עו"ד ברק כהן הגיש ערעור על השעייתו

עו"ד ברק כהן

הפעיל החברתי עו"ד ברק כהן הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על פסק הדין של בית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין, אשר הישעה אותו עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.

עדכון 25.7: בית המשפט המחוזי בירושלים עיכב את השעייתו של עו"ד ברק כהן, עד שיכריע בערעורו. השופטת נאוה בן אור כתבה כי "המדובר בהחלטה הפוגעת ללא ספק בחופש העיסוק של המבקש ובמטה לחמו. המעשים בוצעו בשער בת רבים (בפומבי) במהלך השנים 2014-2015 והמבקש המשיך בעיסוקו כעורך דין. כתב אישום הוגש נגדו רק בשלהי 2016, והחלטות ערכאות המשמעת ניתנו בחודשים מאי ויולי השנה. נראה כי יש לתת בידי המבקש את האפשרות למצות את זכותו לערער מבלי שהחלטת ההשעיה תיכנס לתוקף עד לסיום הליכי הערעור". 

בערעור, שהוגש על ידי עו"ד אבי אודיז, נטען כי בית הדין המשמעתי לא ערך בפסק הדין כל דיון בראיות לכאורה נגד ברק כהן בפרשת "באים לבנקאים", ומקביעותיו של בית הדין עולה כי הוא סבור שאינו נדרש לבחון את חומר הראיות. לטענת כהן ובא כוחו, בית הדין של הלשכה התעלם מהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר עסק גם הוא בראיות לכאורה בתיק. השופט המחוזי גרשון גונטובניק כתב בהחלטה זו כי גם חציית גבולות של מחאה אזרחית אינה הופכת אותה בהכרח לפלילית, וכי "בחינת שאלת קיומן של הראיות חייבת להיות זהירה ולשקף את הרצינות שבה יש להטיל מגבלות על חופש הביטוי. אפיונה של מחאה ציבורית כפלילית צריכה להיות מוצא אחרון ולא ראשון".

עוד צויין בערעור, כי האינטרס היחיד עליו הצביע בית הדין הוא ההגנה על דימוי המקצוע, ואולם גם בפסק הדין לא נטען כי ההשעיה נדרשת לצורך הגנה על הלקוחות. "מדובר בשיקול שהוא השערתי גרידא, ומעורבות בו יותר שאלות של מוסר והשקפת עולמם של הדיינים, מאשר נזק ממשי שניתן לצפות ולכמת", כתב עו"ד אודיז. "ההגנה על דימויו של המקצוע, מקומה ראוי בדין המשמעתי, אולם עצמתו של שיקול זה פחותה מזו שניתן לייחס לצורך להגן על הציבור. אין מחלוקת כי תפקידם של בתי הדין המשמעתיים ובתי המשפט לקבוע גבולות ולהדריך את עורכי הדין. ואולם, מכאן ועד לקביעה כי קיים קונצנזוס ברור, חד ערכי וידוע לדמותו הראויה של עורך הדין אשר משקיע מזמנו מרצו וידיעותיו לשם מעורבות ופעילות חברתית ופוליטית – קיים מרחק ניכר". 

לדברי הסנגור, לכהן יש תומכים רבים, הן בקהילה המשפטית והן מחוצה לה, ו"האופן בו הוא הצליח לגרות ציבור כה רחב לסקרנות, לעניין וידע בהליכים חברתיים פוליטיים, ואף לפעילות חברתית פוליטית, עומדים בסתירה להנחה שקיימת דמות אחת של עו"ד פעיל חברתית פוליטית, המקובלת על הציבור בכללותו". לשם ההמחשה, צוינה פנייתם של כמה עורכי דין בכירים, ביניהם אביגדור פלדמן, איתי סבירסקי ואבי מנקס ללשכת עורכי הדין, בהצעה כי לעו"ד כהן יינתן פרס לשכת עורכי הדין.

עו"ד אבי אודיז

בהצעה, שפורסמה בדיוק ביום בו הוחלט על השעייתו, כתבו עורכי הדין כי עו"ד כהן ראוי לפרס על עשייה מקצועית-משפטית ענפה, לצד עשייה חברתית-פוליטית. "נדמה שקשה להתעניין בענייני אקטואליה מבלי להיתקל בפעילותו המשפטית, הציבורית והפוליטית של עו"ד כהן. בין אם בפעילות כאחד ממובילי מחאת 'באים לבנקאים' נגד הרדיפה והרמיסה חסרת הרסן של הבנקים כלפי לקוחות קשי-יום ובני משפחותיהם, במחאה כלפי אלימות ופעולה בחוסר סמכות של שוטרים והפעלת קמפיינים ברשת המשרטטים קו חדש בין הפעיל החברתי לבין הציבור – עו"ד כהן ניחן באנרגיות ובחוש צדק מפותחים במיוחד. הגנה על זכויות היסוד של לקוחותיו והקבוצות אותן ייצג, ללא קשר לרקע ממנו באים, עומדת בבסיס פעילותו".

עו"ד אודיז מציין כי בית הדין הארצי אף החמיר בעונשו של ברק מעבר לעונש שהטיל עליו בית הדין המחוזי – מהשעיה של שנה וחצי להשעיה עד תום ההליכים המשפטיים, וזאת מבלי שוועדת האתיקה ביקשה זאת, ובעוד שמיעת התיק הפלילי עשויה להימשך שנים עם כ-90 עדי תביעה ושבעה נאשמים, שכהן הוא אחד מהם (מדובר בפעילי מחאת "באים לבנקאים"). "מדובר בתיק חריג, המגלם את המתח הרגיש והמורכב בין הזכות לחופש הביטוי מחד לבין דיני האתיקה המקצועית מאידך. שילוב הסוגיות שמעלה תיק זה, מחייב רגישות וזהירות יתר בטרם קביעת עמדה נחרצת ונוקשה", נאמר בערעור.