פלילי | כלכלי | מנהלי | בינלאומי | צבאי
0544788868 מידע מורחב
פלילי | צבאי | אסירים | מעצרים וחקירות
0508370370 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | נוער
מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | עסקים
0507254555 מידע מורחב
פלילי | נוער | מעצרים וחקירות
0522888660 מידע מורחב
כלכלי | מיסים | הלבנת הון
0506245512 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | צבאי | אסירים
0523307111 מידע מורחב
לשון הרע | הפרת פרטיות | זכויות יוצרים | תכנון ובנייה
מידע מורחב
פלילי | כלכלי | אסירים | שירותים מיוחדים לעורכי דין
0505645022 מידע מורחב
פלילי | כלכלי | בינלאומי
0547577333 מידע מורחב
עו"ד (רו"ח) יואב ציוני
עבירות מס | הלבנת הון | שומות וערעורי מס
עו"ד אריאל וינדר
פלילי | כלכלי | פשיעה חמורה
עו"ד יעד נוה
פלילי | כלכלי | תעבורה | אסירים
עו"ד דן באומן
פלילי | מעצרים | סמים | מין | אלימות | רכוש | צבא | נוער
עו"ד איתן כבריאן
משפט פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה כלכלית | הליכי הסגרה
עו"ד סימון חדאד
משפט פלילי | פשיעה חמורה | צווארון לבן
עו"ד רון פרסטר
פלילי | כלכלי | צווארון לבן | דיני צבא
עו"ד עדן פוליטקין
פלילי | צווארון לבן | תעבורה | תכנון ובנייה
עו"ד שילה ענבר
כלכלי | פלילי | מיסים | הלבנת הון | ייעוץ לעורכי דין
עו"ד ליאור אפשטיין
פלילי | כלכלי | מנהלי | נזיקין
עו"ד שרון קינן
פלילי | פשיעה חמורה | מעצרים וחקירות | אסירים | מנהלי | נוער | צבאי

רפורמת חדלות פירעון: נושים פרטיים לפני המדינה?

שיקום החייב לפני גבייה אך מתן סמכויות חקירה פלילית לכנ"ר על ניצול ההליכים, והפחתת כוחם של הנושים הגדולים - אלו עקרונות החוק החדש. עו"ד שילה ענבר: "הקביעה החדשה היא שהמדינה יכולה לספוג, היא לא צריכה להיות במקום הראשון"
שיתוף ב email
שיתוף ב google
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print

שיקום החייב במרכז (אילוסטרציה: FREEPIK)

ועדת החוקה של הכנסת אישרה בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בהובלת שרת המשפטים איילת שקד. החוק מציב שני ערכים במרכז: שיקום החייב וצדק חלוקתי בחלוקת הנכסים, תוך קידום עקרון השוויון והגדלת חלקם של הנושים הכלליים (הפרטיים והקטנים) על חשבון הנושים המובטחים, המדינה והבנקים, ונושים בדין קדימה, שקיבלו עד כה עדיפות מוחלטת.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "הצבת ערך השיקום כערך מרכזי נובעת משינוי תפיסתי לגבי הליך חדלות הפירעון של יחידים. דיני פשיטת הרגל התבססו בעבר על ההנחה שאי-תשלום חוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב. הנחה זו אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי. תוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה.

"לכן, יש לראות את הכישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות פירעון כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי, ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו. אכן, ייתכנו מקרים שבהם חדלות הפירעון נובעת מהתנהלות פסולה, כמו גם חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. באלה יש לטפל באופן ממוקד ולשם כך כולל החוק המוצע כלי אכיפה חדשים  ואולם אין להשליך מקיומם של אלה על כלל החייבים ולראות את כולם בחזקת עבריינים או מתנהלים בחוסר תום לב".

הצעת החוק מהווה רפורמה כוללת בתחום דיני חדלות הפירעון ומחליפה פקודות מנדטוריות וחקיקה חסרה. לצד הדין המהותי, החוק כולל רפורמה מבנית בחלוקת הסמכויות והעברת חלק גדול מההליכים המתנהלים כיום בבתי המשפט אל כונס הנכסים הרשמי ורשמי ההוצאה לפועל. המטרה: קיצור הליכים, יצירת הליכים מהירים וצמצום הביורוקרטיה.

השרה אילת שקד

החידושים המרכזיים

אלו כמה מהחידושים המרכזיים בחוק בתמצית:

שינוי סדר הקדימות בין נושים; ביטול הרוב המכריע של החובות בדין קדימה וצמצום היקף דין הקדימה הניתן למדינה. מדובר במהלך בעל ערך חברתי רב: חלק גדול מהחובות שחל עליהם דין קדימה הם חובות מס למדינה. מוצע לבטל את דין הקדימה על חובות אלה; עם זאת מוצע להותיר בדין קדימה חובות שמקורם בניכויים למס הכנסה, ביטוח לאומי ומע"מ, משום שכספים אלה אינם שייכים לחייב והוא משמש רק "צינור" להעברתם לרשויות. עוד מוצע להותיר בדין קדימה חובות מס שהגיע מועד פירעונם ונפרסו לתשלומים. החוק מציע גם להגביל את כוחם של בנקים ומוסדות בעלי "שעבוד צף" על נכסים, ולקבוע כי אלה יוכלו להיפרע רק מ-75 אחוז משווי מצבת הנכסים הכפופים לאותו שעבוד. כך יגדל חלקם של הנושים ה"רגילים" – ספקים ואנשים פרטיים.
2. ניהול הליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך עד 150 אלף שקל, ייערך במערכת ההוצאה לפועל. הכרעות שיפוטיות בעניין חייבים יחידים יועברו לסמכות בתי משפט שלום. כיום, בית משפט מחוזי דן בכלל ההליכים והעומס בלתי אפשרי: מספרם של הליכי חדלות הפירעון של יחידים גדל בשנים האחרונות במאות אחוזים ובדיקה בהנהלת בתי המשפט העלתה כי למעלה מ-50 אחוז מההליכים המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים הם הליכי חדלות פירעון.  

הליך חדלות פירעון של יחידים יחולק לשתי תקופות. תקופת בדיקה שבמהלכה ייבחן מצבו הכלכלי והתנהלותו ובמהלכה תחול הקפאת הליכים, ולאחר מכן תוכנית שיקום ותקופת תשלומים שתימשך (על פי ברירת המחדל) כשלוש שנים. אם אין ליחיד כל יכולת לשלם לנושיו, הוא יופטר מחובותיו באופן מיידי.

3.  "הרחבת מסלול השיקום עלולה להביא איתה הגדלה של הניסיונות לנצל לרעה את אפשרות השיקום", קובע החוק. "על כן, בד בבד… יש חשיבות להרחבת כלי האכיפה וההרתעה למניעת ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון בידי חייבים שאינם תמי לב".  במסגרת זאת, מקנה הרפורמה סמכויות חקירה פלילית לכנ"ר, ששמו ישונה ל"ממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי". כמו כן נקבע מאסר עד שלוש שנים לחייב המסתיר נכסים טרם או לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, ומאסר של עד שנה למי שנדרש למסור מידע או מסמכים לנאמן ומסר מידע חלקי או כוזב.

עו"ד שילה ענבר  

פרשנות

עו"ד שילה ענבר, מומחית במשפט פלילי וכלכלי, הלבנת הון וחילוט רכוש, אשר פרשה מהפרקליטות ב-2017  (בתפקידה האחרון שימשה כראש תחום פלילי בפרקליטות מחוז צפון), אומרת כי החוק העומד לפני אישור, מקים גוף חקירה חדש בישראל. "החוק מקנה לממונה סמכויות אכיפה בסיסיות, לערוך חיפושים ולתפוס כל חפץ, בעבירות של חדלות פירעון – בדומה לסמכויות הממוקדות בתחום ספציפי שיש לחוקרי רשות המסים או משרד העבודה". עם זאת, לדבריה, "החוק מגביל את סמכותו של הממונה במקרים מורכבים – למשל כאשר מדובר בהסתרת נכס באמצעות רישום עסק על שם אחר, קוף או איש קש, או הסתרת נכס אסור כמשמעותו בחוק איסור הלבנת הון (נכס שהושג בעבירת מקור)". 

לדברי עו"ד ענבר, "פרק העונשין בחוק החדש הרבה יותר תמציתי אך תכליתי, ובוטלו סעיפים רבים שממילא לא נעשה בהם שימוש. בהסתרת נכסים לפני צו לפתיחת הליכים, צריך להוכיח את כוונת החייב שהנכס לא ייכלל בקופת הנשייה". לדברי עו"ד ענבר, הסך הכולל של הצעת החוק, "נועד לסייע לחייבים ולהפוך את המערכת מכזו המבוססת על גבייה למערכת שמבוססת על שיקום. החוק החדש מקדם מתן הפטר לחייב שאינו מסוגל לשלם. כמו כן הוא מעביר חלק גדול מההליכים למנהליים, באמצעות רשמים ופקידי הוצאה לפועל ושחרור השופטים לתיקים אחרים".

ההליך מסייע לתקן גם חלק מפערי הכוח בין הנושים ומפחית את כוחה של המדינה. לדברי עו"ד ענבר, "לפי החוק הישן, כל תשלום מס, אפילו מסים עירוניים, היה בעל זכות קדימה. קודם היו גובים חובות למדינה, ואז מה שנשאר, אם נשאר, לנושים הפרטיים. בחוק החדש בוטלה קדימות חובות מס, למעט ניכוי מע"מ במקור. חבות המס של החייב אינה קודמת לנושים אחרים. זה שינוי משמעותי".

"החוק החדש קובע גם ש'שעבוד צף' (המוטל על חלק מסוים ממצבת הנכסים, בלי להגדיר נכס ספציפי) לא שווה כמו שעבוד רגיל, ובמצב של חדלות פירעון המקסימום שבעל שעבוד צף מקבל הוא 75 אחוז. המטרה, שוב, להגן על הנושים הקטנים, כי נושה שמטיל שעבוד צף הוא גוף מוסדי – גורם שיש לו כיסים עמוקים. לעומת זאת, הנושה הפרטי או בעל החברה הקטנה, יכול להידרדר בעצמו לחדלות פירעון עקב חוב אבוד".

עו"ד ענבר מוסיפה ומציינת כי קנסות למדינה, כגון קנסות תעבורה או קנסות פליליים וכל עונש דומה – מוגדרים בחוק כחובות דחויים, כלומר "במקום אחרון", וגבייתם במצב של חדלות פירעון נדחית לסוף. ליברלי? בהחלט. "הקביעה היא שהמדינה יכולה לספוג, היא לא צריכה להיות במקום הראשון לפני אנשים פרטיים", אומרת עו"ד ענבר.

רפורמה כוללת שמחליפה פקודות מנדטוריות  

"מעניין לראות האם תהיה לכך השפעה על הליכי חילוט", מוסיפה עו"ד ענבר. "כיום, כאשר אדם או חברה מצויים בפשיטת רגל, ויש נגדם גם הליכים פליליים והמדינה תופסת רכוש למטרות חילוט – בתי המשפט קבעו שהמדינה לא עומדת בשורה אחת עם הנושים האזרחיים; היא לא מסתדרת בתור. הנושים שבהליכי פשיטת הרגל צריכים לבוא לבית המשפט שדן בחילוט, ולהציג את זכותם". לפני מספר שנים, מציינת עו"ד ענבר, אירע תרחיש כזה, בתיק של "הונאת פירמידה" והלבנת הון בבנק פרטי בטבריה, ובעלי הבנק התאבדו. המדינה תפסה רכוש, ובאו 70 נפגעי עבירה שכולם נושים בהליכי פשיטת רגל, לדרוש את הנכסים. "עלתה שאלה איזה הליך קודם, ונקבע שהחילוט קודם", אומרת עו"ד ענבר. 

"לנפגעי עבירה אין זכות מוקנית בהליך חילוט, אך בית המשפט יכול לפסוק להם מכוח 'נימוקים מיוחדים' אם הם באים עם זכות מוכרעת מההליך האזרחי. הנושים ביקשו לחסוך את השלב הזה, ולבקש שקופת פשיטת הרגל תחלק את כל הרכוש, וזה לא ניתן. מעניין האם עכשיו, כתוצאה מהתפיסה החדשה, שאומרת שקנסות באים בסוף – תשתנה גם התפיסה שחילוט בא לפני נושי פשיטת הרגל, אם כי אפשר לצפות שהמדינה תטען שזה לא רלבנטי, מאחר שחילוט הוא 'הוצאת בלעו של גזלן מפיו' כלומר לקיחת מה שאינו שייך לו – ולא קנס".  

השארת תגובה

Comments icon

סמן כאן שאינך רובוט

נבנה על ידי אנגורה מדיה
דילוג לתוכן