נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, קיים בחודש שעבר שימוע לרות דוד, בעקבות הוראת בג"ץ שישמע את טענותיה וישקול שנית את החלטת הביקורת שנתן נגדה בעקבות התלונה של רפי רותם על טיוח פרשת שחיתות לכאורה ברשות המסים.
בהחלטה שפרסם רוזן בשנת 2017 הוא ביקר את דוד, פרקליטת מחוז תל אביב לשעבר, על גניזת תיק חקירת רשות המסים בשנת 2004, במסגרתה התלונן קצין המודיעין רותם כנגד בכירי הרשות על טיוח חקירות הברחה וקשרים עם גורמים פוליטיים. דוד סגרה את התיק בתוך שבועיים בלבד מקבלתו בפרקליטות לאחר חקירת המשטרה, וארבעה ימים בלבד לאחר שסגנה דאז (השופט כיום) מנחם מזרחי הגיש לה חוות דעת של 160 עמודים, כפרקליט המלווה את התיק, והמליץ אף הוא על גניזה.
רוזן ביקר את מהירות קבלת ההחלטות בתיק על ידי פרקליטת המחוז לשעבר וציין כי אופן הטיפול בו מעלה תמיהות על טיוח, שלא ניתן לבודקו לעומק עקב ביעור חומרי התיק בשנת 2014, עשר שנים אחרי גניזתו.
רוזן ציין כי גם סוגיית הביעור מעלה תמיהות שכן מדובר בפרשה ציבורית שהעיסוק בה נמשך בתלונות למבקר המדינה, ואף בפתיחת חקירת משטרה מחודשת בשנים האחרונות (שגם היא נסגרה, וערר על כך מונח עד היום בפרקליטות). רוזן הלין על כך שאין תיעוד לגורם שקיבל את החלטת הביעור בפרקליטות בשנת 2014.
רות דוד עתרה לבג"ץ נגד רוזן ודרשה לבטל את הביקורת שפרסם, בטענה שלא קיבל את תגובתה לפני פרסום הדוח, אלא את תגובת הפרקליטות בלבד. בג"ץ הורה לרוזן לקיים שימוע לדוד ולפרקליטתה, עו"ד הילה פלג ממשרד אגמון.
לאחר קיום השימוע, רוזן פרסם בימים האחרונים החלטה מתוקנת בה הוא שב ומבקר את רות דוד על אופן הטיפול ומהירות הסגירה התמוהה של התיק בשנת 2004. יחד עם זאת, בהחלטה המתוקנת מבהיר רוזן שלדוד אין קשר לביעור התיק כעבור עשר שנים, שכן היא פרשה מהפרקליטות בשנת 2011.
דוד טענה כי ליוותה את התיק מקרוב יחד עם הפרקליט המלווה מזרחי עוד במהלך ניהול החקירה והכירה את חוות הדעת שלו, ולכן לא נדרשו לה יותר מארבעה ימים (כולל סוף שבוע) לתת חותמת רשמית לגניזה, השלכת התיק ל"פח המחזור".
על טענה זו כותב רוזן: "גניזת תיק בעל רגישות ציבורית ובהיקף כה גדול, ארבעה ימים לאחר קבלת חוות הדעת של פרקליט מלווה, מעלה תמיהה רבתי. בנסיבות דנן, הכולל חשדות למעורבות נושאי משרות בכירות ורמות (ברשות המסים) ראוי לסגור תיק מסוג זה לאחר היוועצות עם פרקליט המדינה או מי ממשניו".
דוד אמנם לא עברה על הנחיות פורמליות, אך רוזן קובע כי דוד חטאה לתפקידה כפרקליטת מחוז, ומהירות סגירת התיק מלמדת על כך שהיא התנהלה כ"פרקליטה מלווה" נוספת לצוות החקירה, ולא הפעילה שיקול דעת עצמאי.
"במסגרת ההליך הפלילי יש לשמור ולהקפיד על עקרון ההפרדה בין מלאכת החקירה לבין תפקידה של התביעה, המפקחת על הגוף החוקר", כתב רוזן. "על הפרקליטות לבחון ולשקול חומר החקירה במבט על, באופן נפרד… ביסוד פעולת הליווי של התיק, טרם הסתיימה חקירתו, עומד החשש האינהרנטי מטשטוש גבולות בין תפקידו של התובע לבין תפקידו של החוקר… על פני הדברים, ניכר כי קו הגבול החיוני בין תפקיד הרשות החוקרת לתפקיד התביעה, הטשטש, עד לא היה קיים", מסכם רוזן ביחס לפרשה זו.
"מהנטען לפניי עולה כי פרקליטת המחוז – אשר היתה אמורה לשמש כנציגת התביעה העליונה, מי שבאחריותה לסקור במבט על ובאופן עצמאי את הממצאים שנאספו במהלך החקירה ולאחר סיומה – היתה, הלכה למעשה 'פרקליטה מלווה' נוספת בתיק", כתב רוזן. "זאת, כשענייננו בתיק חקירה מורכב ורגיש המצוי בעין הסערה הציבורית. מטעמים אלו, עיגנתי בהחלטתי המלצות רוחביות – צופות פני עתיד, לפיהן על פרקליט המדינה לפרסם הנחיות בנוגע לאופן סגירת תיקים בעלי חשיבות ורגישות ציבורית, ולשקול לקבוע כי תיקים אלו יסגרו רק לאחר שנערכה התייעצות עם 'גורם חיצוני' נוסף, פרקליט בכיר או גורם מוסמך בפרקליטות המדינה".
