בית משפט השלום ברמלה גזר 11 חודשי מאסר בפועל על עו"ד חיים שטיינברגר, שהחדיר מעט פחות מגרם קוקאין לאגף ההפרדה בכלא איילון, במהלך ביקור אצל לקוח שלו.
המשפט עבר כמה תהפוכות.
כתב האישום נגד עורך הדין והאסיר, אבי עמר, הוגש באוקטובר 2017. לפני ה-4 באפריל 2017 התקבל ביחידת דרור של שב"ס מידע מודיעיני לפיו אסיר בכלא איילון השפוט בתיק מרמה עומד לקבל סמים מעורך דינו אשר אמור להגיע לפגישה איתו. אנשי היחידה נערכו מבעוד מועד וקיבלו את אישור הפרקליטות לצפות במפגש.
האסיר עמר ועו"ד שטיינברגר נפגשו בתא הביקורים, כאשר מחיצת הזכוכית שבין השולחנות היתה פתוחה. לפי כתב האישום, מתיעוד הביקור עולה כי העורך דין הוציא מכיס מכנסיו סם מגולגל בנייר טואלט, והניח אותו מתחת לקלסר מסמכים, באופן שבו הוסתר ממצלמות האבטחה. האסיר הושיט את ידו מתחת לקלסר, לקח את חתיכת הנייר שהניח העורך דין. לאחר מכן, האסיר נצפה בתיעוד כאשר הוא צורך סם בנוכחות עורך דינו. יתרת החומר נתפסה לאחר מכן בתחתוניו.
עו"ד שטיינברגר ניהל משפט הוכחות באמצעות סנגורו, עו"ד אורי בן נתן, ובינואר 2020 הוא זוכה על ידי השופט מנחם מזרחי, שקבע כי התביעה המשטרתית כשלה בהוכחת הראיות הנסיבתיות, עקב שורת מחדלי חקירה.
בהכרעת הדין קבע השופט מזרחי כי התיעוד המצולם מוביל למסקנה שהעורך דין אכן העביר לעמר "דבר מה אסור", וכי עדויות העורך דין והאסיר היו בלתי מהימנות. עם זאת קבע השופט כי לא ניתן להגיע לממצא מרשיע מעבר לכל ספק סביר, עקב מחדלי חקירה קשים.
בין היתר, היחידה החוקרת לא תפסה את כל המצלמות הרלוונטיות בחדר הביקורים של עורכי הדין ובמסדרון, שיכלו לשפוך אור נוסף על הנעשה בפגישה מזוויות נוספות. תפיסת מצלמת המסדרון יכולה היתה לסייע לבירור טענת ההגנה, כי האסיר קיבל את הסם קודם למפגש. זאת ועוד, עו"ד שטיינברגר ביקש מהחוקר לקחת את מכנסיו לבדיקת שרידי סם, והדבר לא נעשה. אף לא נבדקה טביעת אצבע על גבי שקית הסם שנתפסה אצל האסיר.
"מחדלים חקירתיים אלו פגעו ביכולת להגיע לחקר האמת וקיפחו את הגנת הנאשמים. המצלמה הנוספת ממוקמת בדיוק במקום בו היתה יכולה לכסות את שנותר נסתר", כתב השופט מזרחי והוסיף כי לא נשללה אפשרות שהאסיר הגיש למפגש כאשר הסם כבר היה ברשותו, והוא עצמו הורשע בעבירה קלה יחסית של החזקת סם לצריכה עצמית.
המדינה לא השלימה עם ההכרעה, והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. בהרכב ישבו שני "שופטים עמיתים", אברהם טל וזהבה בוסתן, אשר עברו את גיל הפרישה אך הוחזרו לשיפוט בהסדר שנועד לתגבור תקני השופטים. לצדם ישבה גם השופטת דבורה עטר.
הרכב הערעורים ציטט את קביעת השופט מזרחי, כי על פי התנהלות הנאשמים בביקור המתועד – "לא היתה זו כלל ועיקר פגישה בין עורך דין ללקוחו הנוגעת לעניינים מקצועיים, אלא התנהלות מחשידה, בעלת קווי אופי עברייניים".
השופטים טל, בוסתן ועטר המשיכו רחוק יותר מקביעת הערכאה דלמטה, וכתבו כי "בניגוד לבית משפט קמא, מצאנו כי הוכח כנדרש בפלילים כי במפגש המחשיד והבעייתי העביר עורך הדין את הסם כנטען בכתב האישום. זאת לאור התרשמותנו הבלתי אמצעית מצפייה בסרטון ובשים לב למכלול הראיות הנסיבתיות… המעלה כי המשיב העביר לאסיר נייר טישיו בהיחבא… בסרטון נראה למאית השנייה הנייר שהניח המשיב מתחת הקלסר. מיד לאחר העברת נייר הטישיו, עושה האסיר שימוש בסם, עובדה המלמדת נסיבתית כי ה'דבר מה האסור' שהועבר בהיחבא, הוא הסם. השימוש בסם לעיני המשיב, עורך דינו, אף מהווה ראיה נסיבתית לכאורית לכך כי המשיב שותף סוד. די בקביעת בית משפט קמא אשר מצא את גרסתם של המשיב ושל המערער משוללות כל יסוד…".
סופו של דבר, בחודש מאי קיבלו השופטים את הערעור, והחזירו את התיק לשופט מזרחי, שאתמול סיפק את גזר הדין המשלים (20 יולי).
"חציית הקווים של עורך דין אל עולם העבריינות מחייבת הטלת ענישה מרתיעה", ציין השופט בגזר הדין, "למרבה השמחה אין מדובר בתופעה נפוצה כלל ועיקר, ועדיין יש אינטרס להרתיע את הרבים מפני חציית הגבול שבין מתן שירות מקצועי לגיטימי, ובין מתן 'שירות' שמצוי בתחום השחור. עורך-דין העוסק בתחום המשפט הפלילי, אשר מספק סם מסוכן לאסיר, עושה זאת ביודעין, כאשר הוא מבין בדיוק את חומרת מעשיו על כל המשתמע מהם , מבין היטב שאם ייתפס לא תהא כלפיו סלחנות, ואם בכל זאת הוא נוטל על עצמו את הסיכון וחוצה את הגבול מן המותר אל האסור עליו לתת את הדין במלואו… מקרה בו מחדיר עורך-דין סם מסוכן לאסיר בתוך כתלי הכלא, מחייב ענישה בדרך של מאסר ממש, לתקופה שאינה ניתנת לריצוי בדרך של עבודות שירות".
הסנגור, עו"ד בן נתן, מסר בתגובה: "מרשי טען לחפותו לאורך כל הדרך. לאחר שנשמעו כלל הראיות בפני כב׳ השופט מזרחי, החליט בית המשפט לזכותו מן האשמה המיוחסת לו. הכרעת הדין נפרשה על פני 80 עמודים אשר הצביעו על התנהלות עגומה של החקירה המשטרתית. בין היתר שוטרים ונציגי שב"ס שיקרו על דוכן העדים מבלי להתבלבל. השופט מזרחי קבע כי המחדלים החקירתיים והתנהלות המשטרה אף הם מצדיקים את זיכויו של מרשי. לצערנו, המדינה לא השלימה עם ההכרעה המזכה והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי אשר החליט להפוך את החלטת הזיכוי והרשיעו בעבירה".
"התנהלות המשטרה לאורך כל משפטו היתה מבישה ולא בכדי החליט השופט לזכותו", הוסיף עו"ד בן נתן, "נציין שאף הוגשה על ידי מרשי תלונה למח"ש אשר חקרה תחת אזהרה בחשד לשיבוש הליכי חקירה את החוקר המרכזי בתיק. בדעתנו להגיש ערעור על גזר הדין, ובהמשך אף פנייה לבית המשפט העליון לעשות לביטול הרשעתו נוכח ההתנהלות המתוארת".
