בחורים נחמדים

שתף כתבה עם חברים

האחד, עבריין סמים זוטר שמכר כמות קטנה של נייס גאי לסוכן סמוי, השני הוא השופט אמיר דהאן, שהכניס בפרשנותו את עבירת הסחר בסם הפיצוציות לפרופרציות – עד שלושה חודשים לעסקה "קטנה"

 

 shofet dehan amir
 השופט אמיר דהאן

ב-2 ליולי פרסם שופט בית משפט השלום באשקלון, אמיר דהאן, גזר דין בעניינו של בוריס איברגימוב אשר הואשם בייבוא, ייצור ומכירה של חומר אסור. בכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד הדס חלפון מלשכת התביעות של המשטרה, נטען כי בשתי הזדמנויות שונות איברגימוב מכר נייס גאי לחבר חדש שהכיר, הוא רק לא ידע שמדובר בסוכן משטרתי אשר יצר איתו קשר רק כדי לרכוש מהם את סם הפיצוציות הסינטטי.

 פרשנות / עו"ד נס בן נתן על מתחם הענישה

od ben natan nes - s
״מתחם הענישה״ הינו למעשה העונש הראוי בגין המעשה עצמו, מבלי לקחת בחשבון את עברו של הנאשם או את נסיבותיו האישיות. לאחר שבית משפט קובע את מתחם העונש בגין המעשה, הוא עובר לשלב השני וזה לקבוע את העונש הספציפי הראוי בתוך המתחם, ופה יש כבר רלוונטיות לעברו של הנאשם, לנסיבותיו האישיות ועוד.
במקרה זה, מאחר ומדובר בחוק חדש שאוסר החזקה לצורך הפצה או הפצה של כל חומר מסוכן, גם אם אינו מוגדר כרגע כסם, התייחס בית משפט בהרחבה לנושא וקבע כי העונש הראוי בגין כל מכירה של אותו חומר מסוכן בכמות קטנה, הינו בין חודש לשלושה חודשי מאסר בעבודות שירות או בכליאה. 
במקצועיות רבה מונה בית המשפט את השיקולים השונים אך מתייחס בעיקר לכך שהמחוקק קבע עונש מקסימלי של שלוש שנות מאסר, בעוד שעל מכירת סמים העונש המקסימלי הינו 20 שנות מאסר.

התביעה עתרה לעונש שלא יפחת מ-12 חודשי מאסר בפועל מאחר ומדובר בחומרים ממכרים ומסוכנים לשימוש, ולכן יש לדון את הסוחר בהם כאילו סחר בסמים מסוכנים. רכז האגף לאכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, הרוקח ברק שפירא, מסר לבית משפט חוות דעת על הרכב החומר ומסוכנותו.

הסנגור, עו"ד שלמה פצ'בסקי מהסנגוריה הציבורית, ביקש מבית המשפט שלא לפסוק עונש חמור. לטענתו, החקיקה החדשה קובעת מקסימום שלוש שנות מאסר על חומרים מהסוג הזה, שאינם מוגדרים בחוק כסמים מסוכנים, מה גם שעד לאחרונה החומר הזה היה מותר על פי חוק.

השופט דהאן הבהיר כי גזר הדין ינתן בהתאם למתחם הענישה הנהוג, משמע יחס הולם בין חומרת המעשה לבין העונש (מושג חדש יחסית – ראו הסבר במסגרת). לפיכך, מצד אחד התייחס השופט לשתי עבירות הסחר וההחזקה בסם, ומצד שני הוא בחן את השפעת הנסיבות האישיות של איברגימוב.

לעניין מהות העבירה, השופט הסביר כי החומרים המרכיבים את הנייס גאי הוכרזו כחומרים מסוכנים רק לאחרונה – איי.בי פובינקה בספטמבר 2013, ואיי.בי צ'מניקה רק ב-9 יוני השנה. יחד עם זאת, שני סוגי החומרים היו אסורים לשימוש עוד קודם להכרזה, מתוקף היותם חומרים המשפיעים על מערכת העצבים והמוח. בהקשר זה השופט החליט לקבל את חוות דעתו של איש המקצוע שפירא, אך בהסתייגות, שכן שפירא מעורב בוועדות אשר מטילות את האיסורים על חומרים מסוכנים, ומלבד זאת גם תוקף חוות הדעת שלו אינו מספק לנוכח מיעוט המחקרים המדעיים בתחם שהוא חדש יחסית.

השופט דהאן הדגיש כי המחוקק נזהר שלא להשוות בין חוק העונשין לבין פקודת הסמים המסוכנים, וציין: "עצם כינויו כסם מסוכן אינו מביא בפני בית המשפט את מידת הסיכון הבריאותי והחברתי הכרוך בהפצתו". השופט הקפיד לציין גם, כי העובדה שהסם נמכר לסוכן משטרתי אינה מעלה ואינה מורידה, שכן הנזק היה יכול להיות משמעותי יותר אם הסם היה מגיע לאדם אחר, שהיה עושה בו שימוש. השופט הזכיר פסיקות קודמות מהשנה האחרונה בנושא סחר בנייס גאי, שבהם נגזרו על נאשם אחד שישה חודשי מאסר בפועל, ועל נאשם אחר שמונה חודשים.

מבחינת הנסיבות האישיות של הנאשם ציין השופט כי המניע לעבירות היה בצע כסף, ונדרש תחכום כדי לבצע אותן, מה גם שהנאשם היה מודע לעבירות, שכן הוא הורשע בעבר בחמישה מקרים של החזקת סמים לצריכה עצמית. עם זאת, השופט זקף לזכותו של הנאשם את ההודאה כבר במשטרה, מה שחסך מזמנו של בית המשפט. 

בכפוף לניתוח המעמיק של מתחם הענישה בתיק הזה גזר השופט על איברגימוב ארבעה חודשי מאסר בפועל, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 שקל.

26729-05-14

השארת תגובה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *