התפוררות

אחרי החגים הם נפרדים. פריינטה ודנינו

בשבועות האחרונים עורך מפכ"ל המשטרה יוחנן דנינו סבב פגישות מסורתי עם עיתונאים וגורמים שונים לרגל שנתו האחרונה בתפקיד. מצד אחד הוא שוטח בפני אורחיו מצגת נתונים על מה שמכונה בלשכתו כ"דרך המפנה" – שלוש שנים בהן הוגברה האכיפה, הוגדל שכר השוטר ושופר השירות לאזרח במטרה לשפר את רמת אמון הציבור. מצד שני, דנינו גם יודע להשפיל את עיניו הכחולות כאשר הוא נדרש להסברים על "מפולת הניצבים" בסגל הפיקוד הבכיר (ספ"כ) שהוא בחר במו ידיו, משל היה נתון בידיו שרביט האימון של אלי גוטמן, המאכזב התורן של נבחרת ישראל בכדורגל.

דנינו ירש מקודמו דודי כהן משטרה במצב הישגי ותדמיתי טוב יחסית, אם כי שערוריית אורלי אינס הנשירה כבר אז ניצבים כוכבים כמו אורי ברלב ואילן פרנקו. הספ"כ של דנינו היה אפרורי מלכתחילה, והנפילות בזה אחר זה של ניצבים כמו ניסו שחם, מנשה ארביב וברונו שטיין, וניצב יוסי פריינטה אמש, מותירים את דנינו השבוע בחוסר מענה לקמפיין שמנהלים נגדו אישית כמה גופי תקשורת. למרות הכל, בדנינו עצמו לא דבק רבב, וחרף היכרותו הקרובה עם הניצבים שסרחו, שחם וארביב למשל היו חברים אישיים שלו, הוא לא טייח אלא הורה להם את הדרך החוצה, על אתר.

סביר להניח שאם היה מובטח לפריינטה מקום מוביל בהתמודדות על משרת המפכ"ל הוא היה ממשיך עם דנינו גם אחרי החגים. הוא הודיע על פרישה בעיתוי הזה לאחר שדווקא מהלשכה של האיש "שלו" במערכת, הבוס הישיר שלו לשעבר, השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ, הפריחו לאוויר בשבוע שעבר בלון ניסוי תקשורתי על האפשרות למינוי האלוף גד שמני לתפקיד המפכ"ל הבא. מישהו בלשכת אהרונוביץ ביקש לבדוק כיצד תגיב המערכת להצנחה של מפכ"ל מבחוץ, פריינטה התערער והודיע על פרישה חפוזה, ואת סטירת הלחי המצלצלת חטף שוב דנינו.

תרשו לי להישאר בלשכת אהרונוביץ, בצדק חושבים שם בקול רם על שינוי דרמטי הדרוש למשטרה בעוד שבעה חודשים, ואפקט שמני-פריינטה רק מחדד את הפואנטה על צמרת קלוקלת שניצביה המודחים עסקו בפיתוי נשים בעוד האחרים טרודים עד היום במאבקי אגו ובתפנוקים. הדיון הציבורי על מועמד מבפנים או מבחוץ נפתח אמנם עם הספין על שמני, אבל הדיון המקצועי צריך שיעסוק בשינוי התרבות הארגונית ולא בשינוי הפרסונלי. 

השר. יצחק אהרונוביץ

אפרופו הפרסונלי, כל מערך מינויי הבכירים מחייב שינוי מהפכני. היום מסתפקים בהמלצות מפקדים, תיק אישי וראיונות עם מועמדים, וכך מגיעים לצמרת קצינים שהבכירים מהם "אוהבים" אותם, כאלה שבמשך שנים התמחו בהליכה בין הטיפות או נשאו עימם שלדים אפלים ואף התמכרויות שנעלמו מן העיין. לצורך מינויי הבכירים שינהיגו את הארגון דרוש לה למשטרה גוף חוקר מקצועי ובלתי תלוי, שייזום חקירות יסודיות ומדוקדקות על המועמדים לתפקידים הבכירים והרגישים, באופן דיסקרטי מעמיק ומקצועי, הרבה יותר מכפי שהתהליך הזה נעשה כיום ואת תוצאותיו רואים עם הפרישה המסחררת של קצינים בכירים בנסיבות מביכות.

סגל הפיקוד הבכיר הנוכחי, שמבוסס על קליקת בוגרי המחוזות דרום ומרכז על כל תחלואיה ושערוריותיה ב-20 השנים האחרונות, מסיים את דרכו כעת בטונים צורמים. לאהרונוביץ לא דרוש רק מפכ"ל חדש, אלא סגל פיקוד בכיר חדש, מוכשר ונמרץ, שיבצע את המהפכה המנטלית הדרושה בנורמות הניהוליות והמבצעיות של הארגון החשוב הזה. מאות קצינים צעירים ומקצועיים מחכים בדריכות להזדמנות שלהם בצמרת הגבוהה של המשטרה, ובינהם יש גם שניים או שלושה בכירים ביותר הראויים לתפקיד השוטר מספר 1. וכן, גם מורשת צה"ל זורמת בעורקיהם, בתקווה שזו אינה המורשת של לשכת אשכנזי.

עדכון – המשטרה במגננה

אחרי יום נוסף של סערה תקשורתית סביב המשטרה הוציא דובר המשטרה, תנ"צ רפי יפה, הודעה דוברות מיוחדת המבקשת למתן את מחול השדעים סביב המשטרה: "במשטרת ישראל מגנים את ההתבטאויות בתקשורת של מספר בכירי משטרה 'אנונימיים' ובדימוס אשר בוחרים להשתלח בארגון ובהנהגתו. המשטרה שקופה ואף פתוחה לכל ביקורת ובתנאי שמדובר בביקורת עניינית ואחראית המבוססת על העובדות, ולא בביקורת לשם עצמה. יש לזכור את הפגיעה בתדמיתם של אלפי שוטרים ובני משפחותיהם, שעמלים יום יום למען טובת הציבור. דווקא בעת הזו, כשהשוטרים נדרשים להתמודד עם אירועים לא פשוטים אנו מצפים לרוח גבית של מי שטוען כי "המשטרה יקרה לליבו".