בג"צ דורש הבהרות: "לפרקליטים מותר לצנזר מומחים של המכון?"

וינשטיין ומנדלבליט. זה שהחליט, וזה שישיב לבג"צ (צילום ארכיון: לע"מ)

בג"צ נענה לבקשת תנועת אומ"ץ והוציא צו על תנאי המורה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לנמק מדוע לא יבטל את קביעת קודמו, יהודה וינשטיין, לפיה לפרקליטות מותר להידבר עם עדים מומחים ולדרוש מהם לשנות את תצהיריהם הניתנים לבתי המשפט, בהתאם לאינטרס המדינה.

עתירת אומ"ץ, לה נדרש כעת מנדלבליט, עוסקת בפרשה שעוררה ביקורת רבה על הפרקליטות, אך עוסקת בהיבטיה העקרוניים. מדובר בפרשה בה דרשה הפרקליטות מד"ר חן קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית, לשנות תצהיר שאמור היה להגיש לבית משפט בעניין מומחיותה של ד"ר מאיה פורמן-רזניק.

ד"ר מאיה פורמן-רזניק (צילום מהתוכנית "עובדה")

תחילת הפרשה בניסיונותיו של פרקליט המדינה שי ניצן לסכל את מינויה של ד"ר פורמן למנהלת מחלקה במכון הפתולוגי, עקב עדותה מטעם ההגנה במשפט רומן זדורוב. עדותה של פורמן, שניתנה זמן רב לפני שהחלה לעבוד בשירות המדינה, היתה עדות מומחה בעניין סוג ואופי הסכין ששימשו את רוצח הילדה תאיר ראדה ז"ל. עדותה של פורמן סתרה את טענת המדינה, וקבעה כי נעשה שימוש בסכין בעלת להב משונן, ולא בסכין יפנית, כמו זו שנתפסה אצל זדורוב.

ניסיונות המדינה לסכל את מינויה, לאחר שזכתה במכרז, הובילו את ד"ר פורמן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה, ובמסגרת התביעה התבקש מנהל המכון ד"ר קוגל למסור תצהיר. קוגל קבע כי לפי דעתו המקצועית, חוות דעתה של ד"ר פורמן בתיק זדורוב "עומדת בכל סטנדרט מקצועי, ולא נפל בה כשל".

התצהיר הועבר לעיונה של עו"ד רחל שילנסקי, מנהלת המחלקה לדיני עבודה בפרקליטות, וזו בגיבוי שתיים מהמשנות ליועץ המשפטי לממשלה, לחצו על קוגל לשנותו, ולמחוק שני קטעים שלמים מתצהירו, שלא עלו לדעתן בקנה אחד עם עמדת המדינה.

עו"ד רחל שילנסקי (צילום: משרד המשפטים)

קוגל סירב לדרישתן ובסופו של דבר הוגש תצהירו המקורי לבית הדין, שקבע כי ד"ר פורמן תחל לעבוד באופן מיידי במרכז הלאומי לרפואה משפטית – בהתאם לזכייתה במכרז. בעקבות הפרשה, פתחה נציבות הביקורת על הפרקליטות, בראשות הילה גרסטל, בבדיקה. גרסטל קבעה בדו"ח שהוציאה כי עו"ד שילנסקי ניסתה להשפיע על תצהיר של עד מומחה שלא כדין, והתנהלותה אינה ראויה.

מסקנות גרסטל התקבלו בהתנגדות רבה בפרקליטות, וניצן פנה לוינשטיין וביקש ממנו לגנוז את הדו"ח, בטענה שגרסטל חרגה מתפקידה ומסמכויותיה. לאחר "בירור" שערך בעניין, דחה וינשטיין את מסקנות גרסטל, תוך דיון בשאלה העקרונית בדבר אופן הטיפול בתצהירים מטעם המדינה. במכתב ששלח וינשטיין לניצן ולגרסטל בינואר 2016, הוא קבע כי הנציבה "חרגה מסמכותה", עת בדקה עניין שנמצא ב"שיקול הדעת המשפטי" ופלשה לתחום העצמאות של הפרקליטים.

ד"ר חן קוגל

בעתירת אומ"ץ לבג"צ נגד היועמ"ש, שהוגשה בחודש יולי על ידי עו"ד יובל יועז, נכתב כי וינשטיין "בחר לתמוך באופן גורף בנורמות ההתנהלות של הפרקליטות, כפי שעלו מדו"ח גרסטל, וקבע כי אין כל פסול בדרישת פרקליטה מד"ר קוגל כי ישנה את תצהירו… היועמ"ש בחר להביע תמיכה ללא סייג בפרקטיקה לפיה, לצורך שמירה על אחידות העמדה המשפטית המובעת על ידי המדינה בערכאות ובדיונים משפטיים שונים, רשאים הפרקליטים ומייצגי המדינה אף לדרוש מעדים כי ישנו את תצהיריהם… בבדיקה שערך, מצא וינשטיין מטעמיו להצדיק את דרישת עו"ד שילנסקי מד"ר קוגל ולא מצא כל פגם בהתנהלותה. החלטת היועמ"ש (לשעבר) לגבות באופן מוחלט את הפרקליטות מול נציבות הביקורת בפרשה תמוהה ומהווה עיוות דין".

"בדבריו אלה", טענה תנועת אומ"ץ, "קבע היועמ"ש לשעבר 'הלכה חדשה' מבית מדרשו, לפיה מותר למייצגי המדינה לנהל שיח ושיג על תוכן תצהיר של עד המוגש לבית המשפט ואף למחוק ולשנות ממנו כל פרט", כל זאת  בתהליך ה"נעשה במחשכים", במהלך פגישה בין הפרקליט לעד או למומחה – וכאשר לצד השני במרבית המקרים אין כל ידיעה על כך.

"מדובר בתפישה משפטית מסוכנת – קל וחומר כאשר היא באה מגוף, האמור לשקף בהחלטותיו את האינטרס הציבורי, ואשר עלול להוביל במקרים רבים לעיוות דין ואף להגיע כדי שידול לעדות שקר מטעם המדינה", טענה אומ"ץ. "העותרת תבקש מבית המשפט, להורות ליועמ"ש לשלול מכל וכל פרקטיקה פסולה זו, ולהנחות את הכפופים לו בכל הנוגע לחובתם של עדים מומחים בפרט, ועדים בכלל, להיות נאמנים לאמת – ולא רק להשקפת ה'אמת' של המדינה".

שופטי בג"צ – יורם דנציגר, ניל הנדל ונעם סולברג – הוציאו (19.2) כאמור צו על תנאי, בו מתבקש היועמ"ש לנמק מדוע לא יוציא הנחיה, אשר "תתווה את המותר והאסור בעניין תצהירים המוגשים מטעם גורמים המיוצגים על ידי הפרקליטות בהליכים משפטיים שונים, ובכלל זה ביחס לנוסחים של תצהירים אשר לשיטת הפרקליטות סותרים את עמדתה של המדינה כפי שהיא מובאת באותו הליך משפטי". כמו כן, מתבקש מנדלבליט לנמק מדוע לא תבוטל קביעת קודמו, כניסוח שופטי בג"צ – "כי מותר לפרקליטות להידבר עם עדים, ולדרוש מהם לשנות את תצהיריהם, הניתנים לבתי המשפט, על סמך מומחיותם או מקצועיותם".

בשם היועמ"ש מייצג בעתירה עו"ד נחי בן אור. נציבות התלונות על מייצגי המדינה בערכאות מיוצגת על ידי עורכי הדין יוסף בנקל וענבל רז.