 |
| היועמ"ש מנדלבליט בכנס |
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ממשיך במתקפה כנגד הצעת החוק של ח"כ דוד אמסלם (ליכוד) המבקשת לאסור על חקירות ראש ממשלה בתקופת כהונתו. בכנס של פורום "קהלת" – מכון מחקר באוריינטציה ימנית – שנערך בירושלים בנושא "הייעוץ המשפטי והממשלה", אמר מנדלבליט (24.10) כי "עצם העובדה שצריך להסביר מדוע הדבר איננו מתקבל על הדעת, היא כשלעצמה איננה מתקבלת על הדעת".
מנדלבליט התייחס להצעה, לפיה "לא יאשר היועמ"ש לחקור באזהרה ראש ממשלה מכהן, אלא בשל עבירת מין או אלימות או ביטחון או סמים" – אך לא התייחס להצעה אפשרית מסויגת יותר שהעלתה בשלב זה בעל פה שרת המשפטים איילת שקד, לדחות חקירות נגד ראש הממשלה רק בעבירות חטא ועוון (כלומר לא כולל עבירות שוחד).
לדברי מנדלבליט, לפי הצעת אמסלם המונחת על סדר היום של הקואליציה, "תפקיד ראש הממשלה, התפקיד החשוב ביותר במדינה, יהפוך לעיר מקלט עבור עבריין מקבל שוחד, גם אם קיימות ראיות חד משמעיות בעניינו… בחלוף השנים, לאחר סיום הכהונה, כאשר המשטרה תהא רשאית לחקור את החשדות, האם יישארו ראיות לאסוף, שטרם זוהמו או נעלמו? במדינה דמוקרטית שלטון החוק הוא אחד לכל אדם – מהאזרח הפשוט, ועד לראש הממשלה", אמר מנדלבליט.
בהמשך, תקף גם את הצעת החוק לשינוי בדרך המינוי של יועצים משפטיים למשרדי הממשלה, בדרך של "ועדת איתור", באופן שיאפשר לדרג הפוליטי השפעה רבה יותר על בחירת היועמ"שים, כך שיהיו "נוחים".
"אני מוצא קושי רב בהצעה שנועדה כביכול לרפא מצב שנטען להיות פגום, בו היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה כאילו אינם מספקים את המצופה מהם בגלל שנבחרו בדרך של מכרז", אמר מנדלבליט. "ייעוץ משפטי שכל תפקידו הוא להעמיד לרשות הממשלה כלים משפטיים לממש את מדיניותה, ללא הקפדה על כך שהכלים הללו יימצאו בגבולות הדין – יתרום בסופו של יום לאובדן הסממנים הדמוקרטיים של המדינה, ובראשם שלטון החוק וההגנה על זכויות אדם".
"מאידך גיסא", הוסיף מנדלבליט, "ייעוץ משפטי שכל תפקידו הוא להגביל את פעולת הממשלה – יוביל לשיתוק מערכות הממשל ולפגיעה ביכולת הממשלה להגשים את רצון הבוחר, ולכן עלינו להקפיד לפסוע כל העת בדרך המלך". מנדלבליט ציטט את דו"ח ועדת שמגר לבחינת דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה, בו הוגדר תפקידו כ"עורך דין של רשויות השלטון, אך שעליו לחפש פתרון חוקי לבעיות הניצבות בפני הרשויות אם הדבר בר-ביצוע בגבולות החוק. מקום בו מתנגשת המדיניות הרצויה לרשויות עם הוראות החוק יש לחוק עדיפות חד-משמעית".
"בניגוד לתחושה שמנסים לצייר לעתים גורמים מסוימים, הייעוץ המשפטי במדינת ישראל מעמיד לרשות הדרג המדיני כלים משפטיים אפקטיביים להגשמת מדיניותו. לדוגמא, רק לפני מספר ימים, נכנסה לתוקף תוכנית המתאר של היישוב החדש עמיחי, שהוקם באיו"ש על מנת לשמש תחליף למפוני עמונה", ציין מנדלבליט. "התוכנית קודמה ואושרה במהירות רבה, תוך שימוש בפרוצדורות מיוחדות… ברוב המכריע של המקרים המגיעים לשולחני", אמר, "המחלוקות היו בין היועץ המשפטי של המשרד, שייצג את עמדת השר שלו, לבין נציגיי בייעוץ וחקיקה (במשרד המשפטים) ולא בין השר לבין היועץ המשפטי שלו עצמו".
"אין לי כל יומרה לקבוע את מדיניות הממשלה", ציין מנדלבליט אך הוסיף מילת ביקורת לפיה לעתים הוא מתקשה להגן על עמדת המדינה בבג"צ בגלל מדיניות ממשלתית עמומה. "נקודת המוצא היא הבנת רצונו של הדרג המדיני. מהי המדיניות אותה מבקשת הממשלה לקדם וליישם, שאותה אנו נדרשים לייצג. בסוגיות מסוימות קשה לחלץ אמירה ברורה מהדרג המדיני באשר לרצונו או לכוונותיו, באופן שיוצר קושי לא מבוטל", אמר היועמ"ש ולא פירט דוגמאות. ייתכן שהתכוון בין היתר להגנה בבג"צ על חוק הגיוס והמשך הפטור לתלמידי ישיבות.
מנדלבליט התייחס גם לפרסום ב"הארץ" על כך שגורם משפטי המזוהה עם עמותת ימין "משכתב" כביכול עבור שרת המשפטים את תשובות המדינה לבג"ץ בנוגע להתיישבות באיו"ש. "הדברים אינם נכונים", אמר היועמ"ש. "אין אף מקרה שבו הוגשה לבית המשפט עמדה של המדינה שלא על דעת גורם משפטי מוסמך – יהא זה גורם בכיר בפרקליטות, פרקליט המדינה או אני… במסגרת זאת, נשמעות עמדותיהם של גורמים שונים, על מנת לקבל את ההחלטה הטובה יותר חשוב לשמוע כמה שיותר דעות. ההכרעה בדבר העמדה המשפטית המוגשת נתונה לאחריותי בלבד".
מנדלבליט חלוק באופן יסודי על שרת המשפטים שקד, אשר מצידה הודיעה בכנס "פורום קהלת" כי תביא לאישור ועדת השרים לחקיקה כבר ביום ראשון את תזכיר החוק לשינוי דרך בחירת היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה. לדברי שקד, "במקום מינוי במכרז בו לשר אין יכולת להשפיע על זהות יועמ"ש משרדו, היועץ ייבחר בוועדת איתור תוך הסכמה בין השר ליועץ המשפטי לממשלה".
שקד: "יועץ משפטי של משרד צריך ליישם את מדיניות השר בהתאם לחוק. אך טבעי ונכון שגם השר וגם היועץ המשפטי לממשלה יהיו שותפים בבחירתו. היועץ המשפטי של המשרד צבר יותר ויותר כוח כי לצערי הכל הפך ל'שפיט ובגיץ'. זו משרה שהיא היום מאוד משמעותית והשרים צריכים להיות חלק מהליך הבחירה".
שקד התייחסה גם להצעתה לבטל ועדת איתור נוספת – זו הבוחרת ביועצים המשפטיים לממשלה. לדבריה, היא מבקשת להרחיק את שופטי בית המשפט העליון מהליך בחירת היועמ"ש, המתקיים בוועדת איתור. בראש הוועדה שבחרה במנדלבליט למשל עמד נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס. מעניין כי גרוניס היה היחיד בוועדה ובעמדת מיעוט, שהתנגד לבחירה במנדלבליט עקב תפקידו הקודם כמזכיר הממשלה. לטענת שקד, "שופטי בית המשפט העליון לא צריכים להיות מעורבים בבחירת יועמ"ש שייצג את הממשלה בפניהם".
בהכרזה נוספת הודיעה שקד כי "עתיד ההתיישבות ביהודה ושומרון לא ייקבע בבג"צ. מאות העתירות המוגשות בשנה, ברובן קנטרניות, מהוות לוחמה משפטית נגד מדיניות הממשלה. בשעה שהשמאל לא מצליח לנצח בבחירות, ארגוני השמאל מנסים לייצר עובדות בשטח ולגרור את בג"צ לשדה הפוליטי".
