בית המשפט העליון הוסיף שנה וחצי למאסרו של מנכה השיקים רמי חג'אמי (53) מאור יהודה ודן אותו לארבע וחצי שנות מאסר בפועל במקום שלוש השנים שקיבל במחוזי, בנוסף לקנס כספי של 750 אלף שקל ותשלום של 3.7 מיליון שקל במזומן מחילוט נכסיו – עונשים כספיים שנותרו על כנם.
 |
| תמונה להמחשה |
חג'אמי עסק משך יותר משמונה שנים בנתינת שירותי מטבע באופן לא חוקי וללא רישיון, וניכה שיקים בהיקף של חצי מיליארד שקל תוך הפקת הכנסות עתק של עשרות מיליוני שקלים. הוא הורשע בהלבנת הון בהיקף של 117 מיליון שקל עקב אי-דיווח על קבלת שיקים במזומן בשווי 50 אלף שקל ויותר כנדרש. כמו כן הורשע במרמה ותחבולה עקב העלמת הכנסות של עד 35 מיליון שקל בשנים 1997-2005, ושיבוש מהלכי משפט. כדי להערים על רשויות המס, נקבע כי הוא הפקיד את הכנסותיו בחשבון בנק של אחר, פעל באמצעות נותני שירותי מטבע אחרים תוך שימוש בשמות של אחרים והגיש דו"חות כוזבים.
לחובתו של חג'אמי עמדו 17 אישומיו הפליליים בעבר בעבירות גניבה, תקיפה, סחר בסמים, זיוף, שוחד ועבירות בנייה, ומאסר של חמש שנים אותו ריצה. בשל עברו, הוא ניסה לקבל רישיון למתן שירותי מטבע באמצעות אשתו, סמדר, אך הרשויות סירבו. מהכנסותיו רכש חג'אמי ארבעה נכסי נדל"ן אותם רשם לפי פסק הדין על שם אמו, כדי להסתירן.
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, כתב בגזר הדין כי "נותני שירותי מטבע הם גורם חיוני לפעילות מגזרי משק מסוימים, ובלעדיו לא היתה לעוסקים זעירים, בעלי מקצוע ואף שכירים מעוטי אמצעים כל יכולת להשיג אשראי קצר מועד (ימים או שבועות ספורים) חיוני לשרידותם הכלכלית. אולם אליה וקוץ בה. דווקא גמישותם הרבה של נותני שירותי מטבע וחוסר העניין שלהם במהותו של הגורם המשחר לפתחם עלולה להיות מנוצלת בידי גורמים עבריינים כדי להסתיר את מקור הונם ולטשטש את יכולת העקיבה וההתחקות אחר פעולותיהם. לפיכך חבים נותני שירותי המטבע בחובות דיווח קפדניות. קיום חובות הדיווח הוא תנאי הכרחי ליעילותו של חוק איסור הלבנת הון".
פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), באמצעות עו"ד אורנה גלבשטיין, ערערה לעליון בטענה כי גזר הדין אינו הולם את חומרת מעשיו של חג'אמי, בעוד הסנגור, עו"ד תמיר סולומון, ערער בטענה כי העונש חמור יתר על המידה וציין כי חג'אמי בניגוד ל"כרישי השוק האפור" האופייניים לתחום, נהג כלפי לקוחותיו באופן הוגן ולא הילך עליהם אימים.
שופטי בית המשפט העליון – יורם דנציגר, סלים ג'ובראן ודפנה ברק-ארז – קיבלו את ערעור המדינה וכתבו כי בעבירות בהן הורשע חג'אמי: "יש להעדיף את האינטרס הציבורי ואת שיקולי ההרתעה על פני ההתחשבות בנסיבות האישיות".
 |
| עו"ד תמיר סולומון |
עו"ד סולומון מסר בתגובה: "פסק הדין הפתיע אותנו מאוד ועמד בניגוד לציפיות ההגנה. טענת ההגנה הראשית היתה כי מאז שהונחו הסיכומים בפני בית המשפט המחוזי, חלפו מעל שנתיים עד למתן הכרעת הדין תוך שהדבר מסב עינוי דין חסר פרופורציות לנאשם, כאשר לפי החוק צריכות הכרעות דין להינתן תוך 30 יום מהסיכומים. פסק הדין של העליון שהחמיר בענישה נשלח לסנגור בפקס ולא בדרך שהיתה מצופה – כי המערער יזומן לבית המשפט ופסק הדין יינתן בפניו ויוקרא על ידי השופטים עצמם. בכך הפך הסנגור למעשה לשליח בעל כורחו של בית המשפט בהקראת פסק הדין והעונש למערער ולבני המשפחה, מלאכה המסורה לבתי המשפט. די לדמיין את הסיטואציה אליה נקלע סנגור במצב שכזה, כדי להבין שהדרך בה הסתיים מסעו של חאג'מי בבתי המשפט לא היתה בדרך לה זכאי נאשם בהליך הפלילי, כאשר אף החוק קובע במפורש שאין לגזור עונש מאסר אלא בפני הנאשם".
בנוגע לקביעת בית המשפט כי מחדל המס לא הוסר וסך ההעלמה מגיע לעשרות מיליוני שקלים, טוען עו"ד סולומון כי "אין כך הדבר והמחלוקת עומדת לבירור אזרחי במחוזי". לדבריו "חג'אמי הוענש אף שקיימת אפשרות ריאלית שייקבע כי סכומי המס אותם כבר שילם בהיקף של מאות אלפי שקלים הם סכומי האמת שיש לשלמם".
