גיא שפירא הורשע ברצח בנסיבות מחמירות של אשתו וזיוף התאבדותה

שתף כתבה עם חברים

בהכרעת הדין התקבלה עמדת הפרקליטות כי מתקיימת אחת הנסיבות המחמירות, המתה תוך אכזריות מיוחדת, ומשכך הורשע כאמור הנאשם בעבירת רצח בנסיבות מחמירות, שלצידה עונש של מאסר עולם חובה

גיא שפירא (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)

הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע הבוקר את גיא שפירא בביצוע רצח בנסיבות מחמירות של אשתו רחל אייזנשטדט ז"ל לפני כשלוש שנים בביתם שבמעלה אדומים.
בנוסף, הנאשם הורשע בבידוי ראיות ושיבוש מהלכי משפט, לאחר שהציג מצג שווא לפיו המנוחה התאבדה, וניסה להימלט מהמשטרה.

לפי כתב האישום, בתקופה שקדמה ליום הרצח התווכחו הנאשם ואשתו המנוחה ודיברו על אפשרות שייפרדו. ביום הרצח התפתח בין השניים עימות נוסף, במהלכו הנאשם חנק אותה במשך כרבע שעה בעוד היא נאבקת בו ומשמיעה קולות חרחור, עד שמתה. הנאשם המשיך לחנוק אותה גם לאחר מכן.
לאחר שווידא כי היא מתה, הנאשם גרר את גופתה לחדר האמבטיה, הכניס אותה כשהיא ערומה לתוך האמבטיה עצמה וחתך את ידיה על מנת שמותה ייראה כאירוע התאבדות.

לאחר מכן מילא הנאשם את האמבטיה והטביע את ראשה בתוך המים. לאחר מכן נעל אותה בחדר האמבטיה והתעסק בענייני עבודתו בחדר אחר בבית. לאחר זמן מה רוקן את המים באמבטיה, התקשר למוקד מגן דוד אדום ודיווח שמצא את אשתו כשהיא אינה נושמת.
שלושה ימים לאחר מכן, הנאשם התחמק מלהגיע לתחנת המשטרה כפי שהתבקש, ניסה להימלט ממרדף משטרתי שהתנהל אחריו, ולבסוף יצא מן הרכב וירה בעצמו.

בתשובה לכתב האישום טען הנאשם כי הוא שגרם למותה, אבל אחריותו מופחתת בשל האירועים שקדמו לרצח ומצבו הנפשי.
פרקליטות מחוז ירושלים, באמצעות עו"ד אילה גלברד-יעקב, טענה כי מעשיו של הנאשם בוצעו בידיים חשופות, כשפניו אל מול פניה והוא רק ממתין ומייחל למותה ועל כן יש להרשיע אותו בביצוע רצח בנסיבות מחמירות.

למעשה, לא היתה מחלוקת על כך שהנאשם הוא שגרם למותה של המנוחה, והדיון התמקד בשאלת קיומן של אחת הנסיבות המחמירות – אכזריות מיוחדת וביצוע ההמתה לאחר תכנון או הליך ממשי של שקילה. כמו כן עסק הדיון בשאלה האם ההמתה נעשתה בנסיבות של אחריות מופחתת בשל התגרות מצד המנוחה.

בהכרעת הדין התקבלה עמדת הפרקליטות כי מתקיימת אחת הנסיבות המחמירות, המתה תוך אכזריות מיוחדת, ומשכך הורשע כאמור הנאשם בעבירת רצח בנסיבות מחמירות, שלצידה עונש של מאסר עולם חובה.
קביעה זו התבססה על כך שהנאשם חנק את המנוחה כשהיא שוכבת מולו ומביטה עליו, ועל כך שהחניקה נמשכה מספר דקות, תוך מאבק, כאשר בכל אותה עת נשקפו פחד ובעתה בפניה של המנוחה, כפי שהעיד הנאשם בעצמו.

טענת ההגנה לקיומה של המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, שנשענה על התגרות מצד המנוחה – נדחתה. כמו כן נדחתה טענת הפרקליטות כי ההמתה בוצעה לאחר תכנון או הליך ממשי של שקילה.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *