 |
| הבורסה ליהלומים |
אחרי הרשעתו של נותן שירותי המטבע הבלתי מורשה מנחם מגן בהלבנת הון של מעל 300 מיליון דולר בפרשת "צ'קליסט", והגשת חמישה כתבי אישום נגד יהלומנים, בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע (26.10) את מאיר אוחנה, מנהל בנק אפור נוסף בבורסה ליהלומים, בהלבנת הון בהיקף של יותר מ-100 מיליון דולר, בעבירות עלפקודת מס הכנסה, מע"מ ופקודת המכס, בזיוף וקבלת דבר במרמה.
השופט דוד רוזן, בפסק דין בהיר ותכליתי, כתב כי הוכח שהנאשם, תחת הכיסוי של יהלומן לגיטימי הסוחר ביהלומים, פעל כנותן וסוחר בשירותי מטבע במסגרת הבורסה ליהלומים, והפעיל מנגנון להעברת כספי חלפנים לחו"ל ללא דיווח. כתב האישום ייחס לאוחנה הלבנת הון בהיקף של 150 מיליון דולר (כחצי מיליארד שקל) בשנים 2010-2011, תוך הפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף זהה.
לפי הכרעת הדין, אוחנה שימש כגורם מתווך בין שתי קבוצות – מצד אחד, יהלומנים שונים העובדים בבורסה, שהיו מעוניינים לקבל לידיהם חשבוניות מע"מ כוזבות, ומן הצד השני נותני שירותי מטבע ואחרים, שהיו מעוניינים להוציא כספים אל מחוץ לגבולות המדינה ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון.
 |
| שיקים תמורת חשבוניות וכסף מזומן |
היהלומנים מסרו לאוחנה שיקים בערכים דולריים, וקיבלו כנגדם כסף מזומן יחד עם חשבוניות מע"מ פיקטיביות, לפיהן השיקים נמסרו לו כביכול כתמורה בעסקאות מכר יהלומים. מקור הכסף המזומן שנתן אוחנה ליהלומנים כנגד השיקים הגיע מחלפנים בתיווך שירותי המטבע של מנחם מגן, כאשר עבור שירותים אלה אוחנה גבה עמלה של שני אחוזים לפחות מערכו של כל שיק.
לפי הכרעת הדין, אוחנה הפקיד את השיקים שקיבל מהיהלומנים בחשבון שבבעלותו בסניף של State Bank of India, הנמצא בבורסה ליהלומים, ובהמשך לפי הנחיית החלפנים, העביר את הדולרים לחשבונות שונים בחו"ל. כדי להימנע מדיווח לרשות לאיסור הלבנת הון על העברות אלה, הוא הצהיר באופן כוזב בפני פקידי המכס על ייבוא יהלומים, והציג אבני דמה וחשבוניות פיקטיביות המעידות כביכול על רכש יהלומים בחו"ל.
לאחר שקיבל במרמה את אישור המכס על הייבוא, הציג אוחנה את האישור לפקידי הבנק ההודי וביקשם להעביר לחו"ל את הדולרים שבחשבונו, תוך מילוי הצהרה כוזבת לפיה העברת הכספים נדרשת לצורך ייבוא לישראל.
על פי כתב האישום, החשבוניות הפיקטיביות שהפיץ חלקן עצמיות; חלקן זיוף של חברות שאת פרטיהן מצא באינטרנט וכביכול מכרו לו יהלומים; וכן חשבוניות חברות בשליטתו הרשומות בארצות הברית.
מכבסת הכספים הזו הכניסה לו כ-3 מיליון דולר (11 מיליון שקל) מעמלות, עליהם לא דיווח לרשויות המס.
 |
| השופט דוד רוזן |
בעיות זיכרון
אוחנה באמצעות סנגוריו עו"ד דרור מתתיהו ועו"ד הגר נדלר, כפר בכל העבירות, בניגוד למגן שהודה בהסדר טיעון ונדון רק ל-4 שנות מאסר. אוחנה טען כי כל העברות הכספים לחו"ל היו תשלום עבור יהלומים שרכש, לדבריו באמצעות מתווכים ואפילו מעקרות בית, אך נמנע מלמסור את שמות המתווכים, בתחילה עקב "שמירה על סודות מסחריים", ובהמשך עקב בעיות זיכרון, אך השופט רוזן קבע כי גרסתו בדויה.
"הנאשם, לדבריו, רכש יהלומים במאות מיליוני דולרים. הנאשם ביצע עשרות רבות של עסקאות יהלומים בארצות-הברית ובארצות רבות אחרות. לאורך שלוש שנים, יום יום שעה שעה, התענה בייסורי דין. הנאשם התנהל תחת עננה קודרת של כתב אישום חמור שבחמורים. הנאשם ידע ויודע כי ניתן לפוגג את מלתעות רשות המיסים והמשטרה, כמו גם כתב האישום, כלא היו, באם יציג אנשים וחברות מהם רכש יהלומים בחו"ל. הנאשם לא עשה כן במהלך חקירתו במשטרה וברשות המיסים, כאשר היה ברור ונהיר לו, שבאם ימסור שמות מתווכים ושמות יהלומנים, כתב האישום יתנדף לאוויר העולם, כלא היה מעולם" כתב השופט.
אוחנה, לדברי השופט, ניסה להיתלות בדיסק-און-קי שהיה במשרדו והכיל את השמות, אך אבד כביכול על ידי רשויות החקירה. השופט רוזן דחה גם טענה זו כ"פרי יצירתו" וכתב כי גם הדיסק-און-קי אינו בבחינת "מחיקון זיכרון".
התובעת בתיק, עו"ד אורנה גלבשטיין מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) מסרה לאחר הכרעת הדין: "אוחנה ביצע שורה של מעשים פליליים בכך שהעביר לחו"ל כספי לקוחות בהיקפים גדולים, ללא דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ובמסווה של ייבוא יהלומים, כמו כן הוא הוציא חשבוניות פיקטיביות ליהלומנים, גם כן בהיקפים גדולים. המקרה מהווה דוגמה מובהקת לפעילותו של מלבין הון מקצועי, שנחזה להיות יהלומן בעוד שבפועל פעל כמכבסת כספים. מעשיו, שנעשו תוך ניצול האמון שנתנה מדינת ישראל בענף היהלומים ומעמדו המיוחד, הובילו לנזק כלכלי אדיר".
הפרשה נחקרה ביאח"ה-להב 433, יחידת יהלום של רשות המיסים וחקירות מכס ומע"מ ירושלים.
עורכי הדין מתתיהו ונגלר, סנגוריו של אוחנה, מסרו: "אנו מכבדים את בית המשפט ואת הרשעתו, אשר צמצמה את הסכומים בהם עסק כתב האישום בכ-50 מיליון דולר. מדובר בסוגיות עובדתיות ומשפטיות מורכבות וסבוכות. לאחר שנקרא ונלמד את הכרעת הדין, באופן יסודי ומעמיק, נגבש החלטה בנוגע להגשת ערעור לבית המשפט העליון".
