ערב עיון בנושא חקירת אנשי ציבור נערך בשבוע שעבר ב"בית הפרקליט" במחוז מרכז של לשכת עורכי הדין, בהנחיית עו"ד ארז אבוהב, ובהשתתפות עו"ד תת-ניצב בדימוס ג'קי בריי, לשעבר ראש חטיבת החקירות ומפקד יאל"כ ועו"ד גדעון פישר.
"בשנתיים האחרונות חלה עלייה דרסטית בחקירת אנשי ציבור: ראש הממשלה, שרים, ראשי ערים ואפילו עורכי דין שמזומנים לחקירות תחת אזהרה בנוגע לתפקידם. אנחנו, כסנגורים וכשומרי סף, חייבים להכיר את נוהל אח"מ ונוהל פרקליט המדינה לחקירת אנשי ציבור ולעמוד על המשמר", אמר עו"ד אבוהב. במהלך הדיון עלתה השאלה, מדוע הנהלים וההנחיות אינם מתייחסים לעורכי דין, כך שתהיה בקרה רמת דרג על חקירות בנוגע לפעולות הקשורות לתפקידם כמייצגים.
דיון סוער התפתח בנושא הנחיית היועמ"ש לבדיקה מקדימה של חשדות כנגד אנשי ציבור. בעקבות עתירה לבג"צ של ח"כ מיקי רוזנטל נגד מנדלבליט, שנדונה בחודש שעבר, בטענה להעדפה בלתי שוויונית של אישי ציבור, תיקן מנדלבליט את ההנחיה כך שתתייחס לכאורה לכל אדם מהישוב. כך נקבע כי "בדיקה מקדימה תיפתח במקום שיש חשש על פני הדברים לניצול לרעה של הליכי התלונה, על ידי מי שיתכן שהם מונעים משיקולים זרים, וישנם ספקות לגבי אמינות התלונה, כגון יריבים פוליטיים, או יריבויות על רקע עסקי או משפחתי וסכסוכי שכנים".
בערב העיון הביעו המשתתפים ספק בדבר, ושוב עלתה השאלה מדוע דווקא נבחרי ציבור זוכים לפריווילגיה בנסיבות שבהן נגד אנשים מהשורה היתה נפתחת חקירה לכל דבר. לדברי עו"ד אבוהב, "מצד אחד, רציונאל ההנחיה נחוץ וחיוני ושומר על חזקת החפות לנוכח הניסיון שמלמד כי תלונות מוגשות במומנטום מסוים כדי להשתמש במשטרה ככלי ניגוח פוליטי או עסקי. מצד שני, אין כללים מדויקים וברורים, מתי תיפתח בדיקה מקדימה וקשה להניח כי ההליך מוחל באופן שוויוני על כל אדם".
גם שופטי בג"צ, יש לציין, לא השתכנעו מתקפות ההנחיה שהציגו בפניהם נציגי היועמ"ש וביקשו תיקונים והשלמות.
