בית המשפט המחוזי בירושלים גזר שמונה וחצי שנות מאסר על תושב העיר (22) שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בשורה של הצתות חמורות של בנייני מגורים וחדרי מדרגות, וגרם בכך לנזקים בהיקפים עצומים.
מדובר בפרשה שאפילו שירותי הכיבוי ציינו ביחס אליה כי אינם "זוכרים בירושלים הצתה בבתי מגורים בהיקף כזה". לפי כתב האישום שהוגש נגד הצעיר במסגרת הסדר טיעון, בשעת לילה ב-24 בנובמבר 2020, לאחר ששתה אלכוהול (בניגוד לצו פיקוח שאסר זאת עליו), הנאשם הצטייד במכשיר קשר, אלכוג'ל ומצית. את ההצתה הראשונה והקשה ביותר ביצע בחניון מתחם שבו חמישה בניינים ובהם כ-120 דירות מאוכלסות במשפחות. בחניון מצא מזרן דק, מזוודה וקרש והכניס אותם זה לתוך זה, הוסיף נייר טואלט והצית את הערימה. הוא וידא שהאש מכסה את הכל וברח על אופניו.
כתוצאה ממעשי הנאשם נגרמו נזקים רבים לרכוש ולבניינים, ותושבים רבים נקלעו למצוקה נפשית ונזקקו לטיפול בטראומה שחוו. 12 כלי רכב נשרפו כליל ולעשרות משפחות נגרמו נזקים בדירות. לחלקם אף לא היה חשמל בבית ליותר משבוע. מספר משפחות נאלצו לשפץ את הדירות בעלויות של מאות אלפי שקלים. עיריית ירושלים היתה מעורבת גם כן בתיקונים בחניון ובבניינים.
שאר ההצתות התבצעו כמה ימים לאחר מכן בחדרי מדרגות בבתי מגורים או בסמוך אליהם. הוא ניסה לשרוף גם אוטובוס ריק מאנשים והצליח לשרוף חלק ממנו. כך הצליח לשרוף גם כמה ארונות חשמל בחדרי מדרגות. הנזק נאמד בעשרות אלפי שקלים.
סמוך למוקד השריפה האחרון, מספר אנשים ראו את הנאשם מסתובב סמוך לזירה באופן מעורר חשד, ודיווחו על כך לשוטרים שפעלו באזור. אלה ניסו לעכב את הנאשם, שהתנגד למעצר. בעת שניסו לערוך חיפוש על גופו, בעט בהם וניסה לנשוך אותם ולהכותם.
הנאשם הודה והורשע בעבירות הצתה בנסיבות מחמירות, ניסיון הצתה, הצתה, הפרת צו פיקוח והפרעה לשוטר. הוא אובחן בבדיקה פסיכיאטרית כסובל מפירומניה, אך לפי האבחון מעשיו היו מתוכננים ונטולי אמפתיה, ולא היו תוצאות של דחף בלתי-נשלט.
מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של הנאשם עלה, כי הוא בעל עבר פלילי, ובשנת 2019 אף הורשע במעשה מגונה בעבירות מין בקטינים.
במסגרת הטיעונים לעונש העידו פסיכיאטרים מטעם התביעה וההגנה, שהתווכחו לגבי השאלה האם ניתן להחשיב פירומניה כהפרעה נפשית שבעקבותיה הנאשם עבר את העבירות (וכך גם אפשר להפחית ממידת האשמה שלו) או שהפירומניה אינה קשורה לעבירות שעבר.
הסנגורית, עו"ד סאני שייקיס, הציגה הציגה בין היתר אישור של קצבת נכות בגין הפרעות התנהגות, וציינה את הבעיות הרפואיות מהן הוא סובל.
כמו כן פירטה הסנגורית את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם והאירועים הקיצוניים להם היה עד בילדותו. לדבריה, הנאשם עבר ממוסד למוסד ואף נפגע מינית מספר פעמים על ידי מי שהיו אמורים לשמור עליו. באחד מהמוסדות, כך לדבריו, היה עד לרצח.
עו"ד שייקיס הוסיפה כי שתיית האלכוהול של הנאשם לא נועדה לשרת את ההפרעה הפירומנית שלו, אלא להפך – לשכך את הדחף שלו לשרוף. לטענתה, לטענתה, שיקול דעתו לא היה תקין ופירומניה היא אכן הפרעה שהנאשם סובל ממנה ובעקבותיה מתקשה לשלוט בדחפיו. בנוסף, טענה כי הנאשם היה קורבן להתעללות מאחורי הסורגים – ולכן אי אפשר למצוא לו פתרון ראוי במסגרת מאסר.
עו"ד עפרי מלצר מהפרקליטות ביקשה להטיל על הנאשם שמונה שנים וחצי שנות מאסר בפועל, וציינה כי החומרה הרבה במעשי הנאשם מתבטאת בכך שלאחר ההצתות עמד וצפה במו עיניו בהשלכות המיידיות והחמורות.
בניגוד לטענת ההגנה, לפיה הנאשם התקשה לשלוט במעשיו, התביעה טענה כי הנאשם שלט במעשיו, וסביר להניח שלא היה מצית דבר השייך לו או לקרוביו, כדי שהוא ו/או קרוביו לא ייפגעו.
השופטת תמר בר-אשר קיבלה את טיעוני הפרקליטות במלואם, והטילה על הנאשם שמונה וחצי שנות מאסר. היא קבעה כי לנאשם אין מחלת נפש הפוגעת בראייתו את המציאות, והוא נמצא כשיר לעמוד לדין. היא הוסיפה כי אף שראוי היה לחייב את הנאשם בתשלום פיצוי לקורבנותיו, לאור מצבו הכלכלי הקשה ומצבה הקשה של משפחתו, "אין היתכנות שישלם סכום כלשהו", ולכן בחרה להימנע מפסיקת פיצוי.
עו"ד שייקיס מסרה בתגובה: "לטעמי, בית המשפט לא נתן משקל ראוי להפרעה ממנה סובל הנאשם ולנסיבות חייו העגומות, והעונש שנגזר עליו אינו מתאים במקרה ייחודי זה. בכוונתי להגיש ערעור לבית המשפט העליון".
