עשר שנים אחרי הרצח של דב בלבן, קשיש מגבעתיים, עצרה המשטרה (15.9) בנמל התעופה בן גוריון את רויטל צ'רניס, בת 32 מגבעתיים אשר חשודה כי ביצעה את הרצח יחד עם בן זוגה אשר מרצה עונש מאסר על הרצח באוקראינה.
תחילתה של הפרשה ב–29 ביוני 2003, אז נרצח הקשיש דב בלבן בביתו ברחוב השומר בגבעתיים. מחקירת שוטרי מרחב דן עלה אז כי צ'רניס התגוררה בביתו של בלבן בן ה–74, ביצעה עבודות ניקיון ובתמורה קיבלה גם כסף ומזון. במקביל היא ניהלה קשר עם גינאדי שיכמן, שבשלב מסוים לא מצא חן בעיניו כי היא מתגוררת עם הקשיש. יום אחד הוא הגיע לבית בו התגוררה צ'רניס בזמן שהיא לא נכחה ובמהלך דין ודברים עם בעל הבית הקשיש הוא היכה אותו וגרם למותו. לפי המשטרה, הוא שיתף באירוע את צ'רניס ושכנע אותה לברוח איתו לחו"ל. הם רכשו שני כרטיסי טיסה באמצעות כרטיס האשראי של הקשיש ונמלטו לאוקראינה.
לבקשת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה נעצר שיכמן באוקראינה, שם הוא הודה בהריגה ונידון לתשע שנות מאסר. צ'רניס לא נשפטה עם בן זוגה, אמנם היא נשארה באוקראינה והולידה ילד משיכמן אבל במהלך המאסר היא עזבה אותו, הכירה גבר אחר, נישאה לו ועשתה איתו ילד נוסף. מקורביה מספרים כי הם עברו לארה"ב שם הם עסקו באמנות ונהגו להשתתף בפסטיבלים בצפון אמריקה ואירופה. ביום ראשון, 15 לספטמבר, היא הגיעה לישראל עם בעלה וילדיה, אבל עם נחיתתה בשדה התעופה היא עוכבה בחשד למעורבות ברצח, ובהמשך נעצרה חרף היותה בשלבי הריון מתקדמים.
נציג המשטרה, רס"ב שי קוצר, אמר בדיון על הארכת המעצר בבית משפט השלום בתל אביב, כי הרשויות לא הצליחו לאתר אותה למרות שהוצא נגדה צו צו מעצר בין לאומי באמצעות האינטרפול. עוד התברר בדיון, כי מספר חודשים לאחר הרצח צ'רניס הגיעה לישראל אך לא נעצרה.
הסניגורית, עו"ד אורית חיון, אמרה בדיון כי צ'רניס אכן קושרת את עצמה לקורבן הקשיש, בכך שנהגה לקנות עבורו דברים, אבל לכל היותר ניתן לייחס לה עבירה של סיוע לאחר מעשה, סיוע לבריחה של שיכמן לחו"ל באמצעות כרטיס אשראי כזה או אחר. עו"ד חיון ביקשה לשחרר בערבות את החשודה, בטענה שמדובר בעבירה מסוג עוון שחלה עליה התיישנות לאחר חמש שנים. לטענת הסניגורית, בשל השנים שחלפו לא קיים חשש לשיבוש חקירה מצד החשודה.
השופט שאול אבינור לא השתכנע וקבע כי "העובדות שתוארו, הקשר לשיכמן, ההימלטות לחו"ל והשימוש בכרטיס אשראי של המנוח, מעלים חשד למעורבות במעשה הרצח". מנגד, השופט גם לא נענה באופן מלא לבקשת המשטרה להאריך מעצר בשבעה ימים, והסתפק במעצר עד 20 בספטמבר, תוך שהוא מורה למשטרה לעשות כל מאמץ על מנת להשלים את החקירה.
עו"ד חיון מסרה בתגובה לכתבה: "התמונה אותה מציגה המשטרה לפי רויטל נמלטה מהארץ לפני 10 שנים ומאז נעלמו עקבותיה, הנה תמונה מעוותת ומטעה. רויטל אומנם יצאה מן הארץ אך חזרה אליה עוד בשנת 2003, פחות משנה לאחר האירוע ומעולם לא נחקרה או נעצרה. היא חיה באוקראינה, עבדה שם שנים, בעבודה מסודרת ב עמותה יהודית המסייעת לילדים במצוקה, ילדה בן ומאחור יותר התחתנה ונולדה לבני הזוג עוד בת. רויטל נפרדה מבן זוגה לשעבר גינאדי אשר מרצה עונש מאסר בגין האירוע הנדון בגינו נשפט באוקרינה. לו היתה מיוחסת לה מעורבות באירוע וודאי שהיתה אף היא מועמדת שם לדין אולם לא כך הדבר. צר לי כי ביהמ"ש נרתע מכותרת חשד "רצח" ולא בודק דברים לגופו של עניין. לשבש ראיות חלוטות מלפני עשר שנים לא ניתן. המעורב האחר מרצה עונש מאסר בחו"ל. דוחות מזירת האירוע כבר הצהיבו, וכל העדים ניתן היה לחוקרם לפני עשר שנים, מה גם שלו רצתה לשבש ראייה היו לה מכלול אפשרויות לעשו זאת. ניתן היה לשחררה במיוחד לאור מצבה האישי והיותה בחודשי הריון מתקדמים. גם אם תיוחס לה עבירה של סיוע לאחר מעשה שהרי בחלוף 10 שנים חלה עליה התיישנות ולא ניתן יהיה להעמידה לדין. המשטרה ביקשה לעוצרה ל 7 ימים וקיבלה רק 3, ואנו מקווים שעוד בטרם יחלפו ימים אלו תשוחרר רויטל ממעצרה המיותר בנסיבות מקרה זה."
