סודות מהוועדה לבחירת שופטים

ישיבת הוועדה לבחירת שופטים

התיוגים שהוצמדו לארבעת שופטי בית המשפט העליון החדשים הם שטחיים. הם חלק מהמשחק הפוליטי, אבל רחוקים מאוד מלשקף את המציאות, ומי שסבור שהיכל הצדק העליון יסב את פניו מהליברליות וייטה בחוזקה לשמרנות ימנית – טועה.

כך סבורים גורמים מרכזיים בעבודת הוועדה לבחירת שופטים, שמכירים את תהליך הבחירה ואת המועמדים שנבחרו, היכרות אישית. "אני קורא עיתונים, ולפעמים לא יכול להבין מאיפה ממציאים את הדברים", אומר גורם בכיר המצוי בעבודת הוועדה. "מאיפה זה בא שהשופט יוסף אלרון שמרן, או השופטת יעל וילנר שמרנית? הרי חצי משופטי בית המשפט העליון דחפו את המועמדות של וילנר. אז מה, היא אישה דתייה, זה אומר שהיא שמרנית? מאיפה זה נלמד? אפשר לראות את הפסיקה שלה. היא שופטת אמיצה, אחת המקצועניות. כנראה שזו הפוליטיקה המתעתעת ומשחק הזהויות הקלישאתי.

"אי אפשר להיות אדם דתי וליברל גדול? וילנר רחוקה מאוד מלהיות שופטת שאינה דואגת לזכויות אדם. אין שנייה לה בדאגה למיעוטים. למשל, בתחום הנזיקין. יש שופטים שלוקחים בחשבון את המוצא של אדם התובע פיצוי, אם הוא אריתראי או ערבי, כדי לחשב אובדן השתכרות ריאלי לעתיד. השופטת וילנר איננה מפלה, היא מחשבת לפי השכר הממוצע במשק, ולא לפי המוצא. הפסיקה שלה ליברלית מאוד. זו לא שקד שרצתה אותה דווקא, אלא שופטי בית משפט העליון. אבל הדימוי שלה מתאים למקטרגים מבחינה פוליטית, כי היא שופטת דתייה, ומה יודע בסוף האדם שפותח את העיתון?". 

"הכרטיס החברתי שלו". השופט אלרון וראש לשכת עוה"ד אפי נוה

המועמד מספר 1

בחירתו של השופט אלרון, נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, דווקא עברה בקלות יחסית, למרות ההתנגדויות המקדימות המשמעותיות מצד השופטים בוועדה. לפי ההערכה, המסר ששיגר ראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, כי אם אלרון לא ייבחר – איש לא ייבחר, עשה את שלו.

"לא היינו עוזבים את ידו של השופט אלרון אחרי ששפכו את דמו", אמר גורם בלשכת עורכי הדין. מדוע היתה כלפיו התנגדות כה גדולה? לדעת אותו גורם, "זה מורכב. עניין של סכסוכים וחברויות", כמו בכל תחום. "יש אנשים שהולך להם יותר קשה. השופט אלרון הוא כזה, הכל תוך כדי מאבק. אנחנו סבורים שהוא שופט טוב, הוא נשיא בית משפט מכהן מצוין. אני לא רוצה לדבר על המוצא, אבל זה הכרטיס החברתי שלו – הוא בא ממעברה, גדל במשפחה בין תשעה אחים, למד בתיכון ארז בחיפה – כאשר מי שלמד במוסד הזה בדרך כלל נפלט ממקומות אחרים. אני חושב שזה מגדיל את אמון הציבור בבית משפט עליון, שלא יושבים בו אנשים שלא חוו רעב. השופט אלרון יוסיף את הפנים האלה ואני חושב שזה חשוב".

אלרון היה המועמד מספר 1 של הלשכה, לאחר שבשנים האחרונות הוא כיהן כראש ועדת בחינות ההסמכה של עורכי הדין. השופט אלרון נתמך בחוזקה גם על ידי שר האוצר משה כחלון. היו שאמרו כי ההתנגדות בקרב שופטי העליון נבעה מכך ש"הוא לא קורץ מאותו החומר". 

אגב, במאמר מעניין שפורסם בעיתון "הארץ" נטען כי אורך פסקי הדין הוא מדד טוב לאפיון שופט, האם "אקטיביסט" או לא. בשונה מהרוב המוחלט של המועמדים לעליון, השופט אלרון כתב בקריירה מעט מאוד פסקי דין שאורכם עולה על 10 עמודים. "בפסק דין קצר יש אמירה משמעותית של השופט על מקומו בהליך, על יעילות דיונית, על תפיסה של שופט כנותן שירות ציבורי חשוב של צדק מהיר", נכתב במאמר של נציג "התנועה למשילות ודמוקרטיה", המתנגדת לאקטיביזם משפטי.

כך או כך, השופט אלרון, מתחילת דרכו כשופט במחוזי חיפה דווקא הציב גבולות בלתי מתפשרים לפרקליטות המחוז. זה החל בסוף שנות התשעים בתיק חקירת מוות של ילדה חוסה בבית חולים בעיר. הפרקליטות בראשות פרקליטת המחוז המיתולוגית, עו"ד לילי בורישנסקי, דחפה לסגור את תיק החקירה הזה, אבל אלרון שמונה לשופט חוקר של המקרה התעקש להעמיד לדין את הרופאים, וכך היה בסופו של דבר למורת רוחה של הפרקליטות.

פרט מעניין נוסף, שהיה לצנינים מבחינת הביקורת על השופט אלרון מצד מסוים מאוד הוא, שאחד מאחיו של השופט אלרון הוא עו"ד מוטי אלפריח, פעיל פוליטי בולט מאוד בסניף חיפה של מרכז הליכוד.

עו"ד משה גלעד ישב עם השופט אלרון בהרכבים במשך שלוש שנים בבית המשפט המחוזי בחיפה, ולאחר מכן מונה על ידי הנשיא אלרון כראש הרכב פשעים חמורים בעצמו. עו"ד גלעד, שפרש משיפוט בנסיבות צורמות, אומר בתגובה למינוי: "עם ישראל יתברך באחד השופטים הגדולים שלו ואני חושב שבחירתו היא דבר מצוין לציבור המתדיינים".

פרופ' דוד האן	השופטת רות רונן

מפד"לניק ושמאלנית – אאוט

המחלוקת שעיכבה יותר מכל את הליך הבחירה בוועדה, בסופו של דבר, היתה סביב הכנ"ר – כונס הנכסים הרשמי דוד האן – שהיה המועמד הראשון ברשימה אצל השרה שקד. מועמדתו של הפרופסור האן, שאביו אריה היה מזכיר המפד"ל, נתקלה במחסום בלתי עביר, ובהודעת הסיכום של הוועדה נכתב כי הוא ימונה לשופט מחוזי.

"בעיניי האן צבוע פוליטית ותחום המומחיות שלו צר, אך מעבר לכך גם עובדיו בכנ"ר הסתייגו ממנו", אמר גורם קרוב לתהליך הבחירה. לדבריו, טענות מסוימות נגעו ליחסו המתנשא של האן כלפי עובדים הכפופים אליו. תלונה אחרת נגעה בשיפוץ לשכתו במיליוני שקלים, למרות שהוא נמצא בה רק יום אחד בשבוע.

במקביל להאן, מועמדת אחרת שנתקלה בהסתייגויות רבות, היא שופטת המחוזי בתל אביב רות רונן. זאת על רקע פוליטי, ולדברי גורמים קרובים לוועדה היא "סומנה" דווקא בגלל פעילותו של בעלה, איש הייטק בשם זאבי ברגמן, החבר בהנהלת "הקרן החדשה לישראל" שמזוהה עם השמאל הקיצוני.

בשנת 2011 פורסם כי נציב תלונות הציבור על שופטים קיבל כמוצדקת תלונה של ארגון ימין נגד השופטת רונן, לאחר שקיבלה עתירה של עמותה הפועלת למען זכויות פלסטינים, כאשר עמותה זו נתמכה על ידי "הקרן החדשה" שבעלה הוא חבר פעיל בה כאמור.

"קורבן לדיל פוליטי". השופט חאלד כבוב

הגיעה העת לשופט מוסלמי?

רבים הצטערו על כך שהשופט חאלד כבוב לא נבחר לעליון על משבצת השופט הערבי, המוסלמי דווקא. במקום השופט סלים ג'ובראן שיפרוש במהלך השנה, בחרה הוועדה בשופט ותיק אחר ממוצא נוצרי – ג'ורג' קרא. בקרב לשכת עורכי הדין היתה תמיכה חזקה בכבוב, ושם אומרים: "אנו חושבים שהוא ראוי להיות בבית משפט עליון עם הרקורד שלו", ציין לשבח גורם בוועדה, "השופט קרא כמעט 30 שנה בבית משפט, אין תחום שהוא לא שפט בו – כלכלי, אזרחי, מנהלי, פלילי, הוא בלט בכל התחומים.

"אבל גם השופטים האחרים טובים מאוד, וכשצריך רוב של שבעה מתוך תשעה, בסוף חייבים להגיע להסכמה. זה המיוחד בוועדה הזו, אף אחד לא יכול לכפות את רצונו הבלעדי… לצד השיקול המקצועי, יש שיקולים כמו עניין השיקוף. אני לא אומר ייצוג, אלא שיקוף – שיהיו מזרחים, אשכנזים, ערבים".

גורם אחר הוסיף: "חשבתי שבשביל להגביר את אמון הציבור, זו העת לשופט מוסלמי".

גורמים אחרים אומרים: "לא היתה מחלוקת על היותו של השופט כבוב מקצועי ומוערך. לצערנו השיקול הפוליטי הוא שגבר. הלשכה התעקשה על השופט אלרון, ובמסגרת הדיל הפוליטי הזה כבוב נפל קורבן. אם השיקולים היו מקצועיים, התוצאה היתה אחרת. כבוב התחיל בתחום הפלילי המובהק, היה סנגור, מונה כשופט בשנת 1997, ותוך שש שנים עלה כמטאור למחוזי. ב-2012 הוא הקים את המחלקה הכלכלית בבית המשפט, נכנס לתחום שהוא מעולם לא עסק בו, פיתח אותו והיום הוא שם דבר. בית המשפט העליון מאמץ את כל פסקי הדין שלו בתחום הכלכלי. הוא שופט נוח, יעיל, אינו מתנשא ואינו גאוותן. כל אדם מקבל את יומו בבית המשפט".

השופט ג'ורג' קרא

שמאל ימין שמאל ימין

האם בסך הכל פני בית המשפט העליון היום יותר מגוונים, כמו שטוענת שקד?

"מגוונים בהחלט, אך לא נמהר לחרוץ שבית המשפט הולך ימינה. נכון, השופט דוד מינץ ממחוזי ירושלים גר בהתנחלות דולב, ואפשר להניח שיש לו ראייה אחרת של הדברים. בכל זאת אדם הוא מה שהוא. אני סבור שמינץ שופט ראוי ביותר, איש רחב אופקים, שגדל באנגליה, אני סבור גם שהוא שופט אמיץ. כאנקדוטה, כשהוגשה עתירת המתמחים נגד בחינת הלשכה לפני מספר חודשים, השופט מינץ שהיה כבר ברשימת המועמדים לבית משפט עליון, 'נתן בראש' ללשכה. זה שופט עם עמוד שדרה".

השרה שקד סיפרה לוועדה בשעשוע, כי השופט גר ממש בבית השכן, הצמוד, לחבר מפלגתה חבר הכנסת מוטי יוגב, שאמר לפני שנה ש"צריך לעלות ב-D9 על בית המשפט העליון".

השופט דוד מינץ	השופטת יעל וילנר

אבל הנה דוגמה, אקראית, לכך שתגיות פוליטיות לא תמיד "מוכיחות את עצמן". בדצמבר 2015 גזר השופט מינץ רק שנתיים מאסר לערבי ישראלי שנסע לסוריה במטרה להתגייס לדאע"ש. האיש הגיע לגבול טורקיה-סוריה, ושם נעצר. הפרקליטות ביקשה שלוש שנות מאסר. השופט מינץ כתב: "הנאשם בן 25, נשוי ואב לילדה. לזכותו יש לקחת בחשבון את העובדה שהוא הודה בביצוע העבירות והביע צער על מעשיו. לכך מצטרפת העובדה שהנאשם הינו ללא עבר פלילי ואף בעברו ביצע פעילות התנדבותית בעיריית ירושלים בגינה גם קיבל תעודת הצטיינות. ניתן להתחשב במידה מסוימת גם בכך שהנאשם לא ביקש להצטרף לארגון מתוך הזדהות אידיאולוגית, אלא כבריחה ממציאות חייו".

בית המשפט העליון לא יילך ימינה?

"הוועדה משקפת את מה שהולך במדינה, נכון? אז היום, אין לך שמאל במדינה ולא היה גם נציג אופוזיציה בוועדה", אומר גורם בלב העניינים. "אבל מדובר בשופטים מקצועיים, כולם מעל 20 שנה במערכת, מנוסים, יודעים מה זו שפיטה. להשקפת העולם אולי תהיה השפעה מסוימת. נראה איך זה יתפתח".

אגב הדיון בשופט אלרון, בכינוסי הוועדה הקודמים עלה ביתר שאת שסע נוסף, העדתי, כאשר מי שטענה לאפליה על רקע מוצא בברירת המועמדים לשיפוט היא חברת הוועדה ח"כ נורית קורן (ליכוד). אתמול, הנושא לא עלה, לבד מהערה הומוריסטית של אחד השופטים, אגב הדיון במועמדותה של השופטת רונן: "דעי לך שהיא חצי מזרחית".

"הנשיאה נאור לא יכולה לשאת את הטענות האלה", אמר לנו הגורם. "הן מעליבות אותה באופן אישי, ואפשר להבין מדוע. אני חושב שהן גם מעליבות מזרחים. שתי הכלות של הנשיאה הן מרוקאיות, ובכלל היא האדם הכי צנוע, גרה עם בעלה כל השנים באותה דירת שלושה חדרים שבה גדלה, לא רחביה ולא בטיח. אז זה קצת מעצבן אותה".

שקד ונאור. "נקבל את כולם בברכה"

ברוכים הבאים

שרת המשפטים איילת שקד כתבה אמש בפייסבוק: "עשינו היסטוריה. בחרנו ארבעה שופטים איכותיים, מקצועיים, שמייצגים את החברה הישראלית ויחזקו את אמון הציבור במערכת המשפט. מתוך רשימה של 27 מועמדים מצטיינים, נבחרו ארבעה שופטים שיובילו את מערכת המשפט לכיוון הנכון. אזרחי ישראל הרוויחו, מערכת המשפט הרוויחה".

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור כתבה היום: "אני גאה ושמחה על כך שהוועדה השכילה לקדם ארבעה שופטים מיומנים, מקצועיים ובעלי ניסיון רב ועשיר במערכת בתי המשפט, אשר ללא ספק יהוו תרומה חשובה למשימות העומדות בפני שופטי בית המשפט העליון. תפקידם של שופטי ישראל במשטרנו הדמוקרטי הוא להכריע בסכסוכים בין אדם לחברו, לשמור על שלטון החוק ולהגן על זכויות האדם בישראל. השופטים נהנים מאי-תלות ומעצמאות שיפוטית מלאה. כל אחת ואחד מהם פוסק בכל סוגיה העומדת בפניו לפי מיטב הכרתו ומצפונו ובמסגרת הדין, ללא מורא וללא משוא פנים. כך פעלו וכך ימשיכו לפעול כל שופטי ישראל ובכללם השופטים שקודמו אמש. נקבל את כולם בברכה".

ראשון ימונה לבית משפט עליון השופט דוד מינץ, אחריו השופט ג'ורג' קרא, בהמשך השופטת יעל וילנר ואחרון, באוקטובר, ימונה השופט אלרון שיחליף בהרכב בית המשפט את הנשיאה נאור. אז תמונה גם הנשיאה הבאה, השופטת אסתר חיות.

כל 27 המועמדים לבחירה לעליון רואיינו קודם בוועדות משנה של הוועדה לבחירת שופטים, אשר בראש אחת מהן עמד השופט ג'ובראן ובראש האחרת השופט רובינשטיין. בכל ועדת משנה ישב גם חבר כנסת, רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) או נורית קורן, ונציג לשכת עורכי הדין – עו"ד חאלד זועבי או עו"ד אילנה סקר.