 |
| לפני ואחרי ההסגרה לארה"ב. יצחק אברג'ל |
חוקרי יאחב"ל במשותף עם יחידת יהלום ברשות המיסים והרשות לניירות ערך סיימו את החקירה בפרשת ההעברות של עשרות מיליוני שקלים מהחברה הציבורית ב.יאיר לארגון הפשיעה של יצחק אברג'ל. לפי החשד, הכסף עבר אמצעות חברה פרטית לעבודות בנייה הרשומה על שם שני יזמים המקורבים לאברג'ל, שמעון בלולו וניסים פינס, אשר נטען כי הם פעלו מטעמו של אברג'ל עצמו. במשטרה אומרים כי נגד כל החשודים המרכזיים המעורבים בפרשה – אברג'ל, ביטון, בלולו ופינס – החקירה הניבה תשתית ראייתית לביצוע עבירות מרמה, הלבנת הון, עבירות מס ועוד עבירות פליליות כלכליות.
בחודש מאי השנה, בתום חקירה סמויה שהתקיימה בליווי פרקליטות מחוז תל אביב, עברו החוקרים לשלב הגלוי במהלכו בוצעו מגוון פעולות חקירה לרבות מעצרים, חקירות ותשאולים של עשרות מעורבים, חיפושים בזירות שונות בהן נתפסו מסמכים רלוונטיים. כמו כן בוצעו פעולות אכיפה כלכלית ונתפסו נכסים וכספים בשווי המוערך בעשרות מיליוני שקלים, הכל בהלימה להיקף הכספי המוערך של העבירות לצורך בקשת חילוט עתידית.
 |
| עבירה אישית בתאגיד ציבורי. יאיר ביטון |
ביאחב"ל טוענים כי ההישג הגדול של החקירה הוא בכך שהממצאים אליהם הגיעו הוכיחו את הקשר הפלילי לכאורה בין יצחק אברג'ל עצמו ומקורבים לו, לבין יאיר ביטון, איש עסקים ירושלמי ובעל השליטה בחברה הציבורית ב.יאיר. במסגרת הקשר שהמשטרה מדברת עליו, אברג'ל וביטון הקימו בשנת 2007 בעצה אחת חברה קבלנית פרטית, שנרשמה על שם בלולו ופינס ונשאה את השם "גן רווה" (שנ"י – שמעון, ניסים יצחק), על מנת שזו תבצע פרויקטים של בנייה למגורים עבור התאגיד הציבורי באישורו האישי של יאיר ביטון.
המיזמים והקשרים העסקיים בין החברות, טוענים במשטרה, היוו מנגנון שיטתי להזרמת סכומי כסף גבוהים למימון ארגון הפשיעה, הן בכל הקשור לפעילות האופרטיבית של אנשי הארגון והן בכל הקשור לרמת החיים הגבוהה של אברג'ל ואנשיו בין השנים 2007 ל-2013, לפני ואחרי שאברג'ל נכלא ונשפט בארצות הברית לשמונה וחצי שנות מאסר (2008).
החקירה לא התעמקה במניע להזרמת הכסף מביטון לארגון הפשע, למרות שיש לחוקרים הערכות מבוססות על מקור הכסף הזה, אלא התמקדה בעבירות הכלכליות של כל המעורבים. כך למשל, בגופי החקירה טוענים כי החוקרים הוכיחו שהחברה הפרטית "גן רווה" הזרימה כשני מיליון שקל למימון עורכי הדין של יצחק אברג'ל בארצות הברית. כמו כן נטען כי הוכח לכאורה שהחברה נתנה לאנשי אברג'ל הטבות ברכישת נכסי נדל"ן, הקצאת כלי רכב וכסף מזומן, מה שגרם בסופו של דבר לריקון החברה הקבלנית הפרטית מנכסיה עד כדי פשיטת רגל.
החוקרים נדהמו מרמת התחכום והתעוזה שבעצם ההקמה של חברה עסקית גדולה לצורך של הזרמת כספים לארגון פשע והלבנתם, עד לשלב בו היא רוקנה מנכסיה וקרסה. לפי המשטרה, בחקירה התגלה שמדובר בכלל בחברה קבלנית פיקטיבית, שכן החברה פעלה תוך שהיא נחזית להיות "קבלן רשום" מבלי שהיה ברשותה אישור כנדרש על פי חוק, וזאת באמצעות דיווח כוזב והצגת מצג שווא.
 |
 |
| עו"ד שרון נהרי | ניצב מני יצחקי |
בגופי החקירה טוענים כי הם הצליחו להוכיח את המודעות של אברג'ל עצמו למרבית מעשי הרמייה שנחשפו, הן כמי שהנחה ישירות את האנשים הרלוונטים והן כמי שידע על מרבית הפעילות ועודד אותה – "הקול הדומיננטי במיזם הזה היה קולו של יצחק אברג'ל עצמו, ונמצאו לכך ראיות ברורות", אומר גורם המעורב בחקירה.
ראש האגף לחקירות ולמודיעין, ניצב מני יצחקי, קיבל את עמדת ראש להב 433, ניצב רוני ריטמן, ושל ראש יאחב"ל, תנ"צ גדי סיסו, לפיה התגבשה תשתית ראייתית לביצוע שורה ארוכה של עבירות: קבלת דבר במרמה, עבירות בתאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון, עבירות על חוק תכנון ובנייה, עבירות מס, עבירות על פי פקודת פשיטת רגל.
עם זאת, במשטרה מדגישים כי לא התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות המרמה והלבנת ההון על ידי החברה הציבורית ב.יאיר עצמה או על ידי מי מנושאי המשרה בה, למעט החשוד יאיר ביטון, שהוא מייסד החברה ובעל השליטה בה. בגופי החקירה יש הערכה רבה לחברה הציבורית, שנתפסת כחברה מוצלחת מאוד עם פרויקטים בהיקפים של מאות מיליוני שקלים בישראל ובאירופה, ועם אלפי עובדים. ברשות המסים וברשות לניירות ערך מעריכים כי החברה תוכל להמשיך לפעול כסדרה, למרות שהם חתומים על המלצה להגיש כתב אישום נגד הרוח החיה בחברה ומייסדה, יאיר ביטון.
תיק החקירה עבר לפרקליטות מחוז תל אביב אשר ליוותה את חקירת הפרשה לעיון והחלטה סופית על סעיפי האישום הרלוונטים.
 |
 |
| עו"ד שחר חצרוני | עו"ד תמיר סננס |
בסביבה של אברג'ל נערכו בחודשים האחרונים לדיונים בוועדת השחרורים על קיצור מאסרו בשליש, הוא יושב כבר שש שנים וחצי ואמור לעמוד בפני ועדת השחרורים בקרוב. מלכתחילה נטען שהתיק החדש יטרפד את כל מאמציו לקבל את אמון הוועדה, החלטת המשטרה כעת מבטלת כמעט סופית את הסיכוי שהוא יזכה לשחרור מוקדם. סנגורו של אברג'יל, עו"ד שרון נהרי, מסר בתגובה על הודעת המשטרה: "אינני מכיר את ההחלטה, מה גם שהחוק מחייב קיומו של שימוע ואני מסרב להגיב לכך".
פרקליטיהם של בלולו ופינס, עורכי הדין תמיר סננס ושחר חצרוני, יחד עם עו"ד אסף וייס ממשרד הרצוג, פוקס נאמן המייצג את חברת "גן רווה", בטוחים כי עיתוי ההודעה של המשטרה אינו מקרי, והוא כוון ישירות לערב הדיון על שחרור הנכסים התפוסים של החשודים וחברת "גן רווה" בבית המשפט שאמור להיערך למחרת (ב-15 נובמבר). "המלצת המשטרה חסרת משמעות לחלוטין, ההחלטה בשאלת הגשת כתב אישום מסורה לפרקליטות ולא למשטרת ישראל. עיתוי ההמלצה ערב דיון בבית משפט מעורר אי נוחות רבה וכל כולו ניסיון פסול להשפיע על בית המשפט".
