פוסט קורונה והמאבק נגד מחלקת מס רכוש וקרן הפיצויים ברשות המסים

שתף כתבה עם חברים

המדינה דרשה מחברה להחזיר 700 אלף שקל שקיבלה כמקדמות בטענה שהזכות למענק אינה חלה על פרויקטים רב שנתיים * החברה הגישה ערר בו המחישה כי ההתחשבנות והתשלומים מבוצעים על פי שלבי העבודה, ולא על בסיס הפרויקט המוגמר

 

פרויקט בנייה רב שנתי על בסיס חודשי (צילום ארכיון פעולות אכיפה)

בהמלצת ועדת הערר לענייני קורונה, רשות המסים חזרה בה מדחיית בקשת מענק של חברה קבלנית העוסקת בבניית מוסדות חינוך.
החברה ביקשה סיוע בסך מאות אלפי שקלים להשתתפות בהוצאות קבועות, לפי החלטת הממשלה על מתן מענקי סיוע לעסקים אשר נפגעו ממשבר הקורונה ומחזור פעילותם ירד.
מדובר במענק שמטרתו לסייע בהוצאות הקבועות של העסק, בתקופה בה ההכנסות ירדו, כאשר חישוב המענק התבסס על השוואת מחזורי עסקאות דו חודשיים בין תקופת המשבר (2020-2021) לתקופה המקבילה בשנה קודמת.
בדיקת המענקים הוטלה על מחלקת מס רכוש וקרן פיצויים ברשות המסים.

בעיצומו של משבר הקורונה, החברה המדוברת קיבלה מרשות המסים מקדמות בסך 670 אלף שקל, על בסיס הבקשות שהגישה בסכום כולל של 850 אלף שקל לכיסוי הוצאות קבועות.
בסיום בדיקתה של בקשת החברה, מספר חודשים לאחר שכבר שולמו לה המקדמות, רשות המסים הודיעה לחברה כי היא אינה זכאית כלל למענק על בסיס הקריטריונים שנקבעו, ולכן עליה להחזיר למדינה את כל סכום המקדמות אשר שולם לה – 670 אלף שקל.
רשות המסים נהגה כך עם עסקים רבים אשר נדרשו להשיב מקדמות שהתקבלו בסיומן של בדיקות הרשות.

באמצעות עו"ד אלי דורון ועו"ד ויועץ מס שחר נח ממשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות', פנתה החברה לבית הדין המיוחד שהוקם במשרד המשפטים, כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בענייני מענקי קורונה.

רשות המסים טענה כי על פי החלטת הממשלה, חברות המבצעות פרויקטים שנמשכים מעל שנה הוחרגו מקבלת המענקים, והפנתה לסעיף 8א' לפקודת מס הכנסה אשר מסדיר את שיטת הדיווח של חברות כאלה. "נישום העוסק בעבודה ממושכת (מעל שנה) ידווח על הכנסותיו ממנה כך: בשנת המס שבה גמר לבצע 25 אחוז מהיקף העבודה, ידווח על ההכנסה שנצמחה לו מחלק העבודה שביצע, ובכל שנת מס שלאחר מכן ידווח על ההכנסות שנצמחו לו… כך עד לשנת המס בה סיים את העבודה כולה, אז ידווח על התוצאה העסקית בשלמותה בניכוי ההכנסות שעליהן דיווח בשנים הקודמות".
טענת הרשות איפוא היתה, שהחברה המדוברת הבונה מבני ציבור עוסקת בפרויקטים ארוכי טווח ועל כן אינה זכאית למענק בגין סיוע בהוצאות קבועות.
בנוסף, טענה הרשות, כי החברה מגישת הערר לא הוכיחה קשר סיבתי בין ירידת מחזורי הפעילות שלה לבין התפשטות נגיף הקורונה, שכן היא אוחזת בחוזים מובטחים כביכול עם הרשויות לביצוע עבודות הבנייה.

מנגד, עו"ד שחר נח הציג בערר הוכחות לנזק הישיר שיצר משבר הקורונה עקב עיכובים והשהיית פרויקטים על ידי משרדי הממשלה. לאתר "פוסטה הסביר עו"ד נח: "הצלחנו להוכיח שהליכי המכרזים לבנייה ומתן היתרים נדחו בתקופה הרלוונטית, מספר פעמים, והבאנו אישורים על דחיות אלה באמצעות פרסומים של המדינה, התכתבות עם גורמים עסקיים והוצאת עובדים לחל"ת".
בנושא הדיווח הכספי טענו עורכי הדין של החברה, כי סעיף 8א' בנוגע לפרויקטים מתמשכים אינו רלוונטי לגביה. עו"ד נח הראה כי לחברה יש התחשבנות בכל חודש עם לקוחותיה, היא מוציאה להם חשבוניות מדי חודש בחודשו, וההכנסות עליהן היא מדווחת אינן באומדנים, אלא הכנסות סופיות.
בנוגע לפרויקטים שנמשכים מעל שנה טענו עורכי הדין של החברה, כי מתבצעת התחשבנות נפרדת עבור שלבים שונים של העבודה, בהתאם להתקדמות של הפרויקט ולהוצאות עבור תשומות הבנייה: שלד, חפירות, בניית הגמר – כל שלב ביצוע בנפרד.

לאחר דיון בועדת הערר, הגיעו הצדדים לפשרה, ורשות המסים הסכימה כי המקדמות בסך 670 אלף שקל שניתנו לחברה יישארו אצלה כמענק מאושר, בהיקף של כ-80 אחוז מבקשתה הראשונית.

השארת תגובה
הירשם
להודיע ​​על
0 Comments
משוב מוטבע
הצג את כל ההערות