מפקד תחנת זבולון לשעבר, ניצב משנה בדימוס אילן סרדל, הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה על סך חמישה מיליון שקל נגד מח"ש, סגן ראש מח"ש משה סעדה, רב פקד דובי שרצר וחוקרת מח"ש שרית עדיקא. בתביעה נטען לפגיעה בקריירה, פרסומי לשון הרע, רשלנות בחקירה "מכוונת וזדונית", והטרדה מינית על ידי חוקרי מח"ש.
סרדל היה קצין המשטרה הבכיר ביותר שנעצר בחשד לקבלת שוחד וניהול קשרים פסולים עם בעלי מועדונים ואינטרסים באזור הקריות, ושיבוש חקירות בעניינם. בסופו של דבר התיק נגדו נסגר כעבור שנה וחצי, אפילו ללא הליך משמעתי, אך בתמורה לפרישתו מהמשטרה ומכתב שמסר למח"ש ובו הודה סרדל כי איפשר למקורביו לפנות אליו בקשר לחקירות. במח"ש הסבירו כי התיק נסגר מחוסר עניין לציבור, לאחר שסוכם על הפרישה.
"חקירת מח"ש הסתיימה בקול דממה, אך בדרך הצליחו להרוס את סרדל ובעטו אותו החוצה. שנים רבות בהן קטף תעודות הצטיינות והפך את המשטרה לביתו הראשון, הסתיימו בכאב עצום על בוגדנותה של המערכת", נכתב בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד רענן בר און ועו"ד ורד כהן.
כתב התביעה נפתח בכותרת: "אילן סרדל – המפכ"ל הבא?", וכולו שיר הלל לקצין. "נצ"מ בדימוס אילן סרדל סימן לעצמו מטרה – להיות בבוא היום מפכ"ל משטרת ישראל… הוא היה מפקד התחנה הצעיר בארץ, ושלוש התחנות עליהן פיקד, מגדל העמק, טבריה וזבולון, זכו בפרס המפכ"ל. בתום שלוש שנות פיקוד על תחנת זבולון, תחנת המשטרה הגדולה בארץ, הודיע מפקד המחוז לסרדל כי הוא מועמד לדרגת תת ניצב ונאמר מפורשות כי הוא מסומן כניצב עם צפי להיות מפכ"ל".
"אופן תפקודו כמפקד תחנת זבולון הקים עליו גורמים שונים", נטען בתביעה, תוך תיאור מדיניות הדלת הפתוחה שהנהיג, וכפי שהסתבר היתה פתוחה מדי, ולא למתלוננים בלבד אלא גם ליעדי חקירה. "סרדל הנהיג אצל כל קציני ושוטרי התחנה דרך פעולה של מתן שירות פרקטי לציבור… דרש מכל קצין, מפקד עיר ומש"ק לפרסם את מספר הסלולרי שלו. סרדל עצמו פרסם את המספר הסלולרי האישי שלו בפייסבוק וקיבל בכל ימות השבוע עשרות אזרחים שהגיעו בספונטניות למשרדו".
על פי התביעה, "יתרונותיו היוו את הסיבה והמסובב לכך שגורמים שונים קמו עליו לסלקו. אנשים שעינם היתה צרה בקידומו החלו לשלוח מכתבים אנונימיים המכפישים את שמו. כך החלה להתנהל חקירה נגד סרדל בניסיון לתפור לו תיק. מטרת חוקרי מח"ש היתה לייצר תיק בכל מחיר. הם כבר סימנו את המטרה – הפלתו.
עורכי הדין בר און וכהן טענו בתביעה כי ההאשמות נגדו נחקרו כאילו חוקרים את רצח ארלוזורוב, והוא עצמו "נעצר לארבעה ימי מחבוש כאחרון הפושעים", נכתב. "במשך תקופה ארוכה מאוד ביצעה מח"ש האזנות סתר לסרדל, וכשאלו לא סיפקו חומר מפליל, שיבשו החוקרים את המוקלט, ונטלו חצאי דברים ומשפטים, בניסיון לומר כאילו יש בהאזנת הסתר את מה שאין בה".
אפילו לא מנהל חנות מכולת
בתביעה נטען כי חוקרי מח"ש איימו על קצינים כי ייעצרו, אם לא ישתפו פעולה בהפללת סרדל. "אילן ביצע עבירות שחיתות ואתה מגן עליו", נאמר לפי התביעה לפקד תאופיק אבו אני. "נזיין אותך. נפיל אותך. אילן עבריין. אתה לא צריך לפחד ממנו. הוא לא חוזר". מרפ"ק כלף כעביה, דרשו לפי הנטען: "תספר את כל השחיתויות שלו, אחרת כל מח"ש צפון יהיו עליך", ובקצין אחר הטיחו: "הוא נתן לך דרגה ולכן אתה מגן עליו".
לפי התביעה, את מנכ"ל הפועל חיפה לשעבר אפרים גבאי, חברו הטוב של סרדל שנעצר גם הוא במסגרת החקירה, לקחו אנשי מח"ש לשירותים ואמרו לו: "חבר שלך ניהל משטרה פרטית. הוא הקצין הכי מושחת. הוא חי בפנטזיה שיהיה מפכ"ל. איזה מפכ"ל? יהיה בקושי מטאטא רחובות". בתביעה מצוטט גם ראש מח"ש הפורש אורי כרמל, שאמר לכאורה לסנגור, עו"ד משה גלעד: "אנחנו לא סבורים שסרדל מושחת, אבל לא הייתי נותן לו לנהל חנות מכולת".
לפי התביעה, במהלך חקירותיו הוטרד סרדל מינית. חוקרים וחוקרות התלטפו לדבריו בחדר, ולטענתו אחד הקצינים אף עינג את עצמו תוך כדי חקירה. כשסרדל העיר לו, החוקר אמר שהוא "מגרבץ".
עוד נאמר בתביעה כי, "בכירים מאוד במשטרת ישראל הודו באוזניו כי ידוע להם על נוהג תפירת תיקים על ידי מח"ש. מפקד מחוז חוף, ניצב עמוס יעקב אמר לו: 'צריך לשים סוף למח"ש. תילחם עד הסוף, גם בשבילנו'".
סרדל הוצא לחופשה כפויה למשך שנה, ואחר כך לדבריו הציע לו סגן ראש מח"ש סעדה לסגור את התיק עם העמדה לדין בעבירת משמעת קלה, והוא סירב. לטענתו, בעשרות מסרונים ששלח עד לרמת המפכ"ל, טען כי התיק ייסגר ללא כתב אישום פלילי או משמעתי, כפי שקרה. בסופו של דבר, לטענת סרדל, כשאיימו לפגוע בזכויות הפנסיה שלו "תש כוחו מלהתמודד נפשית", ואז נכנע לדרישת מח"ש ועל מנת לסגור את התיק חתם על מכתב בו נטל אחריות לכך ש"סייע למתלוננים למשטרה מבין מקורביו, כפי שסייע לאחרים, ואולם היה צריך להרחיק עצמו מפניות מקורבים אליו על מנת שלא יימצא בניגוד עניינים".
לטענתו, דווקא מדיניות זו הובילה את התחנה להצטיינות, והוא ענה לכל פונה, לא רק למקורבים, אך אם לא היה חותם על המכתב, היו מושכים את סגירת התיק ופוגעים בזכויותיו הכספיות. החל מינואר 2018 סרדל הוא פנסיונר של המשטרה, הוציא רישיון כחוקר פרטי, ועתה הוא מבקש לתבוע באופן אישי את חוקריו".
טלפון מהגיס בשלוש בלילה
לפי כתב הטענות שנוסח במח"ש לפני שימוע שנערך לסנגור של סרדל בטרם סגירת התיק, קל לראות מהם הדברים שסיבכו אותו בחקירה, למרות שכבר בשלב זה נמחקו הטענות בדבר טובות הנאה.
במקרה אחד שפורט בכתב החשדות, קצין בתחנת זבולון הורה על סגירה מנהלית של מועדון במפרץ חיפה, בעקבות אירוע דקירה. סרדל ביטל את ההחלטה, לאחר שקיבל בשלוש בלילה טלפון מהגיס שלו, שלפני כן שוחח עם בעל המועדון. לסרדל היה הסבר מקצועי לכאורה: לדבריו, מדיניותו היתה שבעלי מועדונים המשתפים פעולה עם המשטרה, מתקינים מצלמות ומוסרים עדויות, לא ייפגעו. במקרה אחר פנה אליו חברו גבאי וביקש שהמשטרה תעצור אשה המאיימת על חברתו.
בשל מידעים אנונימיים ושמועות על קומבינות עם עסקים מקורבים ומועדוני חשפנות, רכזי מח"ש אספו מודיעין ונערכה האזנת סתר לטלפון של סרדל. בשימוע נטען על ידי מח"ש כי מדובר בצבר של מקרים המקים עבירת הפרת אמונים. בסופו של דבר התיק כאמור נסגר.
ממח"ש נמסר בתגובה: "המחלקה לחקירות שוטרים החליטה כי נצ"מ סרדל ביצע מעשים אסורים שיש בהם ניגודי אינטרסים בעת שאפשר למקורביו לפנות אליו וסייע להם בעניינים שונים. לאחר קבלת החלטה על הגשת כתב אישום בכפוף לשימוע, הודיע סרדל למח"ש כי הוא מקבל על עצמו אחריות למעשיו, והודה במסמך חתום כי שיטת העבודה שאפיינה אותו היתה היטשטשות הקווים בין המותר לאסור. בנסיבות אלו, ולאחר שהודיע על פרישתו, הוחלט שלא להגיש נגדו כתב אישום. עילת הסגירה הינה היעדר התאמה להליך פלילי.
"אין לנו אלא להצטער על כך שהיום, לאחר שהודה והתנצל גם על התבטאויותיו הגסות כלפי חוקרי מח״ש, בוחר הנחקר להתנער ממעשיו הפסולים ולייחס לעובדי ציבור נאמנים התנהלות פוגענית באופן מופרך וחסר כל שחר, ממניע נקמני".
