פלילי | פשיעה חמורה | פשיעה מקוונת וסייבר
זהו סיפור בדבר מאבק משפחתי ארוך וממושך על רכוש רב שהותירה אם המשפחה (תושבת המרכז), שהלכה לעולמה בגיל מתקדם לפני חמש שנים. הקרב על הירושה מתנהל בין שלושה אחים, שעל-פי הצוואה הראשונה שנכתבה באוגוסט 2008, זכו לקבל את הרכוש בשווי מיליוני שקלים ואילו האחות הנוספת, לא זכתה ולו לשקל אחד. זאת מהטעם הפשוט שבעבר היא כבר זכתה לקבל דירה מאימה. אולם העלילה קיבלה תפנית בחודש מאי 2011, בשעה בה ערכה האם צוואה שנייה, בה החליטה לחלק את הרכוש בין ארבעת ילדיה באופן שווה, לשמחת ליבה של האחות.
המאבק בין האחים לאחר מות האם הגיע לבית-משפט השלום בתל-אביב, שם הכריעה השופטת קרן גיל בחודש ספטמבר 2018, כי יש לקיים את הצוואה הראשונה. האחות א' טענה שהצוואה הראשונה היא תוצר של השתלטות מחושבת של האח הבכור על רכוש המנוחה. לדבריה, הצוואה נערכה "בתחבולה, רמייה וחוסר תום לב", כלשון הטענה תוך הסתרת צוואת האב וניצול אחיותיו ואימם. לטענתה, "האח נ' כתב את התסריט, ביים את ההצגה ולבסוף, אף לקח חלק פעיל כשחקן הראשי בניסיונו להוציא לפועל את מזימתו".
המשיבים טענו מאידך, שהצוואה האחרונה לא משקפת את רצון המנוחה. לדבריהם, האם המנוחה כלל לא הבינה שהיא חתמה על צוואה חדשה, המבטלת את הצוואה הראשונה, אלא חשבה כי מדובר במסמך הנועד "לחזק" את הצוואה הראשונה.
כאמור, בית-המשפט קיבל את עמדת שלושת האחים וקבע שאין לקיים את הצוואה האחרונה. זאת מאחר שלא הוכח שהמנוחה הייתה מודעת לכך שהיא חתמה על צוואה, שהיא משקפת את רצונה החופשי והאמיתי והיא אף לא הבינה את טיבה של הצוואה.
האחות א' הגישה ערעור לבית-המשפט המחוזי באמצעות עורכי-הדין אורי צפת, אריאל טרון וטלי ארצי, והדיון נערך בפני הרכב השופטים עינת רביד, נפתלי שילה ורחל ערקובי.
"אין מחלוקת שהמנוחה הייתה כשירה בעת שערכה את הצוואה האחרונה", כתב השופט שילה בפסק-הדין. "אין בצוואה האחרונה כל 'חיזוק' לצוואה הראשונה ומדובר בצוואה חדשה, ללא קשר לצוואה הראשונה אותה היא ביטלה. התאוריה של עריכת הצוואה כ'חיזוק', לא הייתה ולא נבראה. הניסיון לטעון שמדובר בצוואת 'חיזוק', הופך את האם לחסרת בינה והבנה. מי שחותם על מסמך, חזקה שהבין על מה שחתם. חזקה כי הבינה מה משמעות המסמך שעליו חתמה, שכותרתו צוואה ומוזכר בו כמה פעמים המונח ציווי וצוואה. למרות שהמנוחה לא ידעה קרוא וכתוב, אף אחד מילדיה לא פקפק בהבנתה ובתבונתה. הן עורך-הדין שכתב את הצוואה והן העד לצוואה, העידו שהצוואה הוקראה בפניה לפחות פעמיים. מדובר בצוואה פשוטה ביותר שאורכה עמוד אחד בלבד. לא הוכח שהמנוחה לא יכלה לשמוע כשדיברו איתה, ואף אם הייתה לה לקות שמיעה – טענה שלא הוכחה כלל באמצעות מומחה, אין זה אומר שאם אדם ישב מולה ודיבר איתה, היא לא שמעה את דבריו".
בסיכומו של דבר קבע השופט שילה: "סבירה ביותר עדות א' שלאור הכעס של שלושת האחים על המנוחה, לאחר שנודע להם שבצוואה הראשונה היא הורישה כמעט את כל רכושה לנ', החליטה האם לאחר כמה שנים שבהן היה נתק מוחלט בין חלק מהאחים, ומערכת היחסים בין בני המשפחה נפגעה קשות, שיש לשנות את הצוואה ולהוריש את עיזבונה בחלקים שווים. המנוחה מסרה זאת לאחת האחיות שפעלה להוציא לפועל את רצונה. לפיכך, אציע לחברותיי לקבל את הערעור, לבטל את פסק הדין ולקבוע שיש לקיים את הצוואה האחרונה".
השופטת רביד והשופטת ערקובי קיבלו את פסקתו של השופט שילה, והערעור התקבל.
אתר "פוסטה" עושה את כל המאמצים לאתר זכויות על תמונות וסרטונים. אולם, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר
ניוזלטר יומי אל תיבת הדואר שלכם
מידע מורחב