
בתשובה הכללית לעתירה, לשכת עורכי הדין הצביעה על השונות בנתוני הנכשלים והעוברים: רק 13 אחוז מבין הנבחנים היו בוגרי אוניברסיטאות, ומביניהם קרוב ל-90 אחוז עברו את הבחינה בהצלחה. לעומת זאת בוגרי חלק מהמכללות נכשלו באופן גורף. הלשכה הוסיפה כי כמעט מחצית מהנבחנים במועד האחרון נבחנו פעם שניה ושלישית, ואלו היטו את התוצאות לרעה.
הלשכה ו-ועדת הבחינות התנגדו למסירת הדוחות לניתוח תוצאות הבחינה ולמסירת שאר המסמכים, בטענה כי מדובר ב"מידע פנימי". הלשכה התנגדה גם למסירת שמות הבוחנים – בטענה כי הדבר עלול לשמש "מתנכלים" וכאלו המבקשים למחות, ו"נוכח מעשי התנכלות שמהם סבלו לאחרונה הנוגעים בדבר". ראש לשכת עורכי הדין, אפי נוה, דיווח כי מפגינים נאספו במועדים שונים מתחת לביתו "בנסיון להלך אימים".
השופט אברבנאל קיבל את בקשת המתמחים בקשר למסירת דו"ח הניתוח של התפלגות התשובות השגויות במבחן, מאחר שמסמך זה "דרוש לשם הכרעה" בעתירה ו"בשל הצורך בשקיפות ובמתן כלים לעותרים לבחינת איכות הבחינה… חשיפת מידע גולמי בדבר התפלגות התשובות עשויה לשמש את העותרים בטיעוניהם, ובעיקר בבחינת הטענות להכללת שאלות בלתי הוגנות". עם זאת השופט דחה את בקשת העותרים בקשר לשאר המסמכים והנתונים שביקשו להעביר. במקביל, דחה השופט עתירה מקבילה, לחייב את ועדת הבחינות בהעברת המסמכים לפי חוק חופש המידע. אברבנאל קבע כי הועדה הבוחנת, שבראשה עמד שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון, היא עצמאית ונפרדת מהלשכה, ואינה "רשות ציבורית" אשר חוק חופש המידע חל עליה. בהליך זה חויבו העותרים בהוצאות של 5,000 שקל.
לאחר העברת הדוח שהלשכה וועדת הבחינות חויבו למסור למתמחים, יתקיים דיון נוסף.
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "העותרים המוזכרים בפנייתכם הגישו במקביל שני הליכים משפטיים. בית המשפט לעניינים מנהליים נעתר לבקשת הוועדה הבוחנת והלשכה לסלק על הסף את העתירה שהגישו העותרים לפי חוק חופש המידע. בנוסף, הגישו העותרים בקשה לקבלת שמונה פריטי מידע ומסמכים. בית המשפט קיבל את טענות הלשכה והוועדה הבוחנת, כי מדובר בבקשה שגויה אף היא. עם זאת, ומטעמי שקיפות בלבד, בית המשפט ראה לנכון כי פריט אחד בלבד (שכבר נחשף בשנים קודמות ביוזמת הלשכה) מתוך שמונת הפריטים שהתבקשו יימסר לעותרים. נציין, כי דוח זה שיועבר לעותרים בהתאם להחלטת בית המשפט מפריך אף הוא את טענות העותרים בעתירתם".
