 |
| בשלב זה: אתיקה במקום חקיקה. עו"ד פול לנדס |
עורכי דין ורואי חשבון המבצעים פעולות פיננסיות עבור לקוחותיהם יחויבו לבצע מולם גם כמה חובות זיהוי אשר יוכיחו כי הם מכירים את הלקוח, לתעד ולשמור רישומים מעסקאות אלה. כך נקבע בוועדת החוקה של הכנסת אשר אישרה צו מיוחד לאיסור הלבנת הון, המשלים את התיקון לחוק איסור הלבנת הון שהתקבל בחודש יולי (* דיווח מכנס לשכת עורכי הדין (18.11) בנושא חוק איסור הלבנת הון ומדיניות החילוטים).
הצו מתייחס לפעולות כמו קנייה ומכירת נדל"ן, ניהול נכסים והקמת חברות, והוא מטיל על נותני שירות עסקי – עורכי דין ורואי חשבון – חובה לזהות את לקוחותיהם ולהבין את טיב הפעולות המבוצעות עבורם, על מנת שלא יהפכו לכלי שרת לביצוע עבירות הלבנת הון ומימון טרור.
עם זאת, הצו החדש אינו כולל חובת דיווח של עורכי הדין ורואי החשבון לרשות לאיסור הלבנת הון על פעולות אלה, כפי שביקשה הרשות בהצעה המקורית, וכפי שמקובל גם במדינות המערב ונדרש על פי סטנדרטים בינלאומיים. ועדת החוקה קיבלה בנושא זה את עמדת הלשכות המקצועיות (לשכת עורכי הדין ולשכת רואי חשבון), אשר הזהירו מפני פגיעה בעצמאות ובחסיון של בעל המקצוע מול הלקוח. במקום חובת דיווח במצב בו מתעורר חשדו של עורך דין לביצוע עבירה, הוסכם בהשלמה לחוק על כך שהלשכות יגדירו כללים אתיים אשר יקבעו כי בעל המקצוע לא יבצע פעולה אם להערכתו רמת הסיכון להלבנת הון או מימון טרור באמצעותה היא גבוהה.
ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, עו"ד פול לנדס, סבור כי מדובר בתוצאה הטובה ביותר שניתן היה להשיג, לנוכח התנגדות לשכת עורכי הדין והקשיים הפוליטיים. לדבריו, "נפל דבר בישראל. עורכי הדין ורואי החשבון קיבלו על עצמם לקחת חלק פעיל במאבק בהלבנת הון, וזה שינוי תפיסתי, אך עדיין הרגולציה במתכונתה הנוכחית, ללא חובת הדיווח, אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים, ועלולה להימתח על מדינת ישראל ביקורת בנושא זה".
ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד דורון ברזילי, הביע לעומת זאת שביעות רצון ואמר כי "המאבק העיקש שהתנהל בשלוש השנים האחרונות הוכיח שוב את חיוניותה של לשכת עורכי הדין. אלמלא התעקשותנו ומאבקנו בכנסת בהצעת החוק, עורכי דין רבים היו נפגעים פגיעה קשה במעמדם ובעבודתם. חובת דיווח סותרת את נשמת אפו של מקצוע עריכת הדין".
 |
| עו"ד דורון ברזילי |
עצימת עיניים
תמצית המחלוקת שהיתה בין הצדדים היא זו: הרשות לאיסור הלבנת הון רצתה להטיל חובת דיווח במקרה של חשד ממשי לעבירות, כך שעורכי הדין ורואי החשבון יהיו מעין "זרוע ארוכה" שלה. עורכי הדין התנגדו בטענה לפגיעה בחסיון ובמרקם יחסי האמון עם הלקוחות. הרשות התפשרה: אין חובת דיווח – אך יש חובת היכרות עם הלקוח, ויתווספו כללים אתיים שיוגדרו באחריות הלשכות המקצועיות.
החלת חובת הזיהוי על נותני השירות העסקי עמדה במוקד מאבק של שנים, ובנושא הושקעו אלפי שעות ומאות שיחות עם לשכת עורכי הדין. באירופה, כאשר לקוח מבקש מעורך דין ורו"ח לבצע פעולה שהסיכון להלבנת הון בה הוא גבוה, הם מחוייבים לדווח על כך לרשויות. החובה הזו אינה קיימת בישראל כאמור, "אבל עדיין יש עליהם חובות", אומר גורם ברשות לאיסור הלבנת הון. "הם צריכים לוודא שלא עושים בהם שימוש, שהם לא עוזרים ללקוח להלבין הון, והם לא יכולים להקטין ראש".
הציפיה ברשות היא שהכללים האתיים שתנסח הלשכה לא יאפשרו את המשך השטח האפור של "עצימת העיניים" כאשר עורך הדין יכול להעריך שייתכן והפעולה אינה כשרה. "אם הכללים האתיים ינוסחו או ייאכפו באופן מצמצם, אנחנו בבעיה", אומר הגורם.
מבחינת הרשות, מדובר בצעד מרתיע שנועד להניא עורכי דין ורואי חשבון מ"עצימת עיניים" מול עברייני מס, כאשר מתעורר בליבם ספק שהפעולות המבוצעות על ידם בשליחות לקוח הן חלק ממסכת של הלבנת הון. לעורך דין אסור לשתף פעולה עם הלבנת הון, אך הבעיה היא בשטחים אפורים ומצבים של "עצימת עיניים", כאשר עורך הדין "לא שואל שאלות".
"סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון מחריג את עצימת העיניים מאחריות פלילית", אומר עו"ד לנדס, ומדגיש: "הכלל האתי שתקבע לשכת עורכי הדין הוא מאוד חשוב. היות ויש פטור מאחריות פלילית, נדרש הכלל האתי אשר יאמר לעורך הדין: אסור לך לבצע את הפעולה. אם עולה בך ספק רציני היזהר, גם אם אינך משוכנע שהדברים מגיעים עד כדי רף פלילי".
לשיטתה של הרשות, התשתית השוללת את יכולתו של בעל המקצוע לעצום עיניים מצויה במסמכים אותם יחויבו עורכי דין ורואי חשבון למלא עם לקוחותיהם – מסמכים אשר כלולים ב"חובת הזיהוי" על פי הצו. עורך דין יחויב למלא "טופס הכרת לקוח" על בסיס זיהוי פנים אל פנים ומסמכים שיפרטו את עיסוקו של הלקוח, עסקיו, סוג השירות העסקי המבוקש ומטרתו.
אם השירות עוסק בעסקת נדל"ן, יפורטו בטופס פרטי הנכס, בעליו והצדדים לעסקה. אם הוא עוסק בקניה או מכירה של עסק, יפורטו פרטי העסק ונושאי המשרה הבכירים בו. בניהול נכסים, יינתן תיאור מפורט של הפעילות, ההיקף הכספי, מיקום הנכסים, בעלי הזכויות בהם, מוטבים ומיופי כוח.
אם הלקוח הוא איש ציבור זר תפורט בטופס זיקתו לישראל, ויינתן מענה לשאלות אם מדובר בתושב חוץ או בבעל תפקיד בכיר בחו"ל או בבן משפחה של בכיר, או במי שפועל בשם תאגיד וכו'. לפי הצו, עורכי הדין ורואי החשבון ישמרו את המסמכים לתקופה של חמש שנים לפחות.
כאמור, לנוכח התנגדות הלשכה, עורכי הדין לא יחויבו לדווח אם יחשדו שהשירות המבוקש מהם הינו חלק מפעילות עבריינית. לדברי עו"ד לנדס, "בתמורה, התעקשנו על הכלל האתי החלופי. הרציונל הוא שבמקום שעורך הדין יבצע פעולה וידווח עליה – הוא לפחות לא יבצע את הפעולה, וממילא לא יידרש לדווח על שום דבר, ובשורה התחתונה הפעולה העבריינית לא תתבצע".
