![]() |
| איתן גורני |
רגע לפני אישור חוק הרשות החדשה למאבק באלימות, סמים ואלכוהול והקמתה בתוך משרד ביטחון הפנים, ובתוך כך סגירתה של הרשות למלחמה בסמים הקיימת כתאגיד ממשלתי עצמאי – מנכ"ל הרשות איתן גורני מזהיר, בראיון אחרון בתפקיד, כי השינוי הביורוקראטי לכאורה של השר גלעד ארדן "מנחית מכה קשה ויאיים על עתידן של התוכניות הקיימות לטיפול במכורים, תוכניות שיקום, מניעה, חינוך והסברה, וכל תחום הטיפול בסמים".
לחשיבותו של הפקטור הארגוני על תפקוד התוכניות והפגיעה העלולה לצמוח מהקמת גוף ארגוני חדש בתוך משרד בטחון הפנים, ניתנה דוגמה ראשונה כבר בשבוע שעבר, כאשר שר הבריאות יעקב ליצמן הזהיר כי משרדו יפסיק לשתף פעולה בתוכניות טיפול במכורים, אם לא יוקצה לו התקציב המתאים על ידי משרד הבט"פ – אותו תקציב שהוקצה לו עד היום על ידי הרשות למלחמה בסמים.
השר ליצמן פנה לשר גלעד ארדן ותבע התחייבות מיידית לתקצוב משרדו במיליוני שקלים. עד כה, הרשות למלחמה בסמים שימשה כגורם העל המתקצב והמתאם בין המשרדים הממשלתיים, ובכך אפשרה את שיתוף הפעולה הבין משרדי והרב מערכתי הנחוץ כמענה להתמכרויות ותפוצת הסמים. לפי החוק החדש, המלחמה בסמים תאוחד עם פרויקטים למניעת אלימות בקהילה, כגון תוכנית "עיר ללא אלימות", של הבט"פ.
תת ניצב (בדימוס) איתן גורני, מנכ"ל הרשות בפועל בשלוש השנים האחרונות, ואיש הרשות למלחמה בסמים במשך 15 שנים, כואב את סגירתה וסבור כי הטעות היא קולוסאלית. "החוק להקמת הרשות במשרד לביטחון הפנים יחוקק בתוך יום-יומיים. לצערי, השר ארדן לוחץ לכך לפני היציאה לפגרה. אני נלחמתי למען קיומה של הרשות בכל כוחי ואני חושב שזה דבר נורא ואיום. חיסול הרשות והכנסתה לתוך מגירה בתוך המשרד לבט"פ זו שגיאה קשה".
מדוע, בעצם?
"הרשות למלחמה בסמים היא הגוף שמתכלל את כל הגופים האחרים במדינה שמתעסקים במאבק בסמים. המאבק בסמים היה גם לפני שהיתה רשות, ואני מניח שיהיה גם אחרי. אבל הגוף שאיחד את כל הגופים, שדחף וקידם דברים חדשים, מי שהיה קטר לפני הקרונות היתה הרשות למלחמה בסמים. הרשות היתה החלוצה של בניית כל מערך התיקון והשיקום למכורים בסמים, החל מהקמת קהילות טיפוליות, עבור לנושא טיפול אמבולטורי בנוער, וכעת בפרויקטים של טיפול בבעלי תחלואה כפולה – משתמשים בסמים וחולים בנפשם. אנחנו דוחפים המון פרויקטים. ביחד עם משרד החינוך, בנינו את כל מערך המניעה, מבית הספר עד האוניברסיטאות. אנחנו לא עושים את הדברים לבד. אנחנו עובדים ביחד עם המשרדים, והמוטו שלנו הוא ביחד – לא לבד. כוחנו היה בכך שאנחנו מעל (כגורם-גג), אנחנו לא מתחרים, אנחנו עובדים ביחד. ברגע שמכניסים אותי לתוך מגירה במשרד לביטחון פנים – אני ביטחון פנים. מה לביטחון פנים, לתיקון ולשיקום? אנחנו עושים כל כך הרבה ביחד עם משרד החינוך. הדבר האחרון שמתאים לנו הוא להיות דווקא במשרד לבט"פ".
"שנתיים וחצי אנחנו נלחמים על נפשנו", מוסיף גורני. "הרצון לחסל אותנו התחיל מתחילת הקדנציה של ארדן, התנגדנו, וכנראה שכעת לא נצליח יותר. זה ממש שובר את נפשי. אני רואה את הדבר הזה בכאב רב. מישהו ישלם; עם ישראל ישלם על ההריסה הזו, ומהר מאוד יראו שזו טעות קריטית. תשאל את אנשי המקצוע במשרדים הממשלתיים, שהיללו ושיבחו את שיתופי הפעולה והפרויקטים שבנינו. בסופו של דבר בא שר והפך הכל לנושא של סחר מכר קואליציוני".
![]() |
| לכתבה שפורסמה בפוסטה על סגירת הרשות – לחצו כאן |
"אני חרד מאוד"
גורני הגיע לרשות למלחמה בסמים אחרי 30 שנות שירות במשטרה, עד לדרגת תת ניצב, ושימש בין היתר סגן ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) וסגן ראש חטיבת המודיעין. "עסקתי בנושא הסמים גם כאיש מודיעין במשטרה", הוא אומר, "כשהשתחררתי הבנתי שהנקודה בה צריך לעשות דברים היא בתחום הטיפול והשיקום, לאו דווקא באכיפה. בכך התעסקתי בשנים האחרונות. אנחנו מפתחים תוכניות יחד עם משרד החינוך. אנחנו עושים עבודה עצומה בצבא, יחד עם חיל חינוך. יש לנו שת"פ רחב עם משרדי הרווחה והבריאות, גם בכפרי גמילה. אני לא יודע מה יקרה עם כל הדברים האלה, אני חרד מאוד. אנחנו לא ביטחון פנים, אנחנו גוף טיפולי שיקומי רווחתי! גם המשרדים האחרים לא ייענו באותה מידה לשיתוף פעולה כמו זה שהיה קיים, כשאנחנו השותפים ולא מזוהים עם משרד א' או ב'".
תקציב הרשות למלחמה בסמים בשנים האחרונות היה 32-34 מיליון שקל והועסקו בה כ-40 עובדים באופן ישיר ועוד כ-150 רכזי שטח ומתאמים ברשויות המקומיות, שהרשות השתתפה בשכרם ושימשה להם מנחה מקצועית. בשום שלב, לדברי גורני, הרשות לא הייתה כפופה לבט"פ, למרות שבשנים האחרונות היתה סמוכה על שולחנו כיוון שהתקציב מהאוצר עבר דרך המשרד. במשך שנים ארוכות, הגורם האחראי היה משרד ראש הממשלה, וכל מיצוב הרשות היה כגורם בין-ממשלתי.
![]() |
| יעקב ליצמן |
"מסיבות של תן וקח, העבירו אותנו למשרד לביטחון הפנים כאשר השר היה יצחק אהרונוביץ', אך הוא שמר עלינו והתגאה בנו", אומר גורני. "כעת השר החליט מה שהחליט, אני חושב שהוא טועה טעות חמורה".
מה פשר העימות כעת בין משרד הבריאות והשר ליצמן למשרד ביטחון הפנים?
"משרד הבריאות נוכח לדעת שאם הוא מקבל על עצמו אחריות לפרויקטים שהיו עד עכשיו באחריות משותפת עם הרשות, אז הוא צריך גם לקבל תקצוב מתאים. עד עכשיו הם הסתמכו עלינו בתקציב. אנחנו עוסקים ביחד כאמור בתוכניות בתחלואה כפולה, באלכוהול בנשים הרות, בלהט"בים – הכל יחד עם המשרד של ליצמן. יש הרבה שת"פ ולא ברור איך הוא יימשך, ומי ימשיך לדחוף את הנושאים האלה".
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר בתגובה: "הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול תאוחד עם תוכנית עיר ללא אלימות והשיטור העירוני, לצד תוכניות מניעה נוספות במשרד לביטחון הפנים. אין לנו מידע על דרישת משרד הבריאות ועוד מוקדם לדבר על תקציבים ותוכניות. אנו מציעים להמתין לאישור החוק ואחר כך לפחות חצי שנה, ואז נוכל להציג את כל התוכניות החדשות".
במכתב שפורסם בעיתון "הארץ" בשבוע שעבר, כתב ליצמן לארדן ואנשי המשרד לביטחון פנים: "הריני להזכירכם כי הטיפול במשתמשים לרעה ומכורים לחומרים פסיכו־אקטיביים נעשה על ידי גורמי טיפול מתחום הרפואה והרווחה. בהיעדר מענה ברור ומחייב לדברים, משרד הבריאות לא יוכל לקחת אחריות על התחומים, ושירותים אלו יופסקו באופן מיידי".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בהמשך למכתבו של השר ליצמן, חזרו נציגי המשרד לביטחון פנים והבטיחו בדיון בנושא בכנסת כי התקציבים שהוקצו למשרד הבריאות על ידי הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול ימשיכו ויוקצו על ידי המשרד לביטחון פנים. משרד הבריאות יוודא את העברת התקצוב ויפעל בהמשך לעיגון התקציב במשרד הבריאות, כך שהתכניות הטיפוליות למניעת סמים ואלכוהול ימשיכו ויפעלו וזאת לצד יתר הפעילות שמשרד הבריאות מוביל בתחום".
|
הצעת החוק – לקריאה שנייה ושלישית ועדת הפנים בראשות ח"כ דוד אמסלם אישרה (25.7) לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק הרשות למאבק באלימות, בסמים ובאלכוהול, שמאחדת את הרשות למלחמה בסמים עם עיר ללא אלימות, זאת לאחר שהובטח עתידם של כל 40 עובדי הרשות למלחמה בסמים. ח"כ אמסלם: "הרשות היא מפעל חיים. דעתי לא נוחה מהצעת החוק, יחד עם זאת אני שמח שיחד עם פקידי הממשלה לפחות דאגנו שהעובדים לא ייפגעו". ח"כ תמר זנדברג, יו"ר הוועדה למלחמה בסמים אמרה כי 'כיו"ר הוועדה היו לי הרבה חילוקי דעות עם הרשות, אבל אני דואגת למתמכרים. אין לי ספק שהצעד הארגוני מבחינת איגום משאבים הוא נכון, אבל הגוף המתכלל היה צריך לעבור לאחריות משרד הבריאות או הרווחה. אני מודאגת מיכולת המשרד לביטחון פנים לטפל בשיקום. זה לא תחום עיסוקו'". |












