תיק פלילי: כדור בראש

עומר אשכנזי

ירי של שוטר לעבר הבדוקאי עומר אשכנזי שגרם למותו לא היה מוצדק ובניגוד לנהלי הפתיחה באש. כך קבעה  היום (7 ינואר) השופטת רובין לביא מבית משפט השלום באשקלון, מתוקף המינוי שלה לחוקרת סיבות המוות (חס"מ) של אשכנזי. בהחלטה יוצאת דופן בחומרתה מתחה השופטת ביקורת חריפה על הקצין שירה למוות באשכנזי, על יחידת המשטרה שניהלה את האירוע וספיחיו ועל המחלקה לחקירות שוטרים.

תזכורת: על רקע סכסוך אלים בין בסיק זמיר וירין מלכיאל, התקבל מידע בימ"ר לכיש על כך שבכוונת זמיר – יחד עם שחר איבגי, אשכנזי ואחרים, לחסל את מלכיאל המתגורר באשדוד באמצעות מטען חבלה או ירי באקדח. לפיכך, שוטרי הימ"ר עקבו אחר החשודים ואף האזינו להם בסתר. 

ב-5 פברואר, כאשר התקבל  מידע על כך שהחשודים נושאים ברכבם מטען חבלה אשר נועד לפגוע במלכיאל החליטו בצמרת המרחב לא לקחת סיכון, ובלשי הימ"ר פרצו לרכב בו לפי החשד הוסתר המטען. שוטר מיחידת החבלה של מרחב לכיש הוציא את המטען, פירק אותו, ולאחר מכן החזיר אותו מנוטרל עם השלט למקום, כדי שהחשודים לא יבחינו בכך שהם במעקב והמטען נוטרל. ב-9 לפברואר בחצות, בחלקו השני של הנטרול, הוחלף גם השלט הרחוק בשלט תואם.

במוצאי שבת 27 לפברואר הבחינו הבלשים באשכנזי ליד ביתו של מלכיאל, כאשר הוא נושא את מטען החבלה ומטמין אותו בפח אשפה, סמוך לרכב של מלכיאל אשר חנה ליד ביתו. בשלב זה הוחלט לעצור את אשכנזי, אולם פעולת המעצר הסתבכה. אשכנזי הצליח לחמוק מהשוטרים, הוא נכנס לרכב עימו הגיע והחל להימלט בנסיעה מהירה ברחובות הצרים, תוך שהוא פוגע בכלי רכב של הבלשים. חלק מהם פתחו באש ממנה נפצע אשכנזי בראשו וכעבור שבוע מת מפצעיו בבית חולים.

לאחר מותו  הוציאה המשטרה הודעה, בה תיאר דובר מרחב לכיש "כיצד סוכל אירוע פלילי באשדוד ומדוע המבצע הסתיים במותו של אשכנזי". ההודעה הזו גרמה לכעס רב במשפחת אשכנזי, שבאמצעות עו"ד שני פרג'ון, ביקשה לערוך נתיחה לגופתו של המנוח. המשפחה לא הסתפקה בכך, ודרשה לממש את זכותה בחוק ולמנות שופט חוקר סיבות מוות.

השופטת רובין לביא

זהירות מידתיות ואש חיה

השופטת לביא מונתה למשימה ואחרי למעלה מחצי שנה היא פרסמה היום את מסקנותיה. בראש וראשונה היא התייחסה לחוות דעת הפתולוג, בה נקבע כי המוות נגרם כתוצאה מירייה אחת שפגעה בראשו של אשכנזי.

בין הממצאים החמורים אליהם הגיעה השופטת: המנוח לא קיבל אזהרה על הכוונה לירות אם הוא לא יעצור, והוא נורה מבלי שנשקפה סכנה ממשית לחיי השוטרים. עד היום גם לא נבדקו כלי הנשק של השוטרים אשר ירו באירוע, ולא נמצאו התרמילים ורסיסי המתכת שנאספו מזירת האירוע. השופטת הדגישה כי במהלך החקירה שבצעה היא ביקשה לברר להיכן נעלמו מוצגים אלה ואחרים, אך נמסר לה כי תיק המוצגים נשלח ב-10 במאי ממעבדת המטה הארצי חזרה לימ"ר לכיש, מבלי שהמוצגים נבדקו כלל במעבדה. באופן מסתורי, בימ"ר לכיש טענו שתיק המוצגים לא הגיע אליהם חזרה.

השופטת התייחסה גם לשימוש בכוח מצד אחד השוטרים, שניפץ עם אלה את שמשת הרכב בו היה אשכנזי, בעוד האחרים ירו לעבר צמיגי הרכב. לפי הממצאים, מהלכים אלה דווקא היו מוצדקים ועמדו בקנה אחד עם פעולות שעל השוטרים לבצע במקרה של סיכון חיים. 

באירוע הופעל "ירי זהיר ומידתי" ציינה השופטת, "רוב השוטרים נהגו באיפוק ובשימוש בכוח מידתי למעט הקצין י', שירה שלוש פעמים ישירות לעבר המנוח אשר ישב ברכב. בפעם הראשונה הוא ירה ממרחק חצי מטר מבעד לשמשה הקדמית, הגם שלדבריו הוא כיוון לרגליו של המנוח… בפעם השנייה הוא ירה מחזית הרכב לעבר המנוח, אך פגע במכסה המנוע בלבד. בפעם השלישית, למרות שיחד עמו רדפו עוד שני בלשים, השוטר י' היה היחיד שבחר לירות בהיותו במצב ריצה, תוך התנשפות, ובתנאי תאורה קשים". לפי השופטת, "הקצין י' לא הוכשר לירי אגב תנועה, ולכן לא מפתיע שאף שלדבריו הוא כיוון לרגלי המנוח, בפועל הוא פגע בראשו, ובכך הביא למותו… "לא מצאתי כי הירי של י' עמד בנהלים לפתיחה באש". 

אחת מתמונות המעקב כפי שפורסמו על ידי המשטרה

בהמשך הוסיפה השופטת כי "היורה ציין בעדויותיו כי הוא לא זיהה את החשוד וכי היה ברור לו לחלוטין שצריך לעצור אותו בשל העבירות שביצע והמסוכנות אשר סבר שלא פסקה. הוא גם טען שזו הפעם הראשונה בחייו שהוא יורה לעבר חשוד וכי עשה זאת רק משום שנשקפה סכנה ממשית לחיי אדם. האמנם? אפילו אם הייתי מקבלת את גרסת השוטר, שגם בעת שהמנוח נמלט מהשוטרים רגלית נשקפה להם עדיין סכנה כלשהי, היתה קיימת חובת מתן  אזהרה בקריאה בקול רם ולאחר מכן יריות אזהרה באוויר. ניתן היה לוותר על אזהרה רק אם צפויה סכנה ממשית מיידית, בשלב זה לא מצאתי שהיתה כזו…".

באשר לפגיעה בראשו של המנוח קבעה השופטת: "טענת היורה כאילו הוא כיוון לעבר רגלי החשוד אינה תואמת את העובדה שהוא ירה בראשו… לא בכדי הבלשים האחרים לא ירו לעבר המנוח ביושבו ברכב, בעת שהיווה סכנה, ועל אחת כמה כמה לא עשו כן בעת שרדפו אחריו. הפער בינם לבין המנוח הלך והצטמצם, הם היו שלושה שיכולים להשתלט עליו בקלות".

רכבו של אשכנזי במהלך המרדף, מתוך סרטון שפרסמה המשטרה

המסקנה המרכזית אליה הגיעה השופטת, לאחר שבחנה את העדויות: "אצבעו של השוטר היורה, בשונה משל חבריו, היתה קלה על ההדק. הוא לא עבר הכשרה של ירי בתנועה, הוא מודה כי היה חשוך, אך מסיבה שאינה מניחה את הדעת בחר בתנאים קשים אלה לירות שוב, בפעם השלישית, לעבר המנוח, שתי יריות, שאחת מהן פגעה בראשו, וגרמה לפטירתו".

השופטת הסבירה כי "אין בהתנהגות המסכנת חיים לכאורה של המנוח בתחילת האירוע כדי להצדיק את הירי לעברו בסיומו, בעת שהיה במנוסה רגלית, כשגבו מופנה לשוטרים הרודפים אחריו".

מח"ש. הימנעות לא ברורה

טר"ש למח"ש 

על פי הנהלים, בכל אירוע בו נעשה שימוש בנשק יש לדווח למפקדה ולבצע תחקיר מבצעי. מבירור שערכה השופטת לביא עולה, כי במקרה זה לא נערך תחקיר מבצעי במשטרה לאחר האירוע בטענה שהטיפול בו הועבר למח"ש, אלא שגם מח"ש לא חקרה את איורע הירי.

לפיכך, גם מח"ש לא יוצאת נקייה מחקירת השופטת אשר מתחה ביקורת חריפה על חוקרי היחידה במיוחד. "לא ברור לי מדוע חוקרי מח"ש בחרו להימנע מחקירת האירוע", תהתה השופטת וציינה כי אם היתה מבוצעת חקירה היא היתה מגיעה בנקל לממצאים הנכוניםף, אבל במח"ש הגיעו למסקנה נמהרת שהירי היה מוצדק. "מצאתי שהיעדר החקירה על ידי מח"ש קשור קשר הדוק לאובדן המוצגים ולמחדלי חקירה נוספים, שבשל עבור זמן מנעו גם ממני לבצע פעולות חקירה מינימליות החיוניות לחקירת אירוע ירי שגרם למות אדם".

שוב התקשורת

בסיום ההחלטה התייחסה השופטת גם להתנהלות המשטרה מול אביו של אשכנזי ומול התקשורת: "לטעמי, זאת תעודת עניות למשטרת ישראל, שהיה על אביו של המנוח, ביום פטירת בנו, לפנות לבית משפט כדי שיברר אם הירי שהביא למות בנו היה מוצדק. כך גם לגבי ההודעה המוקדמת לעיתונות שהותיאה המשטרה עם פרסום שם המנוח כאילו הירי היה מוצדק, הודעה לעיתונות שבאה מתוך רצון לקבל טפיחה מיידית על השכם, למרות שכבר מונה לאירוע שופט חוקר, ולמרות צו איסור פרסום".

השופטת רובין אשר עומדת על סף פרישה בחרה לציין באמצעות התיק הזה את ההחלטה האחרונה שלה על כס השיפוט, ומתברר שבסיום הקריירה השיפוטית הביקורת הנוקבת שלה מלווה בהוראה שנועדה למצות את החקירה שלה: "לאור האמור, יש לחקור את י' תחת אזהרה, מסקנותיי והחלטתי זו תובאנה בפני פרקליטות המדינה, שבידה שיקול הדעת להחליט באיזה הליך משפטי יש לנקוט".

בשולי הדברים, השופטת ציינה גם כי על  ח"ש להעביר לידי בא כוח המשפחה תוך שבעה ימים את כל חומר הראיות שנמסר לבא כוחו של בסיק זמיר, וכן את סיכום חומר החקירה שנערך על ידה, למעט חומר חסוי, מידעים מודיעינים והאזנות סתר שנחסו בתעודת חיסיון". 

לפי תגובת המשטרה נראה כי הם לא הפנימו עדיין את הממצאים והמסקנות של השופטת החוקרת. "בלשי הימ"ר עסקו בסיכול ניסיון חיסול של אדם", נטען שוב בהודעה שמזכירה את ההודעה הראשונה שהוציאה המשטרה סמוך לאחר האירוע. "במהלך פעילותם נאלצו השוטרים לפעול נגד חשוד שהחל להימלט ברכב תוך שהוא מסכן באופן ממשי את חייהם".

גם על סמכות השופטת החוקרת לקבוע מסקנות באשר לפעילות השוטרים כופרים במשטרה למעשה: "כמו בכל אירוע שימוש בכלי ירי על ידי שוטר, גם במקרה דנן נפתחה חקירה על ידי מח"ש, שבסיומה לא נמצא כשל בתפקוד השוטרים. החלטת כבוד בית המשפט שהתקבלה היום, בה הורה על חקירה מחודשת להתנהלות של מי מהשוטרים שפעלו באירוע, מקומה להיבדק על ידי הגורם הרלוונטי – מח"ש. לכשיתקבלו הממצאים והמסקנות מחקירה מחודשת זו, נתייחס להם בהתאם".

מהמחלקה לחקירות שוטרים נמסר: "אנו לומדים כעת את מסקנות החס״מ ונפעל לקיים בהקדם את ההחלטות שניתנו בענייננו".