למרות ירידה בכמות החקירות הפליליות שניהלה מח"ש ב-2017, בהן נחקרו שוטרים באזהרה – נרשמה עליה במספר כתבי האישום הפליליים שהוגשו נגד שוטרים, ומדובר במספר הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות.
על פי דוח הסיכום של מח"ש לשנת 2017, מתוך 640 תיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה בשנה האחרונה, התקבלו החלטות על העמדה לדין, פלילי או משמעתי, ב-40 אחוזמהתיקים. ב-136 תיקים הועמדו שוטרים (אחד או יותר) לדין פלילי, ו-113 חקירות מח"ש נוספות הסתיימו בהחלטה על דין משמעתי. ב-2016, לשם דוגמה נוהלו יותר חקירות פליליות במח"ש, 773 תיקים, אשר הניבו רק 110 כתבי אישום פליליים.
אורי כרמל, מנהל המחלקה לחקירות שוטרים, אומר כי "מח"ש מנפיקה בממוצע חמישה תיקים פליליים או משמעתיים נגד שוטר אחד או יותר מדי שבוע. מדובר בכמות של כ-250תיקים פליליים או משמעתיים נגד שוטרים בשנה, נתון שמצביע על אכיפה משמעותית ואפקטיבית ביחס לגודלה של המשטרה".
אחוזי ההרשעה של שוטרים בתיקים פליליים שהתבררו בבית משפט, עמד השנה על 85אחוז אך רק 3 אחוז מהתיקים הסתיימו בזיכוי (היתר הסתיימו בהסדרים שכללו העברה לדין משמעתי ועיכוב הליכים). אחוז ההתערבות בהחלטות מח"ש, במסגרת עררים שהוגשו לפרקליטות המדינה, התייצב על נתון חריג חסר תקדים של 0%. מבין 91 עררים שבדיקתם הושלמה השנה לא נמצא ולו מקרה אחד בו התקבל ערר על החלטה של מח"ש בסיום חקירה.
ראש מח"ש כרמל, שהודיע על פרישה בתום שבע שנים ויסיים את תפקידו בקרוב (מכרז לבחירת המחליף יתקיים עוד חודש) מנצל את הדוח האחרון עליו הוא חותם, כדי לבוא חשבון עם בכירי המשטרה, על רקע המתח חסר התקדים בין הארגונים, נוכח חקירת מפקד להב רוני ריטמן וההקלטות שנחשפו בהן צידד בכיר במח"ש במתלוננת, בעת שהיא נחקרה בעצמה בגין פרשיות של דיווחים כוזבים ויחסים לא הולמים עם מפקדה ראש חטיבת המודיעין דאז תנ"צ גיא ניר.
כרמל משיב על גבי דוח סיכום השנה באופן חריף ל"מתקפות משולחות הרסן וחסרות היסוד"לדבריו של בכירי המשטרה על מח"ש בתקופה האחרונה, ודבריו נתפסים בעיקר כתגובה לדוברת המשטרה תנ"צ מירב לפידות שהאשימה את מח"ש בשבוע שעבר בחוסר מקצועיות והטיה נגד המשטרה, דברים עליהם נאלצה להתנצל.
"המקום בו אנו פועלים הוא עין הסערה עצמו", כותב כרמל. לדבריו, "על רקע המתח המובנה בין המשטרה למח"ש, נוכח מצוקה אליה פיקוד המשטרה נקלע בעקבות מספר אירועים מביכים, נאלצה המחלקה לספוג מספר מתקפות פומביות ואחרות, חסרות תקדים בגסותן ובבוטות שאפיינה אותן, ומשוללות יסוד בטיבן, מצד גורמים שונים במשטרה".
לדברי כרמל, "בעוד שאר יחידות הפרקליטות פועלות בסנכרון מלא עם ראשי מערכת האכיפה ועם המשטרה, מח"ש פועלת במרחב מבודד. תיקי החקירה של מח"ש המתפצחים חדשות לבקרים עלולים להביך את המשטרה ולקלוע את ראשיה למצוקה בהיבט הפיקודי או הציבורי".
כרמל תוקף את דוברת המשטרה בלי לנקוב בשמה: "מי שאינו מבין את מהותם של הדברים ואת תכלית קיומה של המחלקה לחקירות שוטרים עלול לראות במח"ש גורם זר, עוין, כזה המייצר אי שקט תעשייתי במערכת. מדובר כמובן בתפיסה מעוותת של המציאות ובחוסר הבנה בסיסי של המצב הנורמטיבי ושל מערכת האיזונים והבלמים המתקיימת בתוך המערכת פנימה".
על רקע העימות בין הגופים, כרמל מחדד גם את הרטוריקה בקשר לפעילות המשטרתית היומיומית בכללומחריף את ניסוחיו ביחס לדוחות קודמים. לדבריו, "תיקי מח"ש המועברים למשטרה, אמורים לשמש את פיקוד המשטרה בהרחקת שוטרים שסרחו, בניקוי השורות,בזיהוי מוקדים עברייניים כגון תחנות משטרה שמתאפיינות בתת-תרבות אלימה, בהדחת מפקדים כושלים, בזיהוי תופעות פסולות, תוך יצירת הרתעה פנים-ארגונית אפקטיבית".
לדבריו, "שנת 2017 התאפיינה בהתמודדות לא פשוטה במרחב המורכב בתוכו פועלת מח"ש. הדברים קיבלו ביטוי בין היתר בחקירת אירועי אום אל חיראן (בה אמורות להתקבל החלטות בקרוב לאחר השלמות חקירה שבוצעו בעקבות העברת מידעים ותוצרים מהשב"כ).בד בבד נדונה והוכרעה בבית המשפט העליון העתירה שנסובה על פרשת ריטמן שראשיתה בחקירת מח"ש, ואשר הדיה הציבוריים הדהדו לאורך השנה כולה, בין היתר על רקע המהפכה החברתית המתרחשת לנגד עינינו ותופעת האאוטינג הרחבה, חוצת היבשות, של הטרדות מיניות שביצעו גורמים בכירים, אשר ניצלו את מעמדם הרם במסגרת יחסי עבודה ופגעו בנשים", כותב כרמל.
"תיקי החקירה בהם נחשפות עבירות שוטרים מתקבלים כעניין מובן מאליו וזוכים לחשיפה ציבורית מועטה", הוא קובל, "התהודה העיקרית לעשיה המח"שית בעולם של תקשורת תחרותית רבת ערוצים מתרחשת אגב כיסוי יתר של חקירות בכירים או סביב תיקים בודדים באותם מקרים בהם לא עלה בידי חוקרי המחלקה להגיע לחקר האמת. במצבים אלה,הזרקור הציבורי מופנה בעוצמה אל המקום בו החקירה לא צלחה תוך העלמת העשייה הכוללת".
כרמל מבטיח כי מח"ש תמשיך להיאבק "מול עוולות שנגרמים מכוח ניצול גס של השררה" על ידי שוטרים ולתת "שירות מקצועי לאלו הסובלים מנחת זרועה של המשטרה".
כרמל מפנה זרקור ל"התמודדות מח"ש עם תופעה ייחודית של קשר שתיקה בחקירות אלימות שוטרים, כאשר לשוטרים שהיו עדים לאלימות קשה מצד חבריהם יש נטיה להגן עליהם ולא 'להלשין' על עבירה גם אם בוצעה לנגד עיניהם". לדבריו, "הדבר חמור במיוחד מקום בו מדובר במעשי התעמרות קשים. ההתמודדות עם התופעה אינה פשוטה, הנסיון מלמד כי שוטר שחשף התרחשות עבריינית של מי מעמיתיו, ודאי אם מדובר במפקדו או בבכיר ממנו,משלם על כך במקרים רבים מחיר אישי ומקצועי כבד בארגון".
לדברי כרמל, "על מנת לבצע עליית מדרגה בהתרת קשר גורדי זה ולסדוק את קשר השתיקה, נערכת בימים אלה עבודת מטה במסגרתה מתגבש נוהל כתוב וסדור לגבי דרך הטיפול בשוטרים המשבשים חקירה באמצעות דיווחי כזב בדוחות הפעולה או בעדותם במח"ש".עבודת המטה בשיתוף המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, אמורה לקבוע קריטריונים לחקירות בעניין, ובסופו של דבר ולהרחיב את מספר כתבי האישום שיוגשו נגד שוטרים המדווחים דיווחי כזב או לא אמרו אמת בחקירתם.
המשטרה: "מבדקים חדשים מסייעים למיון המתגייסים"
דוברות המשטרה מסרה בתגובה לדוח מח"ש: "כל גוף אוכף ראוי שיהיה עליו פיקוח ובקרה המשמשים כאמצעי ריסון נוסף על הכללים והנהלים בארגון. משטרת ישראל רואה במח"ש חזקה כלי נוסף להשגת משטרה איכותית וערכית. אנו שמחים לראות כי על פי ממצאי הדוח הנוכחי, מגמת הירידה בכמות התלונות נגד שוטרים מתחזקת כנגזרת של למידה מן העבר ופעילות פנימית מונעת ואפקטיבית של המשטרה. בשנת 2017 חלה ירידה דרמטית של כ-20 אחוז בכמות התלונות על שוטרים ושיעור ירידה דומה ביחס לחקירות מח"ש שנפתחו כנגד שוטרים בהשוואה לשנת 2016. זאת, בהמשך לעובדה כי רק כ-10 אחוז מסך התלונות נגד שוטרים מסתיימות בהעמדה לדין פלילי או משמעתי – המעידה על ארגון לומד וערכי היודע להשתמש באופן ראוי ומידתי בסמכות להפעלת כוח המוקנית לו על פי חוק.
"משטרת ישראל לא מסתפקת בפיקוח החיצוני של מח"ש ויזמה החל משנת 2016 מבדקים תעסוקתיים המשמשים לבדיקת מהימנות ונורמות ארגוניות בכל התחומים ומאפשרים למיין טוב יותר את הבאים בשעריה, לאתר חריגים בשירותיה, לדווח באופן יזום למח"ש (ככל שמדובר בפלילים) כמו גם לייצר מנגנוני מניעה על מנת לצמצם מעידות בדגש על תפקידים רגישים. החל מנובמבר נכנס לתוקף חוק ההתאמה התעסוקתית המחזק מאד את התהליך שנבנה במשטרה וממסד אותו, כולל בשימוש בפוליגרף.
"בהמשך השנה הנוכחית, צפויים להיכנס לשימוש גם מצלמות גוף לשוטרים בשטח שהיוו אמצעי תיעוד נוסף, מנגנון ריסון, פיקוח ובקרה עבור הארגון, ולא פחות חשוב מכךכלי למניעה של תלונות שווא וריסון האלימות המופנית כנגד שוטרים. משטרת ישראל תמשיך להוביל מגוון מהלכים שנושאים פרי לשירות ערכי וראוי של שוטריה, תוך כדי שיתוף פעולה הדוק עם מח"ש, כשכל חריגה מהנורמות וערכי הארגון מטופלת בהתאם".
