 |
| רפי אוחנה |
אסיר העולם רפי אוחנה הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז נגד המשך החזקתו באגף שמור בכלא איילון. אוחנה, שהורשע יחד עם אחיו משה ברצח של חיים שאבי והריגת תומר שבת בהוד השרון בחודש אוקטובר 2003, הועבר ב-16 במרץ 2014 מכלא אשל לאגף שמור בכלא איילון, שם הוא שוהה כיום יחד עם אחיו. טרם העברתו שהה כאמור באגף פתוח, למד במדרשה וקיבל ביקור משפחתי אחת לשנה של מספר שעות ברחבת הדשא.
הסנגורית של אוחנה, עו"ד שני פרג'ון, טוענת בעתירה, כי "מאז ההחלטה הראשונית חלפה תקופה בת עשרה חודשים, במהלכה לא נפתחו תיקים חדשים כנגד אוחנה – כך שאותן ידיעות מודיעיניות על בסיסן הועבר לאגף שמור, לא התגבשו לכדי חקירה פלילית ועל כן לא סביר עוד להחזיק את האסיר בתנאי הפרדה".
בזמנו הגיש אוחנה עתירה שנדונה ב-30 באפריל, אך בית המשפט דחה את עתירתו. זאת לאחר שהמדינה טענה כי הוא משתייך לכנופיית פשיעה ויש חשש לפגיעה בו ובאחרים. בית המשפט נימק את החלטתו אז בכך ש"עיון במידעים החסויים שהם מהזמן האחרון יחסית מעלה כי החזקתו של העותר באגף השמור נדרשת לשם שלומו ושלום אחרים בשל התנהגות שלילית וסכסוכים ולא ניתן להשיג את המטרה באמצעי שפגיעתו בעותר קלה מאשר החזקתו באגף שמור".
 |
| כלא איילון (צילום: אתר שב"ס) |
לאחר מספר חודשים הגיש אוחנה עתירה נוספת, שנדונה בספטמבר האחרון, אך גם במקרה הזה בקשתו נדחתה בטענה ש"עיון במידעים המאוחרים לדיון הקודם, מלמד על התנהגות שלילית של העותר במהלך מאסרו באגף השמור מצדיקים את הישארותו שם, וזאת במיוחד בהצטרפם למידעים הקודמים".
טרם הגשת העתירה הנוכחית פנה אוחנה באמצעות עו"ד פרג'ון לנציבות שב"ס, על מנת שתבחן את עניינו שוב. מהעתירה עולה, כי למרות שהפנייה הועברה לשב"ס כבר ב-5 בינואר, טרם התקבלה תשובת שב"ס. עו"ד פרג'ון טוענת בנוסף, כי "אילו היה המידע שבגינו נדרשה הפרדתו של העותר כה חמור, הרי שהמדינה היתה מעבירה אותו לאגף הפרדה, אולם משברור גם למדינה כי המידע איננו מאפשר העברתו לאגף הפרדה, העבירה את העותר לאגף שמור – שם לכאורה מבחינתה איננה צריכה לעמוד באותו הרף ובאותה הביקורת".
בעתירה מציינת עו"ד פרג'ון את פסיקת בית המשפט לפיה לא יוחזק אסיר בהפרדה בתא עם אסיר או אסירים אחרים תקופה העולה על שנה, אלא אם כן הורה בית המשפט לעשות כן. "העותר הועבר לאגף השמור בחודש מרץ 2014, כך שבקרוב ימצה באגף השמור את התקופה המקסימאלית", נטען בעתירה, "לא יעלה על הדעת כי על אף רצונו של המחוקק למנוע פגיעה כה קשה בחופש התנועה של האסיר, תמצא המדינה דרך לעקוף את החוק – ובכך נוצר מצב בו אסיר שאיננו עומד בתנאי הפרדה ארצית ימצא עצמו באותם התנאים, ללא פיקוח של ממש, ואף לתקופות ארוכות יותר… המדינה אינה מגדירה את העותר כמי שמצוי בתנאי הפרדה, שכן כך יכולה היא מחד להחזיקו בתנאי הפרדה, ומאידך – לא תעמוד בכל התנאים שנקבעו בפקודה. מדובר במצב כלאיים אותו יצרה המדינה – ובית המשפט מתבקש שלא ליתן יד להתנהלות זו, מאחר ואין הבדל של ממש בין אסיר המשובץ באגף שמור לאסיר הפרדה". לדברי הסנגורית, "בשני המקרים מדובר בפגיעה קשה ביותר ביכולת תנועתו של האסיר, אשר מוגבל בין כה וכה, כך שהשימוש באמצעי של הפרדה מחויב להיות מבוקר, קפדני וזהיר".
משב"ס נמסר בתגובה: "מענה שב"ס לעתירה יינתן כמקובל לבית המשפט".
