 |
| התיק האדום ואריזות החשיש על שולחן חדר החקירות במשטרה |
האם טביעת אצבע של עבריין סמים מוכר על שקית שבה נמצאו כחמישה ק"ג חשיש מספיקה להרשעה? שאלה זו בדיוק עמדה במרכזו של הליך משפטי נגד אלון אביטן (29) מאילת, שהואשם בהחזקת סמים וקשירת קשר לפשע. לפני ימים אחדים החליט השופט שלמה טייב מבית משפט השלום באילת לזכות את אביטן מחמת הספק. בהכרעת הדין מתח השופט טייב ביקורת נוקבת על המשטרה.
כתב האישום נגד אביטן הוגש לאחר שטביעת אצבע שלו אותרה על גבי שקית שהיתה בתיק אדום שהיה אצל חברו רועי קרן (30) מאילת. השקית הכילה כ-50 אריזות חשיש במשקל כולל של כמעט חמישה ק"ג. קרן נעצר ב-7 באוקטובר אשתקד, על ידי משטרת אילת, בשיתוף יחידת "קורל" של מג"ב, בעקבות תצפית על רכבו, בעת שנסע בכביש 90 בעיר. התצפית בוצעה בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל במשטרה, לפיו אביטן עוסק בסחר בסמים בכמויות גדולות, ומשתמש לצורך כך בבלדרים. קרן, כך על פי אותו מידע, היה אחד מהם.
קרן, בעברו לוחם בחטיבת גבעתי, שהשתתף גם במלחמת לבנון השנייה, הורשע לפני מספר חודשים, במסגרת הסדר טיעון, בהחזקת סמים שלא לצריכה עצמית ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל. כמו כן הופעל עונש מאסר על תנאי שנגזר עליו בעבר, כך שבסך הכל אמור לרצות 18 חודשי מאסר, שספירתם החלה מיום מעצרו, באוקטובר 2015. כמו כן הוטלו עליו מאסרים מותנים.
לאחר הרשעתו של קרן נמשך ההליך המשפטי נגד אביטן, שטען מאז מעצרו ולכל אורך הדרך, כי הוא חף מפשע וכי אין לו שום קשר לסמים. את הדברים הוא טען הן בחקירותיו והן באמצעות סנגורו מטעם הסנגוריה הציבורית, עו"ד אסי לוי.
בין הצדדים לא היתה מחלוקת לגבי העובדה שאביטן היה זה שנתן את התיק לקרן. עם זאת, לטענת אביטן הוא לא ידע מה היה בתוך התיק.
המחלוקת המשפטית התרכזה בעיקר בטביעת האצבע שנמצאה על השקית, ועל כך התביעה התעקשה לנהל הליך הוכחות. התביעה טענה כי ניתן להרשיע את אביטן על סמך הראיה הזו, כמו גם על סמך גרסתו, שלטענת התביעה היתה בלתי סבירה ומלאה בשקרים. התביעה הציגה ראיות נסיבתיות שחיזקו לדבריה את החשד כלפי אביטן. למשל, לאחר מעצרו של קרן, אביטן עזב את אילת ונסע לנהריה, החליף מספר טלפון נייד, לא בירר את מצב חברו הטוב שנעצר, התקשר לטלפון חסוי של חברו ולא התייצב לחקירה.
אביטן, מנגד, טען בשלב כלשהו כי השתמש בשקית על מנת לשים בה בגדי ספורט. בתגובה לגרסתו זו, התביעה טענה כי מדובר בגרסה "כבושה", שכן היא לא נמסרה בהזדמנות הראשונה בחקירתו. למעשה, דומה היה במהלך המשפט, כי הוא נסוב כל כולו על אותה טביעת אצבע שנמצאה על השקית.
 |
חקירה עאלק
במהלך המשפט הסתבר, כי באחד הדיונים להארכת מעצרו של אביטן, הוא טען כי ברצונו למסור למשטרה את גרסתו, אולם המשטרה מסרבת לחקור אותו. בתגובה, בית המשפט הורה למשטרה לחקור את אביטן שוב, ולאפשר לו למסור את גרסתו באשר לראיות שיש בידי המשטרה.
מתמלול החקירה של אביטן לאחר אותו דיון עולה, כי המשטרה אכן לקחה את אביטן לחקירה, אבל רק כדי לרצות את השופט, ולא במטרה לחקור אותו באופן רציני. לא רק שהחוקר לא אפשר לאביטן למסור באותה חקירה את גרסתו לגבי טביעת האצבע, אלא שלדברי השופט טייב, הוא אף "הוליך שולל את הנאשם כשסיפק לו תשובות מעורפלות באשר לאפשרות כי ייחקר פעם נוספת, כשברור לכל כי לא היתה כל כוונה שכזו מצד החוקרים… בית המשפט הורה ליחידה לגבות הודעה מהנאשם פעם נוספת, והיחידה החוקרת אינה יכולה להתעלם מהוראה זו באופן מופגן במין סוג של שביתה איטלקית כשהיא מזמנת את הנאשם לחקירה אך לא מאפשרת לו לפרוס את גרסתו".
והנה החקירה אותה הגדיר השופט כשביתה איטלקית.
חוקר: "מודיע לך שאתה חשוד בהחזקה של סם שלא לצריכה עצמית, קשירת קשר לביצוע פשע בכך שהחזקת סם מסוג חשיש… הבנת במה אתה חשוד?".
אביטן: "כן".
החוקר מקליד.
אביטן: "אתה מקליד את כל מה שאמרת? אה?".
חוקר: "בבית המשפט בדיון בהארכת המעצר אמרת כי ברצונך למסור גרסה כעת לאחר הדיון. החקירה לרשותך".
אביטן: "תשאל שאלות ואני אענה לך".
חוקר: "אין לי שאלות".
אביטן: "אין לך שאלות?".
בשלב הזה החוקר רושם את דברי החשוד וחוזר על דבריו בקול: "תשאל שאלות ואני אענה".
אביטן: "זהו?".
חוקר: "כל מה שהיה לנו לשאול שאלנו".
אביטן: "אני לא זוכר מה שאלתם".
חוקר: "יש לך משהו בנוסף לעדות שלך?".
אביטן: "זהו? אחרי זה אתה סוגר את זה?".
חוקר: "לא יודע. יכול להיות, אולי".
אביטן: "תרשום, אני בן אדם חף מפשע, נעצר על התיק הזה אם אני לא טועה כבר פעם שלישית ולגבי ההאשמות, אני טוען שאני חף מפשע ואין כל קשר לסמים".
לפי התמליל, בשלב הזה החוקר קוטע את דיבורו של החשוד וחוזר על דברי החשוד בקול, תוך כדי שהוא מקליד את דבריו אך אינו מתייחס כלל לסוף דבריו של החשוד שנקטעו).
חוקר: "סיימנו".
אביטן: "זהו? נגמר? סיימת?! (מגחך) מה אתה רציני? לא הספקתי לומר מה שרציתי להגיד לך".
חוקר: "אה".
אביטן: "זאת לא חקירה. אני אומר לך".
בשלב הזה החוקר הביא דפים מהמדפסת, אומר: "זאת לא חקירה?", וממלמל לעצמו.
אביטן: "אתה מביא אותי עוד פעם לחקירה?".
חוקר: "יכול להיות".
אביטן: "אבל אתה לא נתת לי לענות לך, לא על השקיות שטענת שיש לך טביעות אצבע, לא על כלום! מההה?… טוב".
החוקר שתק והגיש לאביטן את הדפים בשביל לחתום, זאת כשאביטן אזוק בידיו ומנסה לחתום.
 |
| טביעת אצבע אחת, לא מעט גרסאות (אילוסטרציה: FREEPIK) |
ניסיון חיים ושכל ישר
"לא ניתן להתנתק מהתחושה הקשה כי היחידה החוקרת ביקשה בחקירה זו לסמן 'בוצע' על 'המשימה' שהוטלה עליה על ידי בית המשפט, מבלי לתת לנאשם אפשרות אמיתית למסור את גרסתו", ציין השופט בהכרעת הדין, בהתייחסו לתמליל החקירה, "גם אם היחידה החוקרת לא אהבה את החלטת השופט שהורה לה לגבות הודעה נוספת מהנאשם, היה עליה למלא אחריה באופן מלא ולא כלאחר יד".
"חמור מכך", הוסיף השופט, "לא יעלה על הדעת מצב בו היחידה החוקרת פועלת, לכאורה, בהתאם להחלטת בית המשפט ומוציאה את הנאשם לחקירה, אך באותה נשימה מבהירה כי החקירה מתנהלת על ידה ובית המשפט לא יכתיב לה כיצד להתנהל. משניתנה ההוראה לגבות הודעה נוספת מהנאשם, אין היא יכולה להסתפק בהצגת שתי שאלות כלליות ולהתעלם, באופן מופגן, מהצורך לעמת את הנאשם בנקודות המחלוקת שבגינן ביקש להיחקר פעם נוספת ואף להוסיף על כך ולמנוע ממנו למסור את גרסתו, גם כשהוא מבין שהחקירה מסתיימת והוא לא נשאל בעניין זה. מי שמנע ממנו את האפשרות למסור גרסה בסמוך למועד בו שמר על זכות השתיקה, היתה דווקא היחידה החוקרת ועל כן יש לדחות על הסף את טענת המאשימה כי גרסתו 'כבושה'".
אם כן, השופט דחה את טענת התביעה על כך שמדובר בגרסה "כבושה", שכן מי שהכשיל את מסירת גרסה זו היא המשטרה בעצמה. במקביל, הוא קיבל את טענת ההגנה כי "מדובר בטביעת אצבע שנמצאה על חפץ נייד שאינו ייחודי ויכול לעבור בין ידיים רבות".
סופו של דבר, השופט קיבל את ההסבר של אביטן לגבי טביעת האצבע, והוסיף כי הסבר זה מקים ספק סביר, שהוביל לזיכויו של אביטן: "מדובר בשקית ניילון, שידיים רבות עשויות לגעת בה ובהינתן העובדה כי זו נמצאה יחד עם חפצים שונים, בתוך התיק שאותו מסר אביטן לקרן, הסברו של הנאשם להימצאות טביעת האצבע על גבי השקית הוא הסבר הגיוני ולא ניתן לשלול אותו באופן מובהק. האפשרות כי השקית הונחה בתוך התיק על ידי אביטן במועד אחר ולא בזמן ביצוע העבירה, מתיישבת עם ניסיון החיים והשכל הישר".
הסנגור, עו"ד לוי, מסר בתגובה: "מדובר בטביעת אצבע על חפץ נייד שהראיות הלכאוריות היו מוחלשות מלכתחילה והמדינה התעקשה לנהל הוכחות על אף זעקות הנאשם כי הוא חף מפשע. בסופו של דבר בית המשפט נתן החלטה מנומקת, משפטית ואמיצה וזיכה את הנאשם".
