 |
 |
| השופט משה גלעד | ד"ר הדה בן בסט |
בית המשפט המחוזי בחיפה התיר לפרסם שמות של שורת חשודים בהחזקת חשבונות סודיים בלתי מדווחים בבנק השוויצרי UBS. אחרי פרסום שמו של שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, משה גלעד, ויציאתו הכפויה לחופשה עד לסיום החקירה, נחשפו היום עוד מספר שמות חשודים שנחקרו ברשות המסים, ביניהם בוריס ואבישר וייסמן, בעבר בעלי מרפאות "קליניקה און" בישראל והיום בעלי רשת מרפאות במזרח אירופה; עורך הדין יוסף כהן מתל אביב וראש בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב, ד"ר הדה בן בסט. עד כה נחקרו בפרשה ושוחררו בערבות כ-30 חשודים.
בחודש שעבר פורסם שמם של שניים מבעלי החשבונות שנחשפו – השופט גלעד ואשתו, חברת מועצת העיר עכו, אביבה גלעד, שנחקרו ברשות המסים בתחילת ספטמבר בחשד לאי דיווח על הכנסות. בביתם של בני הזוג נערך חיפוש והשופט גלעד, שמונה לתפקידו לפני שש שנים לאחר שנים ארוכות כסנגור פלילי, יצא בינתיים לחופשה.
החקירה הגלויה בפרשת החשבונות הסודיים של ישראלים, שהיקפם לפי החשד מאות מיליוני יורו, נפתחה ביוני 2014 כשרוני אליאס, יועץ השקעות ישראלי בבנק UBS בשוויץ, נעצר בסיומה של פגישה שערך במלון בתל אביב עם שני לקוחות. אליאס שעבד ב-UBS בשמונה השנים האחרונות, היה ממונה על טיפול בלקוחות ישראלים, ובמסגרת תפקידו ערך פגישות חשאיות עם לקוחות אשר נמנעו מהעברת הוראות ומסמכים לבנק בדרכים אחרות, על מנת שלא ייחשפו.
ברשותו של אליאס נתפסה רשימה של מאות לקוחות ישראלים, ויחד איתו נעצרו אחרי פגישתם איתו ביוני שני לקוחות שכעת הותר לפרסם את שמם – בוריס (74) ובנו אבישר וייסמן, שכאמור בעבר ניהלו את עסקי מרפאות "קליניקה און" בישראל והיום בבעלותם רשת של 60 מרפאות במזרח אירופה, שהיקף פעילותה כ-40 מיליון יורו בשנה, והרשומה במקלטי מס בפנמה ובאיי הבתולה הבריטיים, תוך ניסיון להסתיר את הקשר של בעליה ומנהליה לישראל.
בחיפושים שערכו אנשי מס הכנסה (חקירות חיפה והצפון) בבתיהם של האב ובנו לבית משפחת וייסמן נמצאו כספות נסתרות ובהן חותמות של החברות הזרות השולטות ברשת. על פי החשד, רווחי הפעילות של המרפאות הופקדו בחשבונותיהם של בעלי השליטה ממשפחת ויסמן בבנק UBS ולא דווחו לרשויות המס בישראל. בבקשה שהוגשה לבית המשפט עם מעצרם, נטען כי במהלך השנים 2009-2014 נצברו בחשבונות אלה 15 מיליון יורו. במסגרת החקירה נעצר גם רו"ח אמיר שטרן מרמת השרון, המשמש חשב ומנהל הכספים של רשת המרפאות.
עורכי הדין עמית חדד ואושר רובינגר, המייצגים את משפחת ויסמן, ביקשו מבית המשפט המחוזי בחיפה לאסור את פרסום שמם, בטענה שהפרסום יסכל ויביא לביטול עסקה המצויה בשלבים האחרונים לפני סיכום, למכירת רשת המרפאות והקבוצה שבבעלות המשפחה תמורת כ-20 מיליון יורו. בקשתם נדחתה.
עוד בין החשודים ששמותיהם הותרו לפרסום: הדה בן בסט, ראש בית הספר למדעי התרבות בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בספרות אמריקאית. בן בסט מחזיקה על פי החשד זה 12 שנה חשבון בנק בלתי מדווח ב-UBS, שיתרתו עומדת על כמיליון דולר. פרקליטה, עו"ד מיקי מיכאלוביץ, טען כי החשבון נפתח על ידי בעלה המנוח והפרסום יגרום נזק חמור לה ואף למוסד בו היא מלמדת.
 |
| השופטת תמר שרון נתנאל |
נחשף גם שמו של עו"ד יוסף כהן, בעל משרד עורכי דין מתל אביב, שבחשבונו ב-UBS כמיליון דולר, שאותם הסתיר והשמיט מהצהרות ההון שלו במשך 10 שנים, לטענת רשות המסים, כמו יתר החשודים. עו"ד מיכאלוביץ המייצג אף אותו, טען בבקשה לאסור את פרסום שמו, כי הסכומים שהחזיק נמוכים והנזק לאוצר המדינה קטן בהשוואה לנזק האישי שייגרם לו מהפרסום. לטענתו, בגובה הסכומים בהם מדובר, לא נהוג להגיש כתבי אישום והתיקים נסגרים לרוב בתשלום כופר.
עוד בין השמות: סוניה ווייך, גמלאית של שירות המדינה מתל אביב המחזיקה על פי החשד בחשבון בלתי מדווח של חצי מיליון דולר, שלדבריה ירשה ממשפחתו של בעלה, ונחום אלברט, תושב חוזר שהתגורר בחו"ל שנים ארוכות ומחזיק על פי החשד בחשבון לא מדווח שיתרתו 764 אלף פרנק שווייצרי. לטענתו השמטת הדיווח נעשתה בשגגה.
שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, תמר שרון נתנאל, קבעה בהחלטה לגבי בקשות איסור פרסום שמותיהם של החשודים, כי הם לא עמדו בנטל להוכיח שייגרם להם נזק חמור, ומאידך קיים אינטרס ציבורי בפרסום השמות ו"חשיפתם לאור השמש" שתתרום למלחמה בהון השחור ותרתיע אזרחים נוספים.
 |
| בנק UBS בשווייץ |
