חוק איסור הלבנת הון יופעל נגד מעלימי מס של מיליון שקל ומעלה

העברת מידע מהרשות להלבנת הון לרשות המסים? (אילוסטרציות: FREEPIK)

בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת נמשך הדיון (17.2) בהצעה להוסיף את עבירות המס כעבירות מקור לצורך אישום לפי חוק איסור הלבנת הון. לפי הצעת החוק, עבריין מס ייחשב כמלבין הון אם עשה פעולה נוספת למטרה של הסתרת הכסף אשר הופק כתוצאה מהעלמת המס.

הוספת עבירת מס כעבירת מקור בתיקים של הלבנת הון תאפשר למדינה להחמיר בענישה של מעלימי מס, ובעיקר היא תעניק לרשות המסים את הסמכות לחלט כספים ורכוש בתיקים של מעלימי מס. כמו כן תוכל רשות המסים לקבל מידע מהמאגרים המשוכללים של הרשות לאיסור הלבנת הון אשר נגישים לבנקים ומוסדות פיננסיים אחרים.

בעקבות דיון קודם שנערך בהצעת החוק, בו דרשו חברי הכנסת לערוך תיקונים ושינויים באופן שיוביל ליצירת הסדר מידתי ומאוזן יותר, הציע הייעוץ המשפטי לוועדה מתווה שיבטיח כי כלי האכיפה הדרקוניים שבחוק איסור הלבנת הון יופעלו רק כלפי "כרישי פשע" ולא נגד אנשי עסקים מ"השורה". 

הייעוץ המשפטי המליץ להגדיר עבירות מס כעבירות מקור לאיסור הלבנת הון רק אם סכום המס שהועלם מגיע למיליון שקל לפחות (מדובר בסכום המס, ולא בהכנסה שהושמטה), או שעבירת המס נעברה בנסיבות מחמירות, למשל, אם עבירת המס בוצעה בזיקה לארגון פשיעה, או אם עבירת ההלבנה מבוצעת על ידי אדם אחר, נותן שירות עסקי או "מלבין מקצועי", שאינו האדם שעבר את עבירת המס.

עוד מוצע, כי היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה יוציאו הנחיות ליישום אכיפת החוק ולשימוש הראוי בסמכויות תפיסת הרכוש הזמנית בשלב החקירה והחילוט הסופי לאחר הרשעה. המטרה היא למנוע מצב בו תפיסת הרכוש הזמנית תפעיל לחץ לא מידתי על חשוד, וכדי לאפשר לחשוד להמשיך ולנהל את חייו ועסקיו באופן תקין, ככל הניתן.

נוכח שינוי כללי המשחק בתחום עבירות המס, עם הפיכתן לעבירות מקור, נדונה בוועדה גם הצעה לשקול את דחיית תחילת החוק לתקופה של שנה או שנתיים, שבמהלכן יינתן זמן ל"גילוי מרצון", שבמסגרתו עברייני מס שיבקשו לפתוח דף חדש יוכלו להתוודות על עבירות מס שביצעו ולשלם את המס מבלי שיופעלו נגדם הסנקציות והכלים שבחוק איסור הלבנת הון.

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי, אמר כי יתמוך בהצעה, רק בתנאי שתוגבל לעברייני מס כבדים שמחזורי העסקאות שלהם מיליוני שקלים. מנהל רשות המסים משה אשר, הביע חשש שהמסר למעלימי מס כתוצאה מהפשרה יהיה שכל מי שמחזור העסקאות שלו מתחת למיליון שקל, יהיה בטוח. ראש רשות המסים ביקש שהרף של מיליון שקל יכלול הן העלמת מע"מ והן מס הכנסה.

ח"כ ניסן סלומינסקי	משה אשר

עו"ד יעל גרוסמן ייצגה בדיון את לשכת עורכי הדין. הלשכה מתנגדת להצעה הקושרת בין עבירות מס לעבירות הלבנת הון, אבל מאחר שנראה כי התיקון בדרך לאישור בקרוב, המטרה לדברי עו"ד גרוסמן היא לצמצם את הנזק. לדבריה "למס הכנסה יש מספיק כלי אכיפה, אבל ההצעה המתייחסת לרף של מיליון שקל היא טובה יותר ביחס להצעות קודמות, בתנאי שמדובר בסכום המס שלא שולם".

שלשום דחתה ועדת החוקה פרק דרקוני אף יותר בהצעת החוק להעמקת גביית המסים. הממשלה ביקשה לקבוע כי בנקים, חברות ביטוח, קרנות נאמנות וגופים פיננסיים נוספים ימסרו לרשות המסים דיווחים חודשיים על כל לקוחותיהם העסקיים והתקבולים שהתקבלו בחשבונותיהם.

בעקבות התנגדות גורפת של חברי הכנסת, הגיש האוצר הצעה "מרוככת" ועדיין בעייתית, לפיה במקום הטלת חובת דיווח מלאה, ימסרו גופים פיננסיים לרשות המסים מידע "לפי דרישה". הרשות תוסמך לדרוש מידע על קבוצות של לקוחות עסקיים או פרטיים, בעלי מאפיינים וסממנים היוצרים "יסוד סביר להניח" כי עברו על חוקי המס. 

עו"ד יהודה שפר

כך, למשל, ראש רשות המסים יוכל לדרוש מהגופים הפיננסיים מידע שנתי על סך ההכנסות והתקבולים, ההוצאות והתשלומים, ויתרות פתיחה וסגירה של סוגי אוכלוסיות שונים על סמך דפוסים חשודים כמו העברת כספים למקומות הידועים כמקלטי מס, או הפקדת כספים בסכומים החורגים מהדפוס המוכר של בעל החשבון.

המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית, עו"ד יהודה שפר טען כי עניינה של ההצעה לא בפלילים, אלא  במישור האזרחי. לדבריו, "במרבית העולם המערבי כל אזרח חייב לדווח דיווח שנתי לרשות המסים. משיקולים של מגבלת משאבים, אנו מציעים דבר מקובל, ומרחיבים אותו לתחום חשבונות הבנק". לדבריו, "לגיטימי לדרוש מידע על מקורות ההכנסה של האזרח, אנו נבדוק רק את החריגים שאינם מוכרים לרשויות המס".

בתגובה, היועצים המשפטים לוועדה הזהירו: "הקונספציה עלולה להפוך קבוצות שלמות של אנשים לחשודים, או, למצער, ל'טעוני בדיקה', שעלולים למצוא עצמם תחת חקירה שבה יידרשו להוכיח מדוע הם אינם אשמים בהעלמת מס, למרות שהתקיימו בהם המאפיינים הכלכליים שבדרישת המידע; וכל זאת ללא שיש חשד קונקרטי כי אכן עברו עבירה כלשהי".

עו"ד אורי גולדמן עם צוות לשכת עורכי הדין בכנסת

עוד הזהיר הייעוץ המשפטי כי "אישור ההסדר יוביל לבקשה להעתיקו גם לרשויות אכיפה אחרות. כך, המשטרה תוכל לבקש סמכות להגדיר סוגים שונים של 'תופעות חשודות' שמקימות חשד נגד קבוצות אנשים, ולהפעיל כלפיהם סמכויות אכיפה של האזנות וחיפושים. שהרי אם לצורך חקירת עבירות מס המחוקק העניק סמכות כזאת לרשות המסים, מדוע שלא להעניק סמכות דומה למשטרה שחוקרת עבירות חמורות לא פחות של זנות, סמים, וארגוני פשיעה?".

יו"ר הוועדה סלומינסקי הביע תמיכה במתווה הכולל, לדבריו, פגיעה "מידתית" בפרטיות – בתנאי שיוקם מנגנון "מרסן" – ועדה בראשות שופט בדימוס שתאשר את בקשות רשות המסים לקבלת מידע מהבנקים. 

ח"כ בני בגין	ח"כ אורלי לוי-אבקסיס

נציג לשכת עורכי הדין ויו"ר ועדת איסור הלבנת הון במחוז מרכז, עו"ד אורי גולדמן, אמר כי הלשכה מתנגדת בחריפות לכל פגיעה בפרטיות. "חוק איסור הלבנת הון חייב את הגופים הפיננסיים להעביר דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון, והוספה של חובות דיווח תפר לחלוטין את האיזונים והבלמים שעוד נותרו בחוק".

גם רוב חברי הוועדה התנגדו להצעה, ושאלו האם בקרוב יבקש האוצר לבלוש, על בסיס ההצעה, למשל אחרי חשבונות כל הגיניקולוגים, או חשבונות של אמהות חד הוריות.

ח"כ משה גפני: "עד עכשיו חשבתי שאני ברוסיה, עכשיו אני מבין שאני בצפון קוריאה. זו דיקטטורה של חקירות תחת הסיסמה של מלחמה בהון השחור". ח"כ אורלי לוי-אבקסיס אמרה כי "הרשות לא עושה שימוש גם בכלים שעומדים לרשותה, ועכשיו היא מבקשת לקבל צוללת גרעינית". ח"כ בני בגין: "אני נוהג לפי הכלל 'אל תתוודע לרשות'. אני לא רוצה שפקיד, חשוב ככל שיהיה, יידע מה קורה אצלי בחשבון. על ועדת חוקה להגן על זכות זו".