 |
| אבישג חוגי (סנאנג') (באדיבות פוראת נסאר, חדשות 2, לחצו לוידאו) |
ארבע וחצי שנים של חקירה ביחידת ההונאה של מחוז חוף הגיעו לסיומן. לבית המשפט השלום בחיפה הוגש (25 אוגוסט) כתב אישום נגד "יועצת ההשקעות" אבישג (רבקה) חוגי (סנאנג') בת ה-38.
לחוגי-סנאנג' יש משיכה לתחום הפיננסי. היא עובדת לשעבר של בנק איגוד, ועבדה גם בבית ההשקעות "אקסלנס נשואה", עד סוף 2009. לפי החברה, במסגרת העסקתה שם לא היה לה כלל מגע עם לקוחות. כך נטען גם בחברת ISP שם עבדה בחודשים אוקטובר נובמבר 2010 עד שפוטרה. היועץ המשפטי לחברה, עו"ד ירון סובול, אמר לחוקרים בתיק כי היא פוטרה "עקב אי שביעות רצון מתפקודה". מנהלה שם היה עדי שלג, שמסר כי היא לא היתה מורשית לנהל תיקי לקוחות, לא היתה מורשית לפנות ללקוחות או להשקיע עבורם ולא יכולה היתה להשקיע שם מכספה או כספם.
אבל, על פי כתב האישום, ומסמכים נוספים שהגיעו ל"פוסטה", בהמשך היא הציגה את עצמה כיועצת של החברות וכברוקרית, גייסה לה משקיעים שהעבירו כספים שהופקדו בחשבונותיה הפרטיים ובמקום להפנות אותם להשקעות נבונות בבורסה היא שילשלה אותם לכיסה. לטענת התביעה, סך הכספים שגנבה כך עומד על 2,560,000 שקלים. מתוכם, סכום של כ-990 אלף השיבה למשקיעים שהתלוננו, רובו ככולו תוך שגייסה את הכסף הזה ממשקיעים אחרים.
חוגי נאשמת במספר מקרים של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מספר גניבות בידי מורשה וכן בעבירה של עשיית פעולה ברכוש אסור – לפי חוק איסור הלבנת הון. באמצעות הסנגור, עו"ד שרון נהרי, חוגי מכחישה את המיוחס לה. "מרשתי מסרה גרסה לפיה כל מטרתה היתה להרויח כספים למשקיעים", מסר עו"ד נהרי, וציין כי "טרם החקירה כבר נוהל דין ודברים שלא צלח, באמצעות עורך דין אזרחי".
ביחידת ההונאה הצפונית, בפיקודו של רפ"ק אלי סופר, ובמחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים חושבים אחרת. לפיכך, הודות למאמצי היחידה הסגירה צרפת את אבישג-רבקה-חוגי-סנאנג' לישראל. שני חוקרים של היחידה יצאו לשם ללוות אותה ארצה. עכשיו היא מוחזקת בבית המעצר קישון.
רוצה תעודת יושר
חוגי נמלטה מישראל ב-27 לדצמבר 2011, לדבריה אחרי שלבני משפחתה נמאס ממנה והם אמרו לה כי הכי טוב שתעזוב את הארץ. היא עשתה זאת בסיוע אנשי עמותת "לב לאחים", שאת הקשר איתם החלה כאשר פנתה אליהם כעובדת חברת אקסלנס, טענה כי "יש בחור ערבי שמטריד אותה" וזכתה לעזרת העמותה בהנפקת דרכון חדש באופן מיידי, ביציאה מהארץ ובהעברתה לקהילה חרדית בצרפת. בסופו של דבר התברר כי גם הם נמנו על קורבנות ההונאה שלה.
החופש הצרפתי תם רק אחרי יותר מארבע שנים. ב-8 אפריל 2015 היא נעצרה בצרפת לבקשת ישראל, והוסגרה לפני כשבועיים (17 אוגוסט). כבר בצרפת היא טענה כי היא נשואה לצרפתי, ובחקירה התברר כי כבר בדצמבר 2014 אחותה הגיעה למשטרת ישראל מצויידת בייפוי כוח מטעמה, לפיו היא "מבקשת למסור לאחותה תעודת יושר על מנת שתוכל להתחתן בצרפת".
בשנה האחרונה, בעוד חוגי-סנאנג' מוחזקת בתנאים קשים בבית מעצר בוורסאי, ניהל את החקירה בארץ צוות בראשותו של רס"מ עידן ארנשטיין. החוקרים קיבלו לידיהם את החשודה כבר בשדה התעופה שארל דה גול, ועם נחיתתה בנתב"ג הושלם פורמלית הליך מעצרה. נדרש מספר לא רב של פעולות השלמה לשביעות רצון הפרקליטות והתובעת הממונה על התיק, עו"ד אילנה קוזמינר.
בארץ היא עומתה עם קורבנותיה והחוקרים אומרים כי אישרה את מרבית טענותיהם. היא מסרה כי הפסידה את כל הכסף בכך שהשקיעה אותו באופציות מעו"ף, והסבירה כי "נכנסה למערבולת שלא הצליחה לצאת ממנה". הנאשמת התנצלה על מעשיה והבטיחה כי תעשה כל מאמץ להשיב כספים למתלוננים.
 |
| עו"ד שרון נהרי |
איך זה עבד
ההונאות המתוארות בכתב האישום בוצעו במהלך כשנה וחצי, בין מרץ 2010 לדצמבר 2011. חוגי החזיקה אז ארבעה חשבונות בנק, בתל אביב בסניף יד חרוצים של הבינלאומי, בהרצליה בסניף שנקר של דיסקונט, באחד מסניפי טפחות, ובסניף נהריה של לאומי.
הפרקליטות טוענת כי היא התחייבה בפני קורבנותיה להשקיע את הכספים בהנפקות של סחורות, תעודות סל וניירות ערך זרים והתחייבה להעביר להם ערבות בנקאית או צ'ק ביטחון. על פי התביעה היא לא סיפקה ערבות בנקאית, והעבירה למרבית המתלוננים "צ'ק ביטחון" מחשבונותיה הפרטיים. לטענת הפרקליטות היא מסרה לקורבנות בכזב כי ההעברה נעשית לחשבונותיה הפרטיים על מנת לזכות אותם בהטבה הניתנת לעובדי החברה בה היא עובדת. היא לא היססה לחתום על "הסכמי השקעה" עם חלק מהאנשים שהפילה כך בפח. לאחר שהכספים הועברו לחשבונותיה, היא עירבבה את כספי קורבנותיה עם כספיה הפרטיים ועם כספי קורבנות אחרים, השקיעה את הכספים באפיקי השקעה מסוכנים, שאינם אפיקי ההשקעה אליהם התחייבה, ובמרמה החלה לשלוח יד בכספים לשימושה הפרטי.
לטענת התביעה, היא הבטיחה למשקיעים התמימים להשקיע באמצעות אקסלנס את כספם והונתה אף כאלה עמם היתה לה הכרות רבת שנים.
במרס 2010, היא התקשרה לאחד ממכריה, אורן, אבל טענה בפניו כי התבלבלה במספר וכי התכוונה להתקשר לאדם אחר בשם אורן, "כדי לדווח לו על רווחים" שכביכול הפיק מהשקעה כספית. באותה הזדמנות היא הציגה את עצמה כמי שעובדת בחברת השקעות והציעה לו ולאחיו להשקיע את כספם באמצכות חברת השקעות. עכשיו, נטען, היא דיברה על מסלול ללא עמלות, ועל התחייבות כי הכסף יושקע בניירות ערך זרים, לרבות השקעות בסחורות, מניות בנקים זרים והנפקת תעודות סל זרות, הכל תוך התחייבות לכך שהסיכון להפסד הוא עד חמישה אחוז מגובה ההשקעה, וכי בחלק מהסיכון תישא חברת ההשקעות.
זה התחיל בהשקעה של 200 אלף שקלים מכספיה של חברה בבעלותם, ואחרי ארבעה חדשים היא השיבה להם בצ'קים על סך 238 אלף, הכוללים כביכול רווח של 38 אחוז על 100 אלף שקלים מתוך ההשקעה. אחד הצ'קים חזר, הם המשיכו להשקיע כאשר חוגי המשיכה וטענה בכזב בפניהם כי עומדת בפניהם "הזדמנות השקעה חד פעמית שאסור להם לפספס". בסך הכל הם העבירו לה 800 אלף שקלים. לטענת התביעה היא נותרה חייבת להם 225 אלף וכי היתרה שכן הושבה להם מקורה בכספים שהועברו לה על ידי משקיעים תמימים אחרים.
על פי כתב האישום, מאשה אחת, שני בניה ואשתו של אחד מהם, גם הם מכרים ותיקים, היא גנבה סך של 335 אלף שקלים. מכר אחר היא עקצה ב-260 אלף שקלים. ממכר שלו היא גם הוציאה 195 אלף שקלים.
ללא רחמים
לפי כתב האישום היא גייסה משקיעים ללא רחמים. באמצעות פייסבוק יצרה קשר עם אב שכול במהלך ימי השבעה על בנו, בטענה שהכירה את הבן המנוח בחו"ל. לאחר ימי השבעה הגיעה לבית האב בראשון לציון, סיפרה לו בכזב כי היא שכלה את אחיה באחת ממלחמות ישראל, והציעה את עזרתה באיסוף תרומות לצורך הנצחת זכרו של הבן המנוח.
בפני האב השכול היא הציגה את עצמה כעובדת בחברת "Isp", העוסקת ב"השקעות והנפקות בתחום הזהב וההנדסה הירוקה", והציעה לאיש להשקיע באמצעותה, דרך חברת ההשקעות, כספים ללא עמלות וריביות, כך שהרווחים יוקדשו להנצחת זכר הבן. כרגיל, היא התחייבה גם בפניו, בכזב, להשקיע את כספו בהשקעות המניבות רווחים גבוהים כאשר הסיכון להפסד הינו "עד "שני אחוז מגובה הקרן", ובכל הפסד מעבר לכך תישא חברת ההשקעות. הוא העביר לה 270 אלף שקלים. בדצמבר 2010 זמן קצר לאחר שדרש 100 אלף שקלים בחזרה, היא ניתקה עמו קשר ועזבה את הארץ.
קודם לכן הספיקה עוד להוציא במרמה 300 אלף שקלים מעורכת דין מנהריה, 250 אלף שקלים מרופא גיניקולוג נודע מהרצליה, 100 אלף מפקיד בנק איגוד ממושב צפריה.
היתה מובטלת
בפרקליטות טוענים כי למרות האינטנסיביות הזו, למעשה אבישג חוגי הייתה בעצם מובטלת, ולא היו לה הכנסות לחשבונות הבנק שלה ממקור עבודה כלשהו, למעט העברות הכספים שבוצעו על ידי המשקיעים. לא היה לה רישיון לעסוק בייעוץ, שיווק או ניהול תיקים על פי החוק, והיא מעולם לא עמדה בתנאי הסף לקבלת הרישיון.
הפרקליטות ביקשה מבית המשפט להורות על מעצרה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדה. בהסכמת הסניגור עו"ד שרון נהרי, השופט שלמה בנג'ו קבע לתחילת ספטמבר דיון לגופה של הבקשה ובינתיים האריך את מעצרה של אבישג חוגי עד החלטה אחרת.
