מאבק רב שנים של עו"ד פנחס פישלר נגד הסתרת שמות השוטרים המורשעים בבית הדין המשמעתי של המשטרה, נוחל הצלחה. מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הודיעה לעו"ד פישלר, במענה לפנייתו, כי המפכ"ל רוני אלשייך הורה על מדיניות חדשה, במסגרתה יפורסמו שמות שוטרים המורשעים בדין משמעתי, בתיקים בהם השוטרים עומדים לדין בגין פגיעה באזרחים.
בית הדין המשמעתי של המשטרה דן במגוון עבירות – בתיקים בהם מח"ש קובעת בתום חקירה כי השוטר עבר עבירה חמורה לכאורה, אך לא חמורה דיה לדין פלילי. פעמים רבות, בית הדין המשמעתי, בהרכב שלושה דיינים, דן בתיקים שהם על סף הפלילים. מדובר בעבירות כגון הפעלת אלימות וכוח שלא כדין של שוטרים נגד אזרחים ומגוון התנהגויות בריוניות; בתיקים אחרים עומדים שוטרים לדין משמעתי בגין דוחות פעולה כוזבים הנכתבים כדי לטייח התנהגויות פסולות ומעצרי שווא; חלק מתיקי המשמעת עוסקים אפילו בעבירות מין "קלות", כגון הטרדה מינית של שוטרות צעירות. העונשים הטיפוסיים כוללים קנסות, רישום בתיק האישי והורדה בדרגה הקצובה בזמן, שגם לה משמעות כלכלית.
פסקי הדין של בית הדין המשמעתי מתפרסמים במרוכז, בשיהוי מה, אחת לרבעון, באתר המשטרה. ואולם, המשטרה נוהגת בעקביות להסתיר את שמות הנאשמים והמורשעים, אשר רובם ממשיכים ללבוש מדים ולשרת.
עקב נוהג הסתרת פרטי השוטרים המורשעים, עו"ד פישלר פנה בשנים האחרונות – במסגרת לשכת עורכי הדין וביוזמה פרטית – לשורת גורמים, בהם מבקר המדינה ומשרד המשפטים, בדרישה שיאכפו על המשטרה את פרסום פרטי השוטרים. פיקוד המשטרה, בעיקשות, בלם שנים את הדרישה, בטענה כי פרסום כזה "יפגע במידה העולה על הנדרש בפרטיותם של השוטרים (העומדים לדין), במיוחד בעידן בו הפגיעה בשמו של אדם היא קלה ועוצמתית".
עם זאת, המאבק נושא פרי, הצפוי להביא להגברת ההרתעה כנגד שוטרים אלימים והעוברים עבירות במדים. במכתב של מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, נכתב לעו"ד פישלר בימים האחרונים כי "מתוך תפיסה של שקיפות והגברת האמון במשטרה, נמסר לנו כי המפכ"ל הורה על מדיניות חדשה, ובמסגרתה יפורסמו שמות שוטרים שהורשעו בבית הדין בתיקים בהם העבירות נעברו באופן ישיר כלפי הציבור".
עו"ד רעות בינג ממשרד המשפטים הסבירה במכתב כי "פרסום פסקי הדין נועד לתת דין וחשבון לציבור על טיפול המשטרה בשוטרים שסטו מהדרך ובכך להגביר את אמון הציבור במשטרה". לדבריה, על מנת "לאזן בין זכותו של הציבור לדעת ובין ביצוע שיימינג לשוטר, כאשר לעתים מדובר בעבירות פנים-ארגוניות קלות", יתפרסמו רק שמות שוטרים שיורשעו כאמור בעבירות שעניינן "פגיעה בציבור" – או עבירות שעניינן הטרדה מינית של שוטרות ואזרחיות.
לדברי עו"ד בינג, לא יפורסמו שמות שוטרים ש"הורשעו במעשה שאין בו מגע ישיר עם הציבור", או בעבירות "פנים-ארגוניות המשקפות מערכת יחסים שבין עובד למעביד". בעניין זה, הכוונה כנראה להוצאת מידע חסוי ממאגרי המשטרה לצרכים פרטיים (המחלוקת על פרסום עבירות אלה צפויה להימשך) ולעבירות של רשלנות בטיפול בנשק. גם עבירות שבין שוטרים לא ייחשפו, למעט עבירות על פי חוק הטרדה מינית. לפי ההערכה, מרבית העבירות בגינן ייחשפו שוטרים שיורשעו בדין משמעתי – עוסקות בהפעלת כוח שלא כדין על אזרחים.
עו"ד פישלר מברך על המדיניות החדשה, אך תוהה מדוע נדרשו למשטרה שנים כדי לאמצה. בעקבות פניותיו החוזרות, התייחס לנושא לפני כשנה מבקר המדינה יוסף שפירא, אשר המליץ באחד הדו"חות לבחון מחדש את חשיפת שמות המורשעים, לצורכי הרתעה וחינוך השוטרים.
עו"ד פישלר התלונן אצל המבקר נגד המפכ"ל אשר לא כיבד את ההמלצה. "המשטרה חיפתה וטייחה", אומר עו"ד פישלר. "זו סוגיה משפטית פשוטה. הציבור זכאי לדעת. עובדי שירות המדינה המורשעים בדין משמעתי (של נציבות שירות המדינה) מתפרסמים מזמן, וכעת גם השוטרים. השמות החשופים ירתיעו, ואולי גם יזמינו תלונות נוספות כנגד אותם שוטרים".
