הקוף והבננה

אחרון אחרון הפרמידה (אילוסטרציה. צילומים מאתר FREEPIK)

נאשם שהודה בעבירות מס של 2.5 מיליארד שקל וישב שלושה חודשים במעצר, לא ייכנס לכלא אפילו ליום אחד נוסף, "הודות" לגזר דין יוצא דופן בהחלט של שופט בית משפט השלום בתל אביב, שמאי בקר.

רפי (שם בדוי), בן 46 מבת ים, הואשם על ידי רשות המסים כי הוציא וקיזז בחברה הרשומה על שמו חשבוניות פיקטיביות ב-2.5 מיליארד שקל במשך שנה וחצי – כלומר ב-100 מיליון שקל כל חודש. הנזק הכספי למדינה – סכום המס שנגרע מקופתה – היה כמעט 200 מיליון שקל רק בתשלומי מע"מ, מבלי להביא בחשבון סכומי מס הכנסה. אולם השופט בקר קבע, כי רפי הוא איש קש שנוצל עקב מצבו הנפשי – "קוף" שהוציא חשבוניות בהוראת אחרים שגרפו רווח של עשרות המיליונים, והותירו לו עמלות של אלפי שקלים בודדים.

השופט בקר כתב בגזר הדין כי ההרתעה במקרים האלה "צריכה ליפול בחלקם של המגייסים, של הציניקנים הקרימינליים, שליבם כאבן שעה שהם בוחרים להם את 'קופיהם' (בלשונם) האומללים, בכדי לבצע עבירות שעשרות מיליוני שקלים בצידן, ובטובם הם 'זורקים בננה' לאותם אומללים. אותם יש להרתיע, בהם יש להכות". 

ה"אחרים" במקרה הזה, ה"מוח" לכאורה מאחורי ההונאה הם יניב קנרש ואברהם אוסקר העומדים לדין בנפרד, ומואשמים בהלבנת הון של 200 מיליון שקל. קנרש ואוסקר היו בעלי תחנות דלק, שמכרו דלק בתחנות וגם מחוץ להן – לפי הנטען תוך שימוש בחשבוניות כוזבות. אנשיו של אוסקר קנו דלק מבתי הזיקוק ומכרו ללקוחות קצה, אך במקום לשלם מע"מ על מכירות הדלק, הם רכשו לפי הנטען חשבוניות פיקטיביות שהעידו על רכישות דלק נוספות לכאורה, שאיפשרו להם לקזז הוצאות ו"לחסוך" 200 מיליון שקל של מע"מ שהיו צריכים לשלם בגין העסקאות האמיתיות.

מי שהוציא להם את החשבוניות בסכום האסטרונומי על דלקים שמכר כביכול הוא הנאשם רפי, שמסר אותן לידי דוד מורגנשטרן, וזה גילגל אותן הלאה אל אוסקר וקנרש. התובע במשפטו של רפי, עו"ד אורן בר-עוז מרשות המסים, הבהיר כי הנאשם לא מכר ליטר דלק מימיו, וכל עיסוקו התמצה בהפצת חשבוניות. רפי הודה בעבירות בהסדר טיעון והתביעה ביקשה עד שבע וחצי שנות מאסר. עם זאת, התביעה הודתה, כי "אין חולק שהנאשם חולה במחלת נפש ויכול שהדברים השפיעו ברמה מסוימת על ביצוע העבירות".

השופט שמאי בקר

טראומה מהכלא הצבאי

במהלך הדיון בתיק התברר: מזה שנים הנאשם מוכר כחולה סכיזופרניה, אף שבשירותו הצבאי (אמנם לפני 20 שנה) הוא היה לוחם בסיירת גולני. במהלך האינתיפאדה הראשונה הוא היה מעורב בתקרית בה הרג אשה פלסטינית בניגוד לפקודות ונכלא בכלא צבאי במשך שנה וחצי. מאז הוא הידרדר, נקלע למשבר והתקפי פראנויה על ערבים המתכוונים לחסלו. הוא התחתן פעמיים והתגרש, אך היה גם באשפוזים פסיכיאטריים ולפרקים חי כהומלס בגנים ציבוריים. בדבריו לבית המשפט הוא אמר: "הייתי בסיירת גולני, שכבתי במארבים, הייתי מכונה, רק שכחו לעשות פאוז".

הפסיכיאטר המחוזי קבע, כי רפי כשיר לעמוד לדין למרות המחלה, מאחר שלא הוכח כי בעת ביצוע העבירות הוא היה תחת התקף פסיכוטי ולא מודע למעשיו. ההגנה הגישה חוות דעת פסיכיאטרית נגדית, שנדחתה. התביעה טענה, כי רפי היה חלק ממערכת משומנת שרימתה את המדינה, ודחתה את הטענה שהוא היה "אחרון אחרון הפירמידה". התביעה הסבירה כי לשיטתה "איש קש" הוא אדם שמשאיל את שמו או זהותו ובכך מסתכמת פעילותו, אולם כאן מדובר באדם שהיה פעיל ועמד בקשר רציף עם הגורמים שמעליו.

הסנגורים, עו"ד כפיר ממון ועו"ד קרן שקד, טענו כי בעוד קנרש ואוסקר קטפו את הפירות, הלקוח שלהם "קיבל את החרצנים". לדבריהם ההבדל הוא שמתחתיו בפירמידת החשבוניות לא היה איש, כך שלהבדיל מהם הוא לא יכול היה "להתכסות בשמיכה דקה של חשבוניות" מגורם נמוך ממנו.

את "המסמר האחרון" בתיק תקעה בעלת הבית בו מתגורר הנאשם בשנים האחרונות. מדובר בבעלת חוות סוסים טיפולית המכירה את משפחתו. היא העידה כי הוא חי אצלה שנים במרתף הבית, ונמצא באחריותה – תחילה עשתה זאת תמורת שכר אך כיום הוא בתמורה "מתנדב" בחווה. האשה סיפרה כי הוא זקוק להשגחה קבועה כסכיזופרן ו"למי שינהל אותו", ותיארה כיצד הוא נוטל כדורים מקופסה מיוחדת המחולקת לשבעה ימים, כאשר כל יום מחולק אף הוא לארבעה: לכדורי בוקר, כדורי צהריים, ערב ולילה.

קופים, מלאכתם נעשית בידי אחרים

הברק העונשי

לרפי יש הרשעה אחת מהעבר בהחזקת מקום להימורים. השופט בקר כתב כי נראה שגם במקרה הזה הוא שימש איש קש, כי "קשה להאמין שמי שלא מסוגל להתרחץ, לבצע קניות, לשלם חשבונות חשמל ומים לבדו, מסוגל להחזיק מאורת הימורים”.

"בין הקשיים הנפשיים של הנאשם לבין השמתו ו'תפקודו' בתחתית הפירמידה העבריינית קיים קשר הדוק, בולט ודוקר בעין”, כתב השופט בנימוק הארוך לגזר הדין, "לא לחינם הולכים העבריינים אצל האנשים החלשים, אלה המצויים בשולי החברה, הסובלים ממחלות נפשיות, 'משוגעים' בשפת העם או 'קופים' בעגה העבריינית, ובהם עושים שימוש נקלה ובזוי כדי לשרת מטרות עברייניות… העבריינים העיקריים, אלה שבאמת נהנים מהפירות הרקובים של העלמות המסים, מבקשים לעשות שימוש באותם אנשים מוחלשים כבכלי א-ברק. אני מוצא כי לפחות בנסיבותיו הספציפיות של הנאשם, אין מקום כי הברק העונשי יכה בו. אם תרצו, בחייו פגע כבר הברק וכידוע – אין הברק מכה פעמיים באותו מקום".

הסנגורים, עורכי הדין כפיר ממון וקרן שקד

השופט הוסיף כי "תהום פעורה בין מי שמוציא ומביא, יוזם, ומוליך שולל ובעיקר משלשל כסף לכיסיו לבין אחרון החיילים, במקרה זה פיון ממש, אשר נבחר בקפידה לשמש בתפקיד, כאשר כל לקויותיו וחסרונותיו – אך כמעלות ויתרונות ייחשבו בעיני מפעיליו".

חוות דעת של הממונה על עבודות שירות קבעה כי הנאשם לא כשיר אף למלא את המטלה העונשית הזו, מאחר שהוא לא עובד משנת 1998 ונחשב מסוכן לעצמו ולאחרים.

השופט התחשב גם בעובדה שהנאשם היה 16 חודשים במעצר בית, ושהוריו בני ה-90 נאלצים היום להתמודד עם תביעה לפנות אותם מביתם, עקב הלוואה שלקחו כדי להפקיד את ערבות של 350 אלף שקל שנדרשה לשחררו ממעצר. 

השופט גזר איפוא על רפי שלושה וחצי חודשי מאסר בפועל, המתקזזים עם התקופה בה ישב במעצר, ובנוסף הטיל עליו מאסר על תנאי וקנס בגובה 75 אלף שקל בלבד, "ההולם את רווחיו בפרשה".