היזמים של מרכז הקניות "פאוור סנטר" בצומת ירקונים בפתח תקווה הגיעו לעסקת טיעון עם פרקליטות מחוז מרכז לפיה הם יודו בפרטי כתב אישום שהוגש נגדם ויודו בבנייה בלתי חוקית של מרכז הקניות על קרקע חקלאית. לפי הודעת הפרקליטות לבית משפט השלום בכפר סבא, ב-19 לאפריל אמורה העסקה לקבל את אישור השופט מיכאל קרשן.
היזמים שיורשעו הם ארבעת השותפים בבעלות על המתחם:
חבר מועצת העיר פתח תקווה לשעבר, אפריים מאיר, וחברת הילת השרון שבבעלותו; עמוס לוזון, הבעלים של קבוצת הכדורגל מכבי פתח תקווה, וחברת ע.לוזון נכסים שבבעלותו; איש העסקים שטרית לוי, וחברת שטרית נכסים שבבעלותו; חברת הכשרת היישוב שבבעלות משפחת נמרודי.
כתב האישום הוגש כבר בשנת 2006 ושני הנאשמים המרכזיים בו הם ראש עיריית פתח תקווה לשעבר, גיורא לב, ומהנדסת העירייה, מדלין אונגיל, אשר נאשמים בהוצאת היתרי הבנייה הבלתי חוקיים ליזמים. בניגוד ליזמים שלפי עסקת הטיעון ייקבע עונשם על ידי השופט, לב ואונגיל לא הגיעו להסדר דומה ומשפטם יימשך, אלא שלחובתם תעמוד עכשיו גם הודאת הנאשמים האחרים.
כל חטאי הפאוור סנטר
מתחם ירקונים בצפון מזרח פתח תקווה הפך בשנים האחרונות למרכז מסחרי תוסס ומצליח, אבל בינואר 1998, כאשר לוזון, לוי ומאיר החלו לפתח את המקום היה מדובר בקרקע חקלאית ללא היתרי בנייה למטרות מסחר. עוד טרם רכישת הקרקע על ידי היזמים היו לעירייה כוונות לשנות את הייעוד בשטח המתחם – מחקלאות למסחר. אולם, תוכניות העירייה לשינוי הייעוד לא אושרו על ידי ועדות התכנון הרלוונטיות – הוועדה המחוזית, והוועדה הארצית לשמירה על קרקעות חקלאיות ושטחים פתוחים (ולקחש"פ).
היזמים, ובינהם חבר מועצת העיר אפריים מאיר, שמתוקף תפקידו היה גם חבר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הצליחו לקבל מהעירייה היתרי בנייה למסחר בניגוד לכל החוקים החלים על הקרקע החקלאית. בכתב האישום נטען כי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של עיריית פתח תקווה, שבראשה עמדו לב ואונגיל, התייחסה לבקשות היזמים לבנות מרכז מסחרי על הקרקע החקלאית כאילו שבקשות העירייה לשינוי הייעוד אושרו על ידי ועדות התכנון הרלוונטיות. כל זאת למרות שבקשות העירייה נדחו פעם אחר פעם על ידי ועדות התכנון, ואף נשלחו לעירייה מכתבי אזהרה מהמפקחים השונים של ועדות אלו. התנגדויות נוספות שהנאשמים התעלמו מהן היו של חברים במועצת העיר, נחום אוסי ושלמה בן דוד, שדרשו לקיים דיון בנושא במועצת העיר.
לפי כתב האישום, מפקחים מטעם ועדות התכנון שלחו מכתבי אזהרה לראש העירייה, לב, אולם מכתבים אלה נעלמו מתיק הבניין של התוכנית במשרדי מהנדס העיר. בכתב האישום נטען כי ראש העירייה ומהנדסת העירייה ידעו היטב כי אין אישור לבנות על הקרקע החקלאית אך למרות זאת נתנו את אישוריהם לבנייה. כמו כן נטען, כי הם הוציאו את היתרי הבנייה ליזמים עם הקלות מפליגות: לא נקבע גובה היטלי ההשבחה על הקרקע ולא הופקדו ערבויות להיטלי ההשבחה. היזמים גם לא עמדו בתנאים המקובלים ביותר טרם התחלת בנייה – החל מהצגת נסחי טאבו להוכחת בעלותם על הקרקע ועד לפרסום התוכנית להתנגדויות הציבור.
בכתב האישום נטען עוד, כי ראש העירייה נהג לתת למהנדסת העירייה ולמזכירה שלו לחתום על היתרי בנייה, ובכך השיל מעצמו את החובה החוקית המוטלת עליו בהקשר זה (לפי סעיף 30 לחוק התכנון והבנייה). הוא מואשם במתן היתרי בנייה שלא כחוק ובשני מקרים של הפרת אמונים. המהנדסת אונגיל, מואשמת בשני מקרים של הפרת אמונים, רישום כוזב ובעבירות על חוקי התכנון והבנייה.
היזמים, לא רק שבנו את המרכז המסחרי בהסתמך על היתרי בנייה זמניים שהוצאו בניגוד לחוק, הם גם חרגו בהיקף הבנייה מהתוכנית ה"מאושרת" שניתנה להם, המשיכו להפעיל את המרכז המסחרי גם כאשר פג מועד היתר הבנייה שניתן להם (עד 2003), ואף הפרו צווים להפסקת הבנייה שהוצאו נגדם על ידי בית משפט השלום בפתח תקווה. סעיפי האישום נגד היזמים הם הקמת מבנים ושימוש במקרקעין ללא היתר בנייה, שימוש בקרקע חקלאית בניגוד לחוק, עבירות על חוק התכנון הבנייה והפרות צווים של בית משפט.
למרות שהעבירות נשוא כתב האישום בוצעו כבר ב-1998, כתב האישום המקורי הוגש רק ב-2006, וגם אז במשך חמש וחצי שנים כמעט ולא התקיימו דיונים בתיק, בין היתר משום שבמסגרת חקירות אחרות של היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) התגלו פרטים נוספים על ההתקשרות הפלילית בין היזמים לבין ראש העירייה והמהנדסת. עקב חשיפת הפרטים תוקן כתב האישום מספר פעמים, עם זאת, עד היום לא ברור לגמרי, מדוע פעלו ראש העירייה והמהנדסת בצורה מרחיקת לכת כל כך לטובת היזמים.
תגובה אחת נכתבה
1. לוזון -פ"ת – מגרשים – עירייה אחח איזו עיר זו.. ג'ורדי (יום רביעי 28 מרץ 2012 – 11:43)
