הקפאה פתולוגית

נציב הביקורת, השופט דוד רוזן

הדוח הראשון שפרסם השופט דוד רוזן בחודש מאי, בתפקידו החדש כנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, עסק בחשדות לזיוף, הטיית חוות דעת ובידוי ראיות בתפר הקריטי שבין הפרקליטות למכון לרפואה משפטית. הנציב רוזן קבע בדוח כי הפרקליטות מסתירה מבתי המשפט ומהסנגורים חומרי חקירה הנוגעים לעבודת המכון, וקולות של אופוזיציה מקצועית של מומחים מתוך המכון המתנגדים לחוות דעת שהוגשו לבתי משפט.

רוזן פרסם שורת המלצות נוקבות לרפורמה יסודית בהתנהלות הפרקליטות מול רופאי המכון, שחוות הדעת המרשיעות שלהם שולחות למאסר מאות בני אדם בכל שנה בתיקי רצח וחבלה. חמישה חודשים עברו מאז פרסומו, ומתברר כי לא הרבה קרה עם שורת הקביעות וההמלצות של רוזן.

מסקנות הדוח, שאת כתיבתו החלה הנציבה הקודמת הילה גרסטל, תומכות בהעברת תיקים של המכון בשלמותם לידי ההגנה, וביטול האבחנה בין חומרי חקירה לתרשומות פנימיות, הנשארות בתחום ידיעתה של התביעה בלבד. נקודות רבות נוספות שעלו בדוח נשארו על הנייר. למשל, רוזן קרא לשר הבריאות יעקב ליצמן, למנות ועדת בדיקה עקב סירובם של רופאים מהמכון לשתף פעולה עם הביקורת, ולהסביר מדוע שינו חוות דעת באופן לא מנומק בתיקים שנבדקו.

על משרד הבריאות, קבע רוזן, לבחון ולפתוח מחדש את אותם תיקים, בהם קיים חשש לכשרות חוות הדעת (עקב "שינויים שנעשו ללא ביסוס והנמקה") ולתשאל את הרופאים, מאחר שלו עצמו אין סמכות עליהם. אולם במשרד הבריאות טוענים בתגובה לפניית אתר "פוסטה" כי אינם מודעים לפניית רוזן, וממילא לא נפתחו הליכי בדיקה בעניין. זאת, על אף שרוזן פנה שוב לשר ליצמן בחודש שעבר בבקשה שיקים את הוועדה וישלים את בדק הבית במכון. 

ראש המכון, ד"ר חן קוגל, שחשף אי סדרים במכון כשעוד שימש כסגן תחת פרופ' יהודה היס, אמר לאחרונה בפורום סגור כי "המכון לרפואה משפטית גרם להרשעת חפים מפשע, ועדיין אנשים חפים מפשע יושבים במאסר בגלל חוות דעת לא אמינות שניתנו בעניינם".

לפני עשור נאלץ קוגל לעזוב את המכון לאחר שיצא נגד המתרחש בו, אף שקיבל צו הגנה ממבקר המדינה. הוא חזר כמנצח לאבו כביר ב-2013, לאחר שמונה שנים בהן היה בחוץ ונתן חוות דעת פרטיות כמומחה מטעם ההגנה בשורת תיקים כנגד חוות הדעת של המכון.

ד"ר חן קוגל בדיון בכנסת

פתיחת התיקים

"הבעיה היא שאנשים מסוימים במכון פעלו לפי מה שמצפים מהם לשמוע וכיוונו לכך", אמר קוגל בגלוי בדיון בוועדת ביקורת המדינה של הכנסת, שהתכנסה לאחר התחקיר הראשון בנושא שהתפרסם בתוכנית "עובדה".

אפילו המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, אמר בעקבות פרסום דוח רוזן, כי "ככל שהמכון יודע על אירועים שבהם יש סימן שאלה גדול, יכול להיות שנפתח את אותם תיקים". עם זאת, הוא סייג כי לדעתו רק "בודדים יושבים בכלא על סמך חוות דעת של המכון בלבד". בדיונים פנימיים מביע קוגל נכונות לבצע בדיקה מקיפה בתיקים מהעבר, אולם לשם כך יש לתשאל את נותני חוות הדעת ולחקור את השינויים. בפורומים סגורים אמר ראש המכון כי מהיכרותו עם כמה תיקים, ניתנו חוות דעת "שהן הפוכות להגיון".

אולם לדברי ראש המכון, מי שבולם את האפשרות לפתיחה מחודשת של תיקים בהם מתקיים החשד, הם היועצים המשפטיים של משרד הבריאות והפרקליטות. לטענתם ראש המכון מצוי בניגוד עניינים שכן מדובר בתיקים מהתקופה בה היה מהעבר השני של המתרס, ונתן חוות דעת סנגוריאליות כנגד חוות הדעת של המדינה. גם אם יש משהו בטענה, הרי שניתן לפתור אותה על ידי פתיחת התיקים בידי רופאים אחרים במכון.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לפוסטה: "ביחס לסוגיית פתיחת תיקי העבר, עמדת המשרד היא כי מבלי להמעיט בחשיבות העצומה בהגעה לחקר האמת, יש לקבוע קריטריונים ברורים להחלטה אילו תיקים ייפתחו מחדש. זאת, בין היתר, על מנת שלא להביא להצפה של בקשות לפתיחת כל התיקים החמורים מן העבר לבחינה מחודשת, תוך פגיעה בעיקרון סופיות הדיון.

"ביחס למעורבות ד"ר קוגל בגיבוש רשימת התיקים המיועדים לפתיחה, יובהר כי עם כניסתו לתפקיד הוא חתם על הסדר למניעת ניגוד עניינים לפיו התחייב, בין היתר, להימנע מטיפול בכל עניין בו עסק באופן אישי במסגרת עיסוקיו טרם מינויו. בהתאם לכך מנוע ד"ר קוגל מלגבש רשימה ולעסוק בתיקים בהם עסק בתפקידיו הקודמים".

המכון לרפואה משפטית. ליקויים בעת כתיבת חוות דעת מומחה

הרופאים לא משתפים פעולה

בהמשך לדוח על המכון שיגר רוזן לשר הבריאות ליצמן מכתב שהגיע לידי "פוסטה": "ממצאי הביקורת", כתב, "העלו ליקויים הנוגעים למידת ההקפדה על סטנדרטים מקצועיים ואתיים של רופאיו בעת כתיבת חוות דעת מומחה, ובכלל זה שינויים בחוות הדעת; הערמת קשיים על סנגורים ומומחים מטעם הנאשם לקבל חומרי חקירה; סירוב המכון לתת חוות דעת לסנגוריה; העדר מדיניות ונהלים חסרים ובלתי מספקים במכון".

רוזן הבהיר כי ממצאי הביקורת נוגעים להתנהלות קודם כניסתו של ד"ר קוגל לתפקיד, והציג במכתב את עיקרי ההמלצות שגיבש, ובראשן "בדיקת המקרים שחלו שינויים בחוות הדעת, לכאורה ללא בסיס והנמקה…זאת בשים לב כי חלק מרופאי המכון לא שיתפו פעולה עם הביקורת. אודה להתייחסותך אודות הצעדים שננקטו, בחלוף מספר חודשים מיום פרסום הדוח", כתב רוזן לליצמן.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה ל"פוסטה": "למשרד הבריאות לא הגיע כל מידע או תלונה על כך שרופאים המועסקים היום במכון לא משתפים פעולה עם הליכי הביקורת. לו היה המשרד נדרש לכך, היה פועל בעניין. הדברים יפים לנוכח העובדה ששר הבריאות הרחיב את סמכויות הנציב בכך שהביקורת תכלול גם את עבודת המכון. מבירור ראשוני שנערך עולה כי הרופאים המועסקים במכון שיתפו פעולה עם הנציבה הקודמת, השופטת בדימוס הילה גרסטל ובהחלט מעונינים לשתף פעולה גם עם הנציב רוזן ולמסור את עמדתם. המשרד יעבוד עם הנציבות על העניין כדי לוודא שהליכי הבדיקה מוצו".

ד"ר קונסטנטין זייצב (צילום מסך מתוך התוכנית עובדה)

ד"ר זייצב

מבין 12 הרופאים העובדים כיום תחתיו, ידוע על אי אמון ששורר בין ד"ר קוגל לד"ר קונסטנטין זייצב, שהתעמתו בעבר במספר תיקים, כשקוגל נתן חוות דעת פרטית עבור ההגנה, וזייצב מטעם המדינה. קוגל אמר לפני שנה בכנסת כי ד"ר זייצב ממשיך לעבוד במכון, אך "עניינו מצוי בבדיקה". בפועל, זייצב ממודר על ידי ראש המכון זו תקופה ארוכה מעבודה על תיקים פליליים שעשויים להגיע לבית המשפט.

אחת המחלוקות הידועות בין קוגל לזייצב קשורה לפרשת רומן זדורוב, כשד"ר זייצב קבע שתאיר ראדה נרצחה בסכין יפנית, כמו זו שנמצאה אצל זדורוב, בעוד ד"ר קוגל וד"ר מאיה פורמן, שלא עבדו במכון כשהתנהל המשפט, סברו כי החתכים נגרמו מסכין אחרת, משוננת. בתיק אחר שנוי במחלוקת, שצוין בדוח של רוזן, פגע נהג למוות בהולכת רגל, וקביעתו הראשונה של ד"ר זייצב בהקשר למיקום הפגיעה בגוף תאמה את גרסת הנאשם. בהשלמת חקירה, לאחר שבוחן התנועה שוחח עם ד"ר זייצב, שינה הרופא את חוות דעתו. חוות הדעת השנייה התיישבה עם טענת התביעה באשר לאשמת הנהג, אולם בית המשפט העדיף את חוות הדעת של ההגנה על חוות הדעת המתוקנת של המדינה. 

שר הבריאות יעקב ליצמן

הפרקליטות תתיישר?

לאחר פרסום דוח רוזן, הביע קוגל תמיכה בכל ההמלצות. גם לשכת עורכי הדין והסנגוריה הציבורית בירכו על התיקונים שהציע הנציב, ובראשם שיקוף עבודת התביעה מול המכון באופן מלא. אך הפרקליטות, בינתיים, שוקלת ועדיין לא התחייבה על עמדתה. מהפרקליטות נמסר:  "בפרקליטות נערכה עבודת מטה מקיפה ויסודית, בסיומה גובשו שורה של המלצות שהובאו בפני היועץ המשפטי לממשלה, שכבר קיים ישיבה ראשונה בנושא".