עימות חזיתי בלשכת עורכי הדין

שתף כתבה עם חברים

מצד אחד מנכ"ל הלשכה הזועם ועשרה מאבטחים פרטיים, ומצד שני עו"ד ברק כהן ועשרות תומכים שנמנעה מהם כניסה לדיון בגורל תעודת העורך דין של כהן, על רקע מאבקו החברתי במנכ"לית בנק לאומי רקפת עמינח * ומה חושבת על כל הסיטואציה פרופ' נטע זיו, מומחית לאתיקה מקצועית וזכויות אדם מאוניברסיטת ת"א?

od elfarasi uri
מנכ"ל הלשכה אורי אלפרסי מסמן את הדרך החוצה לפעיל

עשרות תומכים ליוו ביום ראשון את עו"ד ברק כהן כשהתייצב בלשכת עורכי הדין בפני בית הדין המשמעתי, אשר יכריע בבקשת ועדת האתיקה להשעותו זמנית עד סיום ההליכים המשפטיים נגדו.

מתוך עשרות הפעילים שהגיעו, הורשו להיכנס לדיון רק שלושה או ארבעה, בנימוק של חוסר מקום ושמירה על סדר. הלשכה נערכה באופן מיוחד והציבה מספר מאבטחים בכניסה. כמו על פי מתכון ידוע מראש, התפתח עימות בין תומכיו של ברק כהן – שביקשו לממש את זכות הפומביות ולחזות בדיון – לבין המאבטחים, אך באופן בלתי צפוי היה מעורב בעימות מנכ"ל לשכת עורכי הדין אורי אלפרסי. אלפרסי, שהשגיח מקרוב על ההתרחשויות, נראה בסרטון שצילמו אנשיו של ברק כהן, זועם על אחד הפעילים אשר צילם אותו לצד המאבטחים, מנחה אותם לכאורה למנוע כניסה ללשכה.

בתגובה לצילום, אלפרסי נראה "חוטף" לרגע את מכשיר הטלפון מידי האיש המצלם. האחרון זועק: "מה עשית?", אלפרסי ענה לו: "אתה לא תצלם אותי" והורה בידו למאבטחים תנועה שפירושה "קחו אותו החוצה". לאחר מכן הוא נשמע גם אומר זאת. הפעיל נראה שולח יד בנסיון "לחטוף" בחזרה את המכשיר שנלקח ממנו, ואלפרסי אוחז בתגובה בצוארון חולצתו.

אתמול, אלפרסי סירב להגיב על המחזה הנראה בסרטון ולמסור את גרסתו לעימות, והיפנה אותנו לדוברות הלשכה – ממנה נמסר: "אנחנו לא מתכוונים להיגרר לפרובוקציות ואין בכוונתנו להגיב".

barak cohen lishka3
מהומה לפני הדיון

בפנים, הדיון בבית הדין המשמעתי נערך דווקא בטון ענייני ובמשך מספר שעות. אחת מהדיינים שיכריעו בבקשה להשעות את כהן היא אמנם עו"ד מיכל רבינוביץ ממשרד שילנסקי, שעיסוקה היומיומי הוא בגביית כספים והוצאה לפועל מטעם הבנקים – לקוחותיה הגדולים. עו"ד רבינוביץ הצהירה במהלך הדיון על עיסוקה אך לא ראתה בו עילה לניגוד עניינים, אפילו לא למראית עין. כהן ויתר על עיסוק בעניין. שני הדיינים הנוספים בהרכב שדן בהשעיית רשיונו הם עו"ד מרוין כהן (שעוסק בתיקי המשפחה) ועו"ד יוסי בן דוד (נזיקין).

הקובל מטעם ועדת האתיקה, עו"ד דודי פרחיה, שתחום עיסוקו הוא נדל"ן וליטיגציה, הגיש את הודעותיו של ברק כהן מהתיק המשטרתי ואת כתב האישום בעבירות קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים, פגיעה בפרטיות, הטרדה, תקיפת שוטר והעלבת עובד ציבור. הקובל טען כי דרכי המחאה של כהן נגד ראשי המערכת הבנקאית לא רק אינן חוקיות, אלא גם אינן מוסריות ופוגעות לכאורה בכבוד המקצוע.

עו"ד כהן השיב ש"לעומת רובם המכריע של עורכי הדין, שעוסקים בהתפחת הכיס והדאגה לרווחתם האישית, אני רואה כבוד ולצערי כך גם עוד קבוצה מצומצמת, בהתנגדות לעוולות ופעילות מחאה אזרחית, גם במחיר רווחה כלכלית. זאת הסיבה שבגללה ראוי לפנות למקצוע וזאת בעיניי התנהגות מוסרית".

od cohen barak 21 3 17
עו"ד ברק כהן לאחר הדיון

בפן המשפטי טען כהן, כי הפעולות שביצע לא מגלות עבירות. באחד האירועים השנויים יותר במחלוקת, הוא וחבריו פיזרו כרזות בשכונת המגורים, ואף בסביבת חצר בית הספר של בתה של מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, ובכרזות נכתב: "ד' לא אשמה שאמא פושעת". בשל כך, כהן הואשם בעבירה על חוק הנוער (הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים). הוא בתגובה טען לאכיפה בררנית והיפנה לראיון שערכה הקטינה, בתה של עמינח (בת 17 אז), לתוכנית של רפי רשף בערוץ 10, חצי שנה לפני "פעילות הכרזות". בראיון, הופיעה הקטינה בשמה כמין "מייצגת" של התלמידים הלומדים לבגרות במתמטיקה. מכל בני הנוער בארץ, מצא רשף לראיין בנושא הטריוויאלי דווקא את בתה של מנכ"לית הבנק. על הראיון פורסם בשעתו טור ביקורתי גם באתר "מאקו".

ברק כהן אומר כי הכיר ושמע את שמה של הנערה מתוך הראיון: "היא מפרסמת את עצמה, זו משפחה שמחפשת פרסום – אז רק פרסום חיובי הם מבקשים?".

"המאבק שלי הוא נגד מערכת יחסי הכוחות בחברה. כנראה שהפעילות הפוליטית שלי מפריעה להם", טען כהן והזכיר כי העבירות שלכאורה מיוחסות לו אינן במסגרת עבודתו כעורך דין, אלא כאמור בנושא פעילות פוליטית. "אלו מכשירים של שלטון פשיסטי", הוא טען, "כשדעתך לא מתיישרת, משתמשים במכשירים כדי שתחזור לתלם. קודם חקירות, אחר כך כתב אישום ודין משמעתי, אבל כמה שהממסד לוחץ עליי יותר, כך ברחוב אני זוכה ליותר תמיכה. כל המהלכים רק תורמים לתודעה שהאדם הקטן והחלש מצליח להביך את היפים העשירים והמקושרים. על כך אני יכול רק להודות להם".

כהן טען כי את פעולות המחאה נגד ראשי הבנקים הוא מיצה בשלב זה, אך הוא בהחלט מחכה למפגש עם רקפת רוסק עמינח בבית המשפט. מבחינתו, הרגעים בהם יחקור אותה יהיו עבורו "הזדמנות הרבה יותר איכותית להטיח את התכנים, מאשר באקטיביזם הרחוב שהוא בסוף מוגבל".

ziv neta
"הקונטקסט הוא אקטיביזם, זכות ההפגנה, חופש הביטוי". פרופ' נטע זיו

התמיכה מהאקדמיה

פרופ' נטע זיו מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, חוקרת ומומחית בתחום האתיקה המקצועית, היתה בין הבודדים מבין אלו שהגיעו לתמוך בכהן, אשר הורשו להיכנס לאולם הדיון. את הדוקטורט שלה כתבה פרופ' זיו באוניברסיטת סטנפורד על זכויות אדם ועריכת דין ציבורית. פרופ' זיו, שזכתה השנה בפרס חשין למשפט, היא חברת הנהלה בארגון "איתך" – משפטניות למען צדק חברתי ולפני שנים היתה מנהלת המחלקה המשפטית באגודה לזכויות האזרח. את ברק כהן היא מכירה מימי המחאה החברתית.

"כל המהלכים של מינוי חברת אבטחה, התייחסות לברק כגורם מסוכן ביותר ואי-מתן אפשרות לאנשים להיכנס לדיון, היו מאוד מוזרים", אומרת פרופ' זיו. "אני תוהה בקול רם מה הלשכה מנסה לעשות כאן ומהו האינטרס. לי לא ברור. אם יש דבר שפוגע בכבוד מקצוע עריכת הדין, זו אותה התנהלות של הלשכה והאנשים מטעמה, שניסו למנוע כניסה. האולמות של בית הדין הם באמת מאוד קטנים, ולא יכולים להכיל 50 אנשים, אבל אני חושבת שצריך היה להיערך. אם הלשכה רוצה לעשות מהלך ראוותני – אז בבקשה, שיפתחו את זה לציבור. זה היה חלק מאוד בעייתי".

פרופ' זיו מסבירה מדוע התייצבה לדיון: "מקרה שבו הלשכה מבקשת להפעיל סמכות דרסטית, שפירושה שברק כהן לא יוכל להמשיך לעבוד כעו"ד, כאשר הרקע לכתבה אישום הוא רקע של אקטיביזם חברתי-פוליטי, נראה לי דבר בעייתי שצריך לבחון לעומק. אני חושבת שצריך לשים סימן שאלה מאוד גדול על האינטרס להעמיד אותו לדין, לכן היה חשוב לי להיות שם, לראות איך ההליך מתנהל… אני חושבת שברק עשה עבודה טובה מאוד בהפרכת הבסיס העובדתי של כתב האישום שהוגש נגדו. בית הדין נכנס לשאלה האם קיים בסיס עובדתי ראשוני – מפני שאחד הסעיפים מייחס לו עבירה חמורה של סחיטה באיומים". עבירת הסחיטה נטענת בקשר לסרטון בפייסבוק, בו אמר כהן כי אם הבנק לא יחדול מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד ילדיהם של חייבים, גם בנותיה של מנכ"לית הבנק לא יהיו "חסינות".

לדברי עו"ד זיו, "כאשר עו"ד מואשם בשוד, טוב תעשה הלשכה אם תשעה אותו. אך כאן העניין הוא אחר. הקונטקסט הוא אקטיביזם, זכות ההפגנה, חופש הביטוי", היא שבה ומציינת, "יש מחלוקת ציבורית לגבי עד כמה חופש הביטוי יכול להיות ממומש מול בתים פרטיים של אנשים ויש מחלוקת לגבי הלגיטימיות של השימוש בילדים – סבבה, צריך לדבר על זה. אבל ההשעיה הזמנית צריכה להיות מופעלת באמת במקרי קצה, שבהם ברור שהאדם, או שמהווה סכנה ללקוחות או פוגע בדימוי של מקצוע עריכת הדין.

"אני חושבת שעדיפה לנו חברה שיש בה עורכי דין כמו ברק כהן, מאשר חברה שמוקיעה מתוכה עורכי דין כאלה", מוסיפה פרופ' זיו. "בקשת ההשעיה במקרה שלו חריגה, וצריך להרים פה נטל מאוד גבוה – מדוע ייפגע המקצוע אם ברק ימשיך להיות עורך דין… אני מקווה שבית הדין יגלה עצמאות ויחליט על פי הדין והאינטרס הציבורי".

יצוין כי את תגובתה של עו"ד מיכל רבינוביץ לעניין עבודתה השוטפת עם הבנקים, כפי שמצוין באתר משרדה – לא ניתן היה להשיג בשלב זה עקב חופשה בה היא שוהה.

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *