 |
| השופטת נאור, השרה שקד וברקע היועמ"ש מנדלבליט |
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט זכה אמנם לחיזוק והבעת תמיכה מראש לשכת עורכי הדין אפי נוה, שאמר כי ההפגנות הנמשכות בסמוך לביתו הן מטרידות ובעלות מטרה פסולה, אך מנדלבליט עצמו – לפחות כלפי חוץ – מצהיר כי הוא רואה בהפגנות, מבלי להתייחס לוויכוח על מיקומן, אקט ציבורי לגיטימי. בהופעה בכנס פתיחת שנת המשפט של לשכת עורכי הדין במלון דייויד אינטרקונטיננטל (29.8) אמר מנדלבליט כי הוא "מבהיר באופן הברור ביותר כי חופש הביטוי והזכות להפגין הם מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית. לציבור יש קול חשוב בביקורת על רשויות השלטון, ומקומו של היועץ המשפטי לממשלה אינו נפקד מכך". הוא הזכיר כי עם כניסתו לתפקיד, הסכים לכך שגם החוק החדש בעניין נציב הביקורת על הפרקליטות יחול עליו. הנציב דוד רוזן הוסמך לבקר את מנדלבליט, בשונה מקודמתו הנציבה הילה גרסטל שלא קיבלה סמכות דומה לביקורת על היועמ"ש לשעבר יהודה וינשטיין.
בנושא חקירות ראש הממשלה, חזר מנדלבליט ואמר שאין קיצורי דרך בחקירות. "חשוב לי להדגיש בפני הציבור: אכיפת חוק איננה עניין פוליטי, ואסור שתושפע משיקולים שהם זרים להליך הפלילי. הדבר לא קרה, לא קורה, ולא אתן לכך לקרות. השיקולים היחידים שניצבים בפנינו הם השיקול הראייתי והאינטרס הציבורי".
פרקליט המדינה שי ניצן הזכיר את הרשימה הארוכה של חקירות בכירים בשנים האחרונות, ואמר כי הוא נשאל שוב ושוב האם ישראל היא מדינה מושחתת. "לכאורה, התשובה המתבקשת היא כן, יש מקרי שחיתות רבים. אך מדינה הנלחמת בשחיתות ללא מורא וללא משוא פנים – איננה מדינה מושחתת. מדינת ישראל היא מדינה שבה יש משטרה ופרקליטות עצמאיות. לפיכך כולם חייבים כולם לתת גיבוי למלחמה בשחיתות, כדי שלא נגיע למצב שבו רשויות החקירה והתביעה תחשושנה מלמלא את תפקידן".
 |
| היועמ"ש מנדלבליט. שומר על קור רוח |
שרת המשפטים איילת שקד הבהירה בדבריה בכנס את כוונתה לקדם את "חוק יסוד: מדינת הלאום של העם היהודי", ואת הרלוונטיות שלו לשינוי פסקי הדין של בג"צ המסעירים את הזירה הציבורית, כמו למשל פסק הדין האחרון בנושא המסתננים, המונע את כליאתם לצורך "שכנוע" כך שיסכימו להרחקתם מהמדינה. "בישראל של 2017, מדינה שמשטרה החוקתי הוא מארג שתי וערב של זכויות פרט, ללא כל התייחסות בחוקי היסוד להיותה מדינת הלאום של העם היהודי – הפכה הציונות לשטח המת של מערכת המשפט והשאלות הנוגעות לה אינן נחשבות רלוונטיות", אמרה שקד.
"אתגרים לאומיים הם נקודה משפטית עיוורת, שעל פי התפיסה המקובלת היום, לא אמורים לבוא בחשבון. שאלת הרוב היהודי אינה רלוונטית בשום מקרה (בבית המשפט העליון, ז"ק)", תקפה שקד והסבירה כי החוק ישנה זאת. "השאלות הלאומיות לא נדונות כרלוונטיות כאשר אנו עוסקים במסתננים מאפריקה שהשתכנו בדרום תל אביב והקימו בה עיר בתוך עיר – ותגובת מערכת המשפט היא פסילה ופסילה חוזרת של החוק המבקש להתמודד עם התופעה. כך גם משימה ארוכת שנים כמו ייהוד הגליל, שליוותה אותנו מאז ראשית הציונות, ננטשה בפסק דין קעדאן". שקד הבהירה: "מערכת זכויות הפרט בישראל היא עניין כמעט מקודש בעיניי, אבל לא כאשר היא מנתקת עצמה מהייחודיות הישראלית, מהזהות ומההיסטוריה שלנו. הציונות לא תמשיך לכופף את ראשה בפני מערכת זכויות הפרט".
 |
| ראש הלשכה אפי נוה עם השרה איילת שקד |
דבריה של שקד הופרעו על ידי כמה פעילות מקבוצת ברק כהן, שקנו כרטיסים לכנס וקמו וקטעו את דבריה בצעקות "פשיזם" ו"אפרטהייד".
נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור, מצידה, הבהירה בכנס כי "הדין בישראל והדין הבינלאומי מאפשרים כעיקרון להרחיק שוהים שלא כדין ללא הסכמתם ובניגוד לרצונם – זו מהותה של הרחקה להבדיל מיציאה מרצון. עם זאת, במקרה הנוכחי ההסדר הספציפי שהמדינה עצמה היא זו שגיבשה אותו עם המדינה השלישית הרלוונטית (באפריקה) אינו מאפשר להרחיק מסתננים ללא הסכמתם. במהלך דיון שנערך במעמד צד אחד הצהיר נציג המדינה במפורש כי 'מוחזק במשמורת שעומד על דעתו ואומר עד העלייה למטוס שאין הוא מוכן להיות מורחק, לא יגורש בכפייה'. אלה דברי נציג המדינה וזו אינה קביעה שלנו", אמרה נאור. "מאחר שנדרשת כאמור הסכמה, הסכמה שכזו נדרשת להיות מדעת, חופשית ומרצון".
נאור הזכירה כי אלו הם חודשיה האחרונים בתפקיד. "שנת המשפט הנוכחית תציב בפני מערכת המשפט אתגרים מורכבים. אחד מהם יהיה חילופי הדורות בבית המשפט העליון. בשנה שחלפה פרשו השופטים זילברטל, רובינשטיין וג'ובראן. בעוד כחודשיים אצטרף אליהם גם אני. השופט דנציגר והשופט שהם יפרשו בשנה הבאה. ארבעה שופטים מונו לבית המשפט העליון, מהם שניים כבר נכנסו לתפקידם – השופט קרא והשופט מינץ ושניים יכנסו לתפקידם בסוף אוקטובר, השופט אלרון והשופטת וילנר".
 |
| מבקר המדינה יוסף שפירא. מודאג מיוזמות חקיקה |
"בעוד ימים אחדים הוועדה לבחירת שופטים תבחר את הנשיאה הבאה והמשנה לה, ותמנה שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון. מלאכת הבחירה מורכבת, בית המשפט משנה את פניו, אך אני מבקשת להדגיש כי חילופי הדורות אין בהם כדי לשנות את תפקידו של בית המשפט בדמוקרטיה הישראלית". נאור ביקשה מעורכי הדין: "כאשר מתעוררת מגמה שלילית, המבקשת לפגוע בעקרונות טוהר המידות או בשלטון החוק; בחירויות הפרט או בהפרדת הרשויות – השמיעו את קולכם".
מבקר המדינה יוסף שפירא הזהיר ממגמות חקיקה המבקשות להצר את צעדיו. לדבריו "גישת כמה חברי כנסת היא שמבקר המדינה יאמר את דברו רק בדיעבד, ורחוק ככל האפשר ממועד האירועים. לגישת מחוקקים אלה, טוב גם שמבקר המדינה יאמר את דברו רק בתחומים בהם הוא אינו מפריע. לצערי הרב, ברצונם של אותם חברי כנסת לעגן גישה זו בחוק והצעה ברוח זו כבר הונחה על שולחן הכנסת. במושב הקרוב של הכנסת צפוי מוסד מבקר המדינה לעמוד תחת מתקפה של תיקוני חקיקה שכל מטרתם היא לצמצם את מוטת כנפיו ולעקר את תפקידו מתוכן. מוסד מבקר המדינה הפך ליעד למתקפות דווקא בגלל שהוא ממלא את תפקידו באופן אפקטיבי ומיטבי. מוסד מבקר המדינה כיום הינו רלוונטי ומשפיע גם על התהליכים בזמן אמת. כפועל יוצא מכך זינק ביותר ממאה אחוז מספר השימועים אותם מבקשים המבוקרים לאחר שטיוטת הדוח מגיעה לידיהם".
