שחרור מוקדם לשופט לשעבר דן כהן

דן כהן בבית המשפט (ארכיון)

ועדת השחרורים במקום מושבה שבכלא מעשיהו החליטה להיענות לבקשתו של השופט לשעבר דן כהן, ולנכות שליש ממאסרו, הגם שהשוועדה קבעה כי החרטה שהביע על מעשיו לא היתה כנה. 

הוועדה, בראשות השופט בדימוס שלמה שהם, קבעה כי כהן יבצע במשך תקופת הרישיון עבודות לתועלת הציבור עבור ילדים נזקקים, בהיקף של 300 שעות, וישהה במעצר בית בין השעות 22:00 ועד 6:00 בבוקר בכל יום. בנוסף נאסרה יציאתו מהארץ בתקופת הרישיון.

בשנת 1978 מונה כהן, אז עדיין עורך דין, לשופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע והיה לשופט המחוזי הצעיר בישראל בגיל 36. אבל שלוש שנים לאחר מכן הוא הועמד לדין משמעתי, והועבר לבית המשפט המחוזי בנצרת, מה שהוביל אותו לפרוש מתפקידו ולחזור לשמש כעורך דין.

בשנת 2009 הוגש נגד כהן כתב אישום שייחס לו קבלת שוחד של עשרות מיליוני שקלים מחברות סימנס ורוגוזין, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, ועוד. כהן נמלט לפרו, ובסיום הליכים משפטיים ופוליטיים שנמשכו מספר שנים, במרץ 2013 נענו שלטונות פרו לבקשת ההסגרה. כהן נחת באותו חודש בישראל, נעצר בנמל התעופה בן גוריון ומעצרו הוארך עד תום ההליכים.

ביולי 2013 קיבל בית המשפט הסדר טיעון והרשיע את כהן בעבירות שוחד מרמה והפרת אמונים. בספטמבר 2013 הוא נידון לחמש וחצי שנות מאסר. כמו כן הוא חויב בקנס של שישה מיליון שקלים, וארבעה מיליון שקלים חולטו ממנו לטובת אוצר המדינה. הרשעתו וגזר הדין הובילו בהתאם גם להשעייתו מלשכת עורכי הדין לצמיתות.

עו"ד רותם טובול

את הבקשה לשחרור מוקדם הגיש כהן באמצעות עו"ד רותם טובול. הבקשה הסתמכה בין היתר על נסיבות אישיות, וכן על העובדה שהתנהגותו במהלך המאסר היתה ללא דופי.

הוועדה ציינה בהחלטתה, כי לפי התרשמותה צערו של כהן "איננו צער על אשר גרם, אלא רק צער על המחיר ששילם וכי חרטתו אינה כנה". בכך הסתמכה הוועדה על חוות הדעת של הרשות לשיקום האסיר (רש"א). בנוסף, הוועדה ציינה את דבריו של כהן בפניה, שלדעתה נאמרו "מן השפה ולחוץ". "המילים כולן נבעו מן השכל ולא מן הרגש", צוין בהחלטה.

כהן הסביר את מעשיו בפני הוועדה ובכלל כבצע כסף בלבד. הוועדה התייחסה לכך בהחלטתה: "בעת שאדם במעמדו של האסיר, אשר לא סבל מחרפת רעב גם לפני ביצוע העבירות דנן, מוכן לסכן למעשה את כל עולמו האישי, החברתי והמוסרי, הדבר נובע מחסר עמוק יותר שיש לחושפו ולהתבונן בו".

מצד שני, בהחלטת הוועדה צוין כי להערכתה, מאסרו של כהן היווה עבורו גורם מרתיע, וכי האפשרות שיעבור עבירות דומות אם ישוחרר – פחתה משמעותית. בנוסף ציינה הוועדה את נסיבותיו האישיות, והעובדה שבעת מאסרו שימש כתומך באסירים אחרים ככל שמצבו איפשר זאת. 

"שופט לשעבר שסרח – ובמיוחד שעבר עבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד, פוגע ברצותו ואף שלא ברצותו באמון הציבור במערכת המשפט כולה", סיכמו חברי הוועדה על אף החלטת השחרור. 

סך הכל ריצה כהן שלוש וחצי שנות מאסר.