עיריית תל אביב חייבת להעניק לבית המלון "רויאל-T" שבכיכר אתרים אישור חורג לצמיתות, כך קבע בית המשפט המחוזי בעיר (28 בינואר). עוד נפסק כי הרשות פעלה באופן לא תקין.
בית המלון, בבעלותו של בנימין שמשון, משכיר חדרי סוויטות למשפחות. המבנה שהוקם לפני 15 שנים ממוקם בצמוד למלון "ליאונרדו" ליד הים והעותר, קנה את בית העסק לפני כעשור. על פניו, "רויאל – T" היה זכאי ארבע פעמים לרישיון, אבל בכל פעם מחדש סירבה העירייה להעניק לבית המלון אישור חורג ורישיון עסק. זה המקום לציין כי על פי התב"ע המתחם מיועד לחנויות ועל פי תוכנית שאושרה לפני כחודשיים, עתיד המתחם לעבור שדרוג מהותי בשנים הקרובות.
העותרים טענו כי בכל פעם שהוגשה בקשה לעירייה, הועברו לבעל המלון דרישות לפעולות נוספות מצידו. וכך לדוגמא, טענה העירייה כי יש במקום בניה חריגה בגלל מעבר ציבורי שנסגר. בתגובה, הרס בעל המקום את המעבר וגם אז הרשות המקומית לא אישרה את מתן האישורים הדרושים. דוגמא נוספת לקוחה משנת 20115 אז ביקשה העירייה מבעל המלון להגיש תביעה לבית המשפט, בכדי לאשר את תהליך הפרצלציה של המקום. לאחר שהתקבל פסק הדין בנושא, טענה העירייה כי הרבה זמן חלף מאז הוגשה בקשה לרישיון ועל כן התבקשו העותרים להתחיל את התהליך מההתחלה. גם במקרה הזה הגיש בעל המלון את כל המסמכים הדרושים וגם אז, סירבה עיריית תל אביב להעניק לו אישור חורג ורישיון עוסק. אם לא די בכך, לבית המלון הוצא צו סגירה.
על כן, באוקטובר 2017 הוגשה העתירה המנהלית בנושא באמצעות עו"ד שי רוסינסקי. לטענת העותרים, כאשר הוגשה בקשה לאישור חורג בשנת 2010, היא נדונה שוב ושוב, כשבכל פעם הם נדרשו לעמוד בתנאים נוספים ושונים. לטענת העותרים, מדובר בתנהלות חסרת הגיון הנגועה בחוסר סבירות קיצונית של העירייה. בנוסף נטען, כי עיריית תל אביב התעמרה בהם באופן שיטתי. עם הזמן, ביצע הבעלים של המלון את כל הדגשים שהורה עליהם בית המשפט בעניין הפרצלציה. למרות זאת, הוסיפה העירייה לעמוד על סירובה ואף דרשה להפוך שטחים של המלון לציבוריים. בחלוף שנה מיום הגשת העתירה, הגישה הרשות רשימת דרישות חדשות לבית המשפט, כדי שבית המלון יקבל את האישורים הנדרשים.
מנגד, טענה עיריית תל אביב כי על העתירה להידחות על הסף בשל חוסר ניקיון כפיים מצד העותרים. עוד נטען, כי בעלי בית המלון ניצל הליכי משפט על מנת לסכל את ההליך החוקי לעניין הוצאת רישיון עסק, התואם את דיני התכנון והבניה. עוד יש לדחות העתירה על הסף, לדידה, שכן העותרים מבקשים מבית המשפט להחליף את שיקול דעת אגף רישוי עסקים והועדה המקומית, ולהוציא תחת ידיו רישיון עסק לעותרת. בנוסף, לטענת העירייה, מושכים העותרים את משך התנהלות העתירה ונמנע מלהגיע להכרעה בה. זאת ככלי התגוננות מפני צו הסגירה בהליכים המתנהלים בבית המשפט לעניינים מקומיים. בנוסף, טענה העיריה כי העסק פועל בניגוד לייעוד שלו ובניגוד לתב"ע בכיכר אתרים.
כאמור, קיבלה השופטת מיכל אגמון-גונן את העתירה, תוך שמתחה ביקורת על התנהלות העירייה בנושא. השופטת קבעה שהעסק זכאי לשימוש חורג, וגם לקבל רישיון עסק. "השתלשלות העניינים הארוכה שתוארה לעיל, מצביעה על התנהלות לא ראויה ולא הוגנת מצד העירייה", כתבה אגמון-גונן בהחלטתה. "העותרת מנהלת הליך להוצאת רישיון עסק מזה עשור, תקופה ארוכה ומייגעת בכל קנה מידה. במהלך תקופה זו, הציבה העירייה דרישות רבות לפני העותרת, כאשר בכל פעם שמילאה העותרת דרישה אחת, הופיעה דרישה חדשה ונוספת, כשעל חלק מהדרישות ניתן בהחלט לתמוה. הרושם העולה מהתנהלות העירייה הוא כי גם אם לא נשקלו שיקולים זרים, וגם אם לא פעלה הרשות בחוסר תום לב, הרי שהעירייה, בהתנהלותה מול העותרת, הפרה את חובת ההגינות המוטלת עליה. 'טרטור' העותרת, מנהלה והארכיטקט מטעמה, עולים בבירור כדי הפרת חובת הגינות. אני סבורה כי במצב דברים זה חוסר ההגינות מצביע על כך, שההחלטה לא התקבלה מטעמים ענייניים".
עו"ד שי רוסינסקי הגיב לדברים ואמר: "מרשתי שמחה שהצדק יצא לאור. במשך כעשור, עיריית ת״א, על אורגניה השונים, התעמרה במרשתי וניסתה להביא לסגירת עסקה, ממניעים שאינם ברורים. בית המשפט יצא חוצץ נגד התנהלות פסולה זו, ואמר אמירה נחרצת אודות חובת ההגינות של העירייה. כולי תקווה שעיריית ת״א תפנים חומרת מעשיה, ואז הציבור ככללותו ייהנה מפירות העתירה".
מעיריית תל אביב- יפו נמסר בתגובה: "פסק הדין התקבל בימים האחרונים במחלקה המשפטית בעירייה, אשר לומדת אותו ותגיב כנדרש".
