בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין נתן פסק דין משלים בעניין עו"ד ברק כהן, ואינו משנה את החלטתו על השעיית כהן עד תום ההליך הפלילי בפרשת "באים לבנקאים". ואולם, ההשעיה תיבחן ותיכנס לתוקף רק בכפוף לאישור של בית המשפט המחוזי בירושלים.
בחודש דצמבר הורה שופט בית המשפט המחוזי עודד שחם שדן בערעור ברק, לבית הדין המשמעתי הארצי לתת פסק דין משלים, וקבע כי בית הדין לא בחן בפירוט את עוצמת הראיות לכאורה בתיק. השופט שחם ציטט את בית המשפט העליון שקבע כי "בשלב שלאחר הגשת כתב אישום וטרם מתן הכרעת דין, נטל השכנוע המוטל על קובלנה בהליך המשמעתי הינו כבד מאוד. עורך הדין הנאשם הוא עדיין בחזקת זכאי ועל כן ייעתר בית הדין לבקשה מסוג זה רק במקרים נדירים וחמורים במיוחד".
דייני בית הדין הארצי – עו"ד חיים קנת, עו"ד גלעד וקסלמן ועו"ד סייף דיאא – כתבו כי בתיק המחאה נגד ראשי הבנקים, "מבחינת חומר הראיות בתיק הפלילי עולה בבירור תמונה הנסמכת על ראיות מוצקות להתרחשות האירועים המתוארים בכתב האישום. הטענה המרכזית של המערער אינה כנגד התרחשות האירועים, אלא האם הם מהווים עבירות, או שמא הם בגדר מחאה פוליטית חברתית. לטענתו אין לתת לאירועים אלו פרשנות פלילית, ולדעתו הם חוסים תחת חופש הביטוי".
"בית הדין סבור כי המעשים כפי שהם מתוארים מהווים פגיעה בפרטיות, הטרדה ולשון הרע, ונראה כי בחלק מהמקרים אף איומים", הוסיפו הדיינים, "אמנם, מנגד עומדת על הפרק סוגיה מהותית של חופש הביטוי ומחאה חברתית, אשר יכולה להוות הגנה מפני מעשים אלו וליתן להם הצדקה, אולם לדעתנו בנסיבות המקרה לא כך הדבר. העובדה שפעילות המערער לא היתה רק נגד גב' רקפת רוסק עמינח ומר ציון קינן (מנכ"לי הבנקים לאומי והפועלים) אלא הפעילות חרגה גם כלפי בתה הקטינה ועירבה בני משפחה נוספים, חורגת מגדר מחאה לגיטימית. כמו כן הפעילות קיבלה אופי של הטרדה ורדיפה אחרי אותם אנשים". הדיינים הוסיפו כי הם סבורים שקיים "סיכוי סביר להרשעה" וכי "הזכות לחופש ביטוי גם היא מוגבלת ויש לעצב לה כללים ולדעתנו חרג המערער מכללים אלה לכאורה".
עו"ד אבי אודיז, סנגורו של כהן, מסר בתגובה: "לצערנו בית הדין הארצי שוגה בניתוח הראייתי. נוזמן לבית המשפט המחוזי ונטען ונקווה שהעוול יתוקן. בינתיים ברק עדיין עורך דין מכוח עיכוב הביצוע שניתן".
