 |
| נערי הגבעות והשופטים בירושלים. אלכסנדר אוסטרובסקי |
האם רק טעות קלה בהתנהלות יחידת התביעות המשטרתית היא זו שסיפקה את הסיבה לזיכוי של המתנחל, אלכסנדר אוסטרובסקי, מעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו? מהכרעת הדין של שופט בית משפט השלום בירושלים, דב פולוק, נראה כי השופט ניצל עד תום טעות קלה בניסוח כדי לזכות את הנאשם המזוהה עם המתנחלים פורעי החוק, תוך שבית המשפט חוזר ורומס את כבודו העצמי של קצין משטרה דרוזי אשר נאבק כדי למנוע את הפרות החוק הסיטונאיות של הצעירים מנוער הגבעות. הנאשם אוסטרובסקי, יש לומר, הוא בעל עבר עשיר של מעצרים והרשעות, שלמרבה האירוניה בסיוע פרקליטו הנוכחי צבר גם כמה זיכויים בקריירת הפשיעה האידיאולוגית שלו.
לפי כתב האישום האחרון שהוגש נגד אוסטרובסקי, בשמונה בינואר 2008 החליט מפקד חטיבת בנימין, אל"מ אמיר אבולעפיה, כי גבעת מעוז אסתר הינה שטח צבאי סגור, אליו לא יכולים להיכנס אזרחים וגם לא לשהות בו. בכתב אישום שהוגש נגד אוסטרובסקי נטען, כי באותו היום הוא התאסף במקום יחד עם 40 איש נוספים. לפי כתב האישום, אל המקום הוזעקה משטרה כדי לפנות את האנשים, ופקד רמי סייף הציג למי ששהה בשטח, ובין היתר לאוסטרובסקי, את הצו. יחד עם שלושה שוטרים נוספים התכוון פקד סייף לפנות את האוהלים שבמקום אבל לא את האנשים.
כאשר אוסטרובסקי מחה על פירוק האוהל הוא נעצר על ידי השוטרים בחשד להפרעה במילוי תפקידם ולבסוף כאמור גם הועמד לדין. מלבד זאת הוא הואשם בהעלבת עובד ציבור בטענה שכינה את הקצין "אפס מסריח, דרוזי, גוי". אוסטרובסקי, אשר שהה במקום עם כלבו אף אמר, כך לפי האישום, כי "כלבו לא ילכלך את שיניו בבשרו המגעיל" של השוטר.
כבר בפתח החלטתו ציין השופט פולוק כי לפי עדויות עדי התביעה, אוסטרובסקי הסית אחרים להפריע לשוטרים ואמר דברים נוספים כדי להעליב את השוטרים. יחד עם זאת קיבל השופט את טענת ההגנה, כי על אוסטרובסקי להתמודד מול העובדות שנטענו בכתב האישום בלבד, וכל עוד התביעה לא תיקנה את כתב האישום – אוסטרובסקי לא צריך להתמודד מול עדויות התביעה שאינן כלולות בתוכן האישום.
 |
 |
| שופט דב פולוק | עו"ד אלון דוידוב |
לפי הסנגור, עו"ד אלון דוידוב, אחת הבעיות בכתב האישום היתה שהצו נוסח ככזה האוסר על אנשים מחוץ לשטח הסגור להיכנס לתוכו ולשהות בו, ולא כנגד הנאשם שכבר שהה בשטח לפני הוצאת הצו. השופט ציין בהחלטתו כי אין כל אזכור או התייחסות בצו האוסרים על קיום מבנים בשטח, קבועים או זמניים, אלא רק התייחסות לאנשים. כמו כן קבע השופט, כי הוא לא שוכנע שאוסטרובסקי שהה במקום בניגוד לצו, בהתחשב בנוסח שלו, מה גם שהוא לא הועמד לדין על הפרת הצו.
"העבירה המיוחסת לנאשם היא הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, אך במקרה דנן השוטרים לא פעלו כדין, הצו לא הסמיך אותם לפעול כפי שפעלו נגד רכושו של הנאשם", ציין השופט בהחלטתו לזכות את אוסטרובסקי, "די באמור להביא לזיכויו של הנאשם, אולם גם אם הייתי מניח שהצו מאפשר לשוטרים לפעול כפי שפעלו, אין לראות בהתנהגות הנאשם, כפי שהיא מקבלת ביטוי בכתב האישום, כמגיעה לכדי הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. מותר למחות בפני שוטר על התנהגותו, ובכלל זה לומר לו 'תעוף מפה' במחאה, מבלי שהדבר יאפשר לשוטר לעצור את האזרח".
באשר לשאלת ההעלבה, השופט קבע כי אמנם מדובר בהתבטאות שאינה ראויה, אולם אין מדובר בפגיעה ב"ליבת כבודו האישי של הקצין, ואין בה כדי לפגוע פגיעה עמוקה בשמו הטוב, לבזותו ולערער את סמכותו כעובד מדינה בעיני אחרים… יש לבחון את ההקשר הכללי בהם נאמרו הדברים. במקרה הנדון בפסק הדין נאמרו הדברים על ידי אדם בעת שעבר חיפוש לא חוקי על ידי מי שלא הזדהו כמתנדבים משטרתיים. אין בנסיבות כדי להצדיק את אמירת הדברים הפוגעניים, אך יש בהם כדי לרכך את דברי הנאשם בהקשר אמירתם".
הסניגור, עו"ד דוידוב: "איש אינו מצדיק אמיקרת דברים כפי שיוחסו ללקוח, הקצין רמי סייף הוא אחלה גבר ועושה את מלאכתו נאמנה. יחד עם זאת, השופט מגלה גישה ליברלית ונאורה לפי במדינה דמוקרטית בה האזרח הוא הריבון (ולא המשטרה כפי שרבים מאמינים), בשעה שמוציאים כך סתם צווי פינוי ואיסורי כניסה שרירותיים כנגד אוכלוסיה אזרחית, ומבצעים אותם תוך כדי שימוש בכוח ולא כדין, לא ניתן לבוא בטענות לאזרח המברבר דברי בלע תוך כדי כך".
