משרד האוצר והמשרד לבטחון פנים קיצצו 60 אחוזים (!!!) מתקציב הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, שהוכפפה ב-2018 ל"רשות לביטחון קהילתי" של המשרד לבטחון הפנים.
בשנת 2019 עמד תקציב הרשות לבטחון קהילתי על 196 מיליון, התקציב לשנת 2020 עומד על 75 מיליון שקל בלבד.
רוב התקציב המקוצץ מיועד לשיטור עירוני ופעילויות תומכות (מצלמות ומוקדים עירוניים), פעילויות לטובת נוער בסיכון, הדרכה במוסדות חינוך, מקצתו בלבד למאבק בנגע הסמים.
הרשות לביטחון קהילתי היא יצור כלאיים שהקים השר גלעד ארדן כאשר קיבל את ההחלטה לסגור את הרשות למלחמה בסמים, רשות טיפולית שיקומית שהיתה בעבר רשות עצמאית במשרד ראש הממשלה אולם הועברה בתקופת השר הקודם יצחק אהרונוביץ למשרד לביטחון פנים, תוך הפרחת ססמאות והבטחות על כך שהרשות לא תיפגע. בפועל, הרשות כגוף שיקומי וטיפולי נפגעה אנושות מעצם העובדה שהיא הוכפפה למשטרה, מרבית תקציביה ופעולותיה הופנו לפעולות אכיפה, תוך פגיעה אנושה בחזון החברתי שלה ובאופי הטיפולי של עובדיה. עם כניסת ארדן למשרד בט"פ הוא הודיע על סגירת הרשות ומיזוגה בתוך פעילויות אחרות של הרשות לבטחון קהילתי.
"הרשות לבטחון קהילתי הוקמה בשנת 2018 לאחר שאוחדו תוכניות עיר ללא אלימות, אגף מציל"ה והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול", כתב מנכ"ל המשרד לבטחון פנים משה צ'יקו אדרי לחשב הכללי רוני חזקיהו, כאילו שהחשב אינו יודע זאת. אדרי גם "חידש" לחשב הכללי כי "המשרד לבטחון הפנים פועל באמצעות שלוש זרועות – מניעה (הרשות לביטחון קהילתי), אכיפה (משטרת ישראל) וכליאה (שירות בתי הסוהר)", אבל הדגיש כי החלטת האוצר תביא להפסקת תוכניות למניעת אלימות בקרב אוכלוסיות מוחלשות ובני נוער ותוכניות להגברת הביטחון האישי בציבור. אדרי לא ציין במכתבו את העובדה שאת סדר העדיפויות של תקציבי המשרד לזרועות השונות קובעים הוא והשר ארדן, תוך העדפה ברורה להשקעות בביטחון משטרה ושב"ס.
לפי אדרי, "הרשות לביטחון קהילתי מפעילה תכניות מניעה, טיפול ושיקום, אכיפה וטכנולוגיה כחלק ממעטפת הביטחון האישי ב-240 רשויות מקומיות, במימון משותף של הרשויות והמשרד לבטחון הפנים… הרשויות המקומיות מפעילות בהנחיה מקצועית של המשרד תוכניות שונות באמצעות למעלה מ-200 מנהלים… 580 מדריכי נוער, 550 מדריכי מוגנות בבתי הספר, 80 עובדים סוציאליים קהילתיים ומשטרתיים, 3000 מתנדבים ב- 110 סיירות הורים, פעילות ב- 24 כפרי נוער ופנימיות, 170 מוקדים טכנולוגיים לצפייה בכ-20,000 מצלמות והפעלת מערכי השיטור העירוני ב- 73 רשויות מקומיות במסגרתם פועלים כ-900 שוטרים ו-800 פקחים מסייעים". הנה עוד דוגמה למהפך של הרשות למלחמה בסמים מגוף טיפולי שיקומי לגוף אכיפה נוסף של משטרת ישראל.
לדברי אדרי במכתב, "בשנתיים האחרונות הושקעו מאמצים ומשאבים רבים בהקמת הרשות ובמיצובה ברשויות המקומיות… לצערנו הרב, ועדת החריגים של האוצר (הפועלת לאור היעדר אישור תקציב מדינה ל-2020, ז"ק) החליטה לתקצב את כלל הפעילות בסך של 75 מיליון שקל בלבד… למרות שבסיס התקציב של הרשות לביטחון קהילתי, בנוסף לסיכומים חתומים עם משרד האוצר והחלטות ממשלה, נותנים כיסוי מלא למימוש התוכניות, ולא התבקשה שום תוספת לתקציב 2019. משמעות ההחלטה היא פגיעה עמוקה וקשה בפעילות הרשות לביטחון קהילתי, עד כדי עצירת כלל התוכניות, וזאת בתום כשנתיים בלבד מיום הקמתה. הקיצוץ יגרור אף פיטורי מאות עובדים ברשויות".
אתמול הודיע משרד האוצר כי יקצה לרשויות 20 מיליון שקל נוספים ל-75 מיליון שאושרו לתוכניות השנה, בעקבות פניית מרכז השלטון המקומי והמשרד לבט"פ. זאת לעומת 196 מיליון שקל כאמור ב-2019.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי מדובר בבעיה כלל ממשלתית נוכח ממשלת המעבר, פיזור הכנסת לפני שנה והיעדר תקציב מאושר. "נוכח הוראות סעיף 3ב' לחוק יסוד משק המדינה הקובע את אופן פעולת הממשלה בשנה ללא תקציב, הממשלה רשאית להוציא בכל חודש 1/12 מתקציב המדינה הקודם לשנת 2019. מדובר במסגרת הוצאה מצומצת שתיועד ראשית כל לקיום התחייבויות קיימות על פי חוק, חוזים ואמנות, וכן לצורך פעולות חיוניות בהתאם לאישור ועדת החריגים. ככל שנותרת יתרה היא תשמש עבור מימון פעולות שנכללו בתקציב הקודם בלבד. לאחר הבחירות וכינון הממשלה החדשה ועם אישור תקציב מדינה, תהיה רשאית הממשלה החדשה לקבוע תקציב לתחומים נוספים שלא ניתן היה לממן במסגרת הוראות חוק היסוד, וזאת בהתאם לסדר העדיפות שיקבע על ידה. במקביל, הדרגים המקצועיים במשרד האוצר ובמשרדי הממשלה המקבילים עוסקים בבחינת הצרכים והפעילויות הנדרשות על מנת להציגם לממשלה החדשה עם כינונה".
למה צריך להלחם בסמים? בוא נלחם בשולחנות… עוד לא הבנתם שאי אפשר להלחם בחפצים דוממים? ועוד אנחנו משלמים לכם שכר.. כשלנו.