העליון: שחרור באיזוק לשני נאשמים ברצח יוסי שריקי בחולון

כארבע שנים לאחר שנעצרו בחשד לרצח יוסי שריקי בחולון, בית המשפט העליון הורה לשחרר באיזוק אלקטרוני שניים מהנאשמים.
בפברואר 2018 הוגשו כתבי אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד שאול פרץ, משה בן שמחון, יוסף חיים ויצמן ושני מעורבים נוספים, בטענה שקשרו קשר לפגוע בשריקי. לפי התוכנית המקורית, החמישה רצו לגרום לשריקי חבלה חמורה ולדרוש ממנו לשלם לפרץ 150 אלף שקל. נטעו כי ב-15 בינואר באותה שנה הגיעו שלושת הנאשמים ושני הנוספים (ע"מ ו-נ"ח) לביתו של אדם בשם עדיאל לויאן, שצייד את פרץ בנשק ובתחמושת. מ"ח הסיע את פרץ וע"מ לפגוש את שריקי ליד בית הוריו. במהלך הפגישה הגיעו למקום גם בן שמחון ו-ויצמן, רכובים על קטנוע. נטען כי פרץ וע"מ נמלטו חזרה לרכב בו נהג נ"ח, ואילו בן שמחון ירה שלושה כדורים לעבר פלג גופו התחתון של שריקי. אחד מהכדורים חדר לרגלו והשני לבטנו. שריקי פונה לבית החולים אך מיד עם הגעתו נפטר מפצעיו. הנאשמים נעצרו בו ביום.

פרץ, בן שמחון ו-ויצמן הואשמו בעבירות רצח תוך ביצוע עבירה של סחיטה בכוח וקשירת קשר לפשע. לויאן הואשם בהחזקת נשק ותחמושת, ומתן אמצעי לביצוע פשע. עניינם של השניים הנוספים, ע"מ ו-נ"ח, הוכרע ונגזר דינם במסגרת הסדר טיעון.

מאז הגשת כתב האישום, מעצרם של שלושת הנאשמים המרכזיים הוארך שוב ושוב, עד שהוגשה בקשה מספר 12 להארכת מעצרם. עד כה טרם נשמעו במשפט נגדם כל עדי התביעה, ונכון למועד הגשת הבקשה להארכת המעצר, נקבעו שמונה מועדי הוכחות נוספים עד לאפריל 2022. סביר להניח כי עד סיום המשפט והכרעת דין יהיה צורך במספר הארכות מעצר נוספות.

השופט יצחק עמית ציין כי "ככל שההליך המשפטי מתארך, כך גוברים אינטרס החירות של הנאשם וחזקת החפות ממנה הוא נהנה ביחס לאינטרס של שלום הציבור ובטחונו. עם זאת, והדברים נכונים במיוחד לגבי עבירות חמורות בכלל ועבירת רצח בפרט, חלוף הזמן כשלעצמו לא מאיין את משקל האינטרסים הציבוריים, ועל בית המשפט לבחון את התמונה בכללותה, על רקע השיקולים הנוספים".

בנוגע לתיק הנוכחי ציין השופט עמית כי לפחות חלקו של העיכוב בהתקדמות המשפט נופל לפתחם של הנאשמים, לאחר ששבעה מועדי הוכחות בוטלו עקב החלפת הייצוג. כמו כן, ציין השופט, "בהינתן מגפת הקורונה והתמשכות ההליכים, ספק אם היה מקום שכל הנאשמים יעמדו על זכותם להיות נוכחים פיזית בכל אחד מהדיונים, מה שגרם לדחיית דיונים. ייתכן כי גם התביעה תרמה את חלקה בכך שהתמהמהה בהעברת חומרי חקירה".

לגבי פרץ, שמיוצג על ידי עו"ד מיקי חובה, השופט ציין כי באמתחתו עבר פלילי כבד והוא ריצה במצטבר 12 שנות מאסר. כמו כן ציין השופט כי התסקיר בעניינו שלילי, ואת המעשים המיוחסים לו ביצע לכאורה כחמישה חודשים לאחר ששוחרר ממאסר. לדברי השופט, "מסוכנותו זועקת, ולנוכח הוותק שלו בעולם הפשע לא ייפלא כי הוא שהיה היוזם והרוח החיה בפרשת הרצח מושא כתב האישום. מכאן, שיש להיעתר לבקשה ולהורות על הארכת מאסרו".

בכל הנוגע לבן שמחון, המיוצג על ידי עורכי הדין ניר זנו וזהבה קרן, השופט ציין כי בן שמחון הוא שביצע את הירי הקטלני, וכי בעת ששהה במעצר תקף עצור אחר, הורשע ונשפט תוך כדי מעצרו לשנת מאסר בפועל. לזכותו ציין השופט כי אין לו עבר פלילי למעט הרשעה אחת, והוסיף וציין מצב רפואי מורכב שבו הוא נזקק לטיפולים רפואיים. מצב זה, ציין השופט, "מפחית את מסוכנותו ואת החשש להימלטות מן הדין". בהמשך לכך, השופט הורה להחזיר את עניינו של בן שמחון לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבחן את האפשרות להמיר את מעצרו במעצר בפיקוח אלקטרוני.

ביחס ל-ויצמן, המיוצג על ידי עו"ד אסתר בר ציון, השופט ציין כי חרף גילו הצעיר הספיק לצבור שש הרשעות קודמות בגינן נשפט לארבע שנות מאסר, ואת העבירות בכתב האישום הנוכחי ביצע שלושה חודשים בלבד לאחר שסיים לרצות מאסר של שלוש שנים. "תסקיר המעצר בעניינו אף הוא אינו מלהיב", אמר השופט, אבל לאחר התלבטויות קבע כי "דומה כי הגיעה העת גם להעברתו של ויצמן למעצר באיזוק אלקטרוני".

לבסוף, מעצרו של פרץ הוארך ב-90 ימים נוספים, או עד למתן פסק הדין. מנגד, השופט החזיר את עניינם של בן שמחון ו-ויצמן לבית המשפט המחוזי על מנת שיקבע את תנאי שחרורם באיזוק אלקטרונ., עד לקביעת התנאים, הם יישארו במעצר.