קיבלו תשובה

עיריית תל אביב ומנהל מקרקעי ישראל לא יימחקו בינתיים מתביעה שהוגשה על ידי חברות בבעלות יצחק תשובה נגד 18 מתושבי גבעת עמל ב' בעיר.

תשובה, שרכש באמצעות החברות קרקעות בשכונה, תובע מכל דייר 2.5 מיליון שקלים כדמי שימוש בקרקע. מאחר שמדובר בתוכניות בנייה חדשות למקום, נשלחו הודעות צד ג' (צירוף של צדדים נוספים להליך) לעיריית תל אביב ולמנהל מקרקעי ישראל. שני הגופים ביקשו להימחק מהתביעה, ובקשתם נדחתה על ידי שופט בית משפט השלום, ד"ר מנחם קליין. הם ערערו למחוזי, וב-25 ביולי הוחזר התיק לשופט קליין, על מנת שירחיב את נימוקיו.

לבקשת המחוזי, השופט קליין הסביר בפירוט לגבי כל אחד מהגופים. עיריית תל אביב, הוא כתב, מעורבת בפרשת גבעת עמל שנים רבות, הן מכוח התערבותה בתביעות עבר והן מכוח בעלותה על הקרקע, ואף לקחה על עצמה אחריות על תושבי המקום, כפי שעולה מנספחים שהוצגו בפניו.

טענות הנתבעים, ממשיך השופט קליין, לפיהן העירייה אישרה הגדלת אחוזי בנייה לחברות התובעות תמורת פיצוי לתושבים, וכי נתקלו בסירוב של המנהל לרכוש את הקרקע בעצמם כדי למכור לגוף שיפתח את השכונה, ראויות להיבחן בהליך משפטי מסודר, ולא במסגרת בקשה לסילוק על הסף. כך גם לגבי טענת הנתבעים כי למעשה מצויה העירייה בניגוד עניינים בשל שני כובעיה – האחד כרשות שאמורה לדאוג לרווחת כלל תושביה, והשני כבעלת הקרקע (מה שהופך אותה ליזמית בעלת כוונת רווח).

בנסיבות האלה, כתב השופט, "מחיקת העירייה מתביעה זו, יש בה כדי לסרבל את ההליך ולהותיר שאלות ללא מענה ומידע, שאינו אלא בידי העירייה. על מנת להגיע לחקר האמת, על העירייה להיות צד בתיק, על אף התנגדותה".

גם לגבי המנהל מספק השופט קליין הסברים דומים, וקובע כי כבר מ-1961 והלאה קיימת מעורבות של המנהל בגבעת עמל. טענת הנתבעים, ממשיך השופט, לפיה העירייה והרשות הן שהביאו למצב הנוכחי, ולכן באם עקב מחדליהן הדיירים ייאלצו לשלם 2.5 מיליון שקלים, הרי שעליהן לקחת אחריות למעשיהן.

לאור כל זאת החליט השופט קליין לדחות את התביעה לסילוק, וחייב את העירייה והמנהל בהוצאות משפט על סך 15 אלף שקלים. בהמשך ההליך נקבעו שני דיונים לחודש הבא, בהם יעלו פקידים בכירים מהעירייה ומהמנהל  כדי להעיד על מידת מעורבותם של שני הגופים בפרשה.