תנועת עומדים ביחד, של יהודים וערבים, הוציאה במהלך "השבת השחורה" (12 אוקטובר), עוד אחת, הודעה על אירוע מחאה שייערך הערב בטמרה, הפגנה, "נגד בריחת הממשלה מאחריותה להתמודדות עם האלימות והפשע בחברה הערבית". בהודעה הם מצטטים את הדיווחים על ארבעת האירועים הקשים – רצח, בעארה, חיסול חשבונות בחיפה, פרוטקשן פלילי מוניציפלי ברהט ופרוטקשן פלילי פוליטי ברמלה. האירועים הללו, שמכאיבים לרבים בחברה הערבית ומורטים את העצבים לחברה היהודית, מתזזים גם את מערכות אכיפת החוק, המשטרה ושירות בטחון כללי שבעל כורחו מתחיל להיכנס לתמונה.
לרגע היה נדמה, שאירועי מג'דל כרום בשבוע שעבר הולכים לשנות את תפישת העולם של הנהגת המגזר הערבי, רשימה משותפת, ועדת המעקב, ראשי ערים, אנשי ציבור, עיתונאים. לפתע הם יוצאים לרחובות נגד הפשיעה המאורגנת והאלימות הקשה, ומודים בחצי פה שהבעיה היא בקרבם, שארגוני הפשע השתלטו על המגזר הציבורי, שכמות הנשק במגזר היא בלתי נסבלת. אבל אז הם עשו אחורה פנה וחזרו להטחת האשמות במשטרה ובממשלה.
ב"פוסטה" אנו עוקבים אחרי הפשיעה במגזר מהיום הראשון לעליית האתר לאוויר בשנת 2010, והיום הדברים ידועים ונהירים לכל צופה טלוויזיה מזדמן, קורא עיתונים אנכרונסיטי ומכור לזפזופים באתרי החדשות והרשתות החברתיות. לכן, כבר אין טעם להרחיב בדיוק כמו שאין תכלית להפגנות הנכבדות אשר מסרבות להביט אל הבעיה בעיניים ולפעול בכנות למיגורה. מנסיוננו העשיר, בחרתי להביא כאן חמישה צעדים שהנהגת המגזר חייבת לעשות מחר בבוקר ובחול המועד של היהודים, אם הם יבוצעו בהקדם מצבם של אחי היקרים בוואדי ניסנאס וחליסה (נולדתי וגדלתי בחיפה), כמו גם מצבם של תושבי המשולש, רמלה-לוד, יפו יא חביבי והפזורה, ישתפר פלאים מהר מאוד.
- תחנות משטרה
שאיימן עודה ואחמד טיבי העומדים בחזית המשא ומתן עם השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, ידרשו להקים לאלתר תחנת משטרה בכל עיר ערבית, ונקודת משטרה ייצוגית בכל כפר. במקביל, הם חייבים להורות לראשי הערים למשוך את ההתנגדויות שלהם להקמת תחנות משטרה בשטח השיפוט שלהם. זהו אחד האבסורדים הגדולים ביותר בכל הסאגה המתרחשת, ראשי ערים, חברי מועצות הערים, פעילים פוליטים ותנועות דתיות פשוט מונעים בגופם הקמת תחנות משטרה, ממניעים פוליטים לאומניים פשטניים, שכולם מבינים כי עבר זמנם. אם המגמה הזו תימשך אין שום תכלית להפגנות של ערבים ויהודים, ולמאמצים של אלפי שוטרים בשטח, ולסיקור מורחב בכל הערוצים. המסר הזה עובר לארגוני הפשיעה, ולאנשים הפשוטים, שמתנהלים בכפריהם כאילו אין חוק. אם תתקבל החלטה כזו של עודה וטיבי, בשיתוף עם ההנהגה המוניציפלית, המסר יעבור לאזרחים מהשורה, לגבי ארגוני הפשיעה נפרט בהמשך.
השלב הדרמטי בהצלחת המאבק של ערביי ישראל 2. גיוס למשטרה
ניצב ג'מאל חכרוש שקיבל דרגת ניצב ותקציבים מכובדים, לפתיחת תחנות משטרה וגיוס שוטרים ערבים, נחל כישלון חרוץ, חרף המסירות והמאמצים הכבירים. התירוץ לסרבנות הגיוס למשטרה נסמכת על המניע הפוליטי, אבל דומה כי התירוץ הזה עבר זמנו, מדינת ישראל היא עובדה קיימת שאזרחיה הערבים מכירים בה בכל התחומים, למעט בכל הקשור למשטרה. יש עורכי דין ערבים, ופרקליטים ערבים, ושופטים ערבים כמובן, מצטיינים, רק שוטרים לא. אזרחים ערבים מסרבים להתגייס למשטרה. נקודה. מעטים ביותר מהם מוכנים לכל היותר להתגייס לשירות בערים רחוקות או במנהלה ומתקני שירותים, מקומות בהם הם מאבדים את הערך המוסף שלהם, כאוכפי חוק אותנטים, שמסייעים במיגור הפשיעה ומהווים מודל לחיקוי לחברה כולה, עם משכורת לא רעה בכלל.
3. משמר אזרחי ערביקשה להתגייס למשטרה הציונית, הכובשת הגזענית, והמדכאת? אין בעיה, שיקימו ארגון ביניים אזרחי בשיתוף המדינה ובמימון שלה. אזרחים שיפטרלו בישובים השונים ברכבים של הרשות המקומית (תתוקצב בהתאם), גם ירתיעו אחרים וגם יהוו צינור לקבלת מידע איכותי מתושבים נורמטיבים, וכתובת למצוקות של אזרחים. משמר אזרחי כזה יהווה זרוע מפקחת של הרשות המקומית, בשיתוף עם המשטרה כמו בערים יהודיות רבות, וגם גורם חברתי סוציאלי שמאתר מצוקות מהסוג הגורם לאנשים לעשות שטויות – חובות, אבטלה, סכסוכים במשפחה. המשמר האזרחי יכול לשמש גם כבורר ומגשר בסכסוכים, ומקדם סולחות בשיתוף משפטנים מהמגזר.
20 שנה של מאמץ עם שוטרים מכל המדינות. יצחק אברג'ל בדרך לאמריקה 4. חזון ימ"ר חכרוש
הכי מצחיקה היא הטענה של איימן עודה, בראיון לכאן רשת ב' למשל, שמשטרת ישראל חיסלה את ארגוני הפשע היהודים אבל היא מתחמקת מטיפול בארגונים שבמגזר.
משטרת ישראל לא עשתה זאת בזמן אמת, ליאחב"ל לקח כמעט 20 שנה להפיל את ארגון אברג'ל, ולהפיל את אסי אבוטבול במקביל להתפוררות ארגון הפשע המשפחתי במלחמות עקובות מדם. 10 שנים עבדו על רוזנשטיין, אותו כנ"ל על מיכאל מור. מלבד זאת, שוטרים מכל הארץ והעולם התגייסו כדי לפרק את הארגונים הגדולים, ספרד, גרמניה, צרפת, הולנד, בלגיה וארצות הברית כמובן, כולם נטלו חלק במאמץ. חלק מהצלחת המאמץ הזה, הצלחה חלקית יש לומר, נבע מהגיוס של עדי מדינה ומשתפי פעולה בתוך הארגונים, ובנקודות הקצה שלהם, נותני שירותים, סוחרי סמים וכדומה.
אין סיכוי להקים יחידה מיוחדת למאבק בפשיעה המאורגנת והשחיתות הציבורית במגזר הערבי ללא שוטרים ערבים (מוסלמים, נוצרים, צ'רקסים, דרוזים). לא סתם לובשי מדים דרושים כאן, אלא בלשים אמיצים, אנשי מודיעין ממולחים, חוקרים יצירתיים. ימ"ר חכרוש אני נוהג לכנות את היחידה הזו של חלומותיי. ללא מהלך מוצלח בגזרה הזו, כל המאמצים של המפגינים והשוטרים, יירדו לטמיון. אתה לא יכול לצפות מבלשים יהודים מהוד השרון ונתניה להיטמע בשווקים של טייבה וקלאנסווה כדי ללקט מודיעין איכותי. זה בדיוק התפקיד של רכזי המודיעין הערבים הדרושים, רק הם יידעו לגייס את עדי המדינה שיפרקו את התאים הממודרים בצמרת ארגוני הפשע של משפחות כמו כראג'ה, חרירי, ג'רושי. גם אם לא יפרקו אותם לחלוטין, יחידת עילית כזו תהווה גורם מרתיע, החבר'ה הטובים יירדו למחתרת.
5. הציבור הערבי דורש שינוי
בתגובה לדרישה של ההנהגה הערבית, ואזרחים רבים יש לומר, משטרת ישראל מנהלת בימים האחרונים בליץ של חיפושים ומעצרים. בעוד שתפיסות הנשק מבורכות אבל לא מספיקות, המעצרים הם חסרי תכלית ברוב המקרים יש לומר. רוב הפעילויות מדובררות וזוכות לכותרות, אבל חלק גדול מהמעצרים מתבררים כמעצרי סרק שנועדו לתת תגובה לספינים של הרשימה המשותפת. כך, שני הצדדים של הממסד, הפוליטיקאים והמשטרה, מתנהלים בסוג של הכחשה הדדית, ואפילו אחיזת עיניים. אירועי השבת השחורה (12 אוקטובר) מלמדים, שהכלבים נובחים והשיירה עוברת.
דרישות המפגינים מהמשטרה הן שתפעל למיגור הפשיעה, ומה שכל משטרה עושה במצבים כאלה זה הגברת נוכחות, חיפושים, מעצרים. אם פעילות מהסוג הזה תימשך שוטרים וחיילים יציפו את הרחובות והסמטאות, המעצרים יתגברו ויהפכו להמוניים, מה שיוציא מהר מאוד לרחוב מפגינים שידרשו את יציאת המשטרה מהכפרים ושחרור עצורים. בימים האחרונים פרסמנו בפוסטה כמה מעצרים מהסוג הזה, שנועדו לתת מענה ציוני הולם, ללא תשתית ראייתית. בתי המשפט כבר העירו על כך למשטרה, גם פוסטה ("ירי בחליסה: "על אף הסערה הציבורית, תחילת הליכים קשורה בטיב החשד הסביר").
איימן עודה, שגדל והתחנך במרכז הכרמל בחיפה, מעוז ליברלי של דו קיום, מרבה לדקלם מסרים שלמד שם, ומתבל אותם בססמאות לאומניות פופוליסטיות, לגיטימיות יש לומר. ועדיין, בחודש האחרון דומה כי נפל דבר, הרחוב הערבי דורש שינוי. על עודה מוטלת החובה להגדיר להמונים הדואבים את השינוי, ויש לו את הקרדיט להניע פתיחת תחנות משטרה בישובים ערבים, לככב בקמפיין לגיוס שוטרים ערבים והקמת משמר אזרחי ערבי.
